הדירוג הסודי של מעלה מתחיל להיפתח לעין ציבורית

בטקס רב־משתתפים בבורסת תל אביב חשפה אתמול מעלה את “דירוג מעלה 2015”, שמעניק ל־85 חברות במשק ציונים בנושא אחריות התאגידית על סמך פעילותן ב־2014. אמנם מדובר בחברות שהגדירו את התרומה לקהילה כאינטרס של העסק ופנו למעלה באופן וולונטרי, אולם יש לסייג את הטפיחה העצמית הזו על השכם.

מעלה אינה חושפת לציבור את מלוא הנתונים של החברות המדורגות, אלא מעניקה רק תארים מחמיאים לכל החברות המשתתפות בדירוג, ומכאן שלא ניתן ללמוד באמת על מידת ההשקעה של כל חברה בתחום האחריות התאגידית. מעלה אמנם מפרסמת ציונים לפי כל קטגוריה של השאלון עליו היא מבססת את הדירוג, אך ללא גילוי של התשובות הפרטניות של כל חברה על כל שאלה,קשה כאמור לבקר את פעילותה באופן מלא ופתוח.

ניקוד עודף לחברות שיחשפו נתונים

כעת, המצב הזה עומד להשתנות. מומו מהדב, מנכ"ל מעלה, שמכיר בבעייתיות של סודיות הנתונים, אמר אתמול כי החברה שוקדת על פיתוח מודל וולונטרי שיאפשר לכל חברה שתחפוץ בכך לחשוף את הנתונים שלה לציבור. לדבריו, כדי לדרבן את החברות לגלות שקיפות, תעניק מעלה ניקוד עודף לחברות שיבחרו לחשוף את נתוניהן.

השנה הדירוג כלל 85 חברות, עלייה של 10.4% לעומת הדירוג הקודם. העלייה לא הגיעה מהחברות הגדולות, שכן מספר החברות החדשות בדירוג כמעט זהה למספר הפורשות ממנו השנה. החברות החדשות שהצטרפו השנה לדירוג: שיכון ובינוי, טמפו, אקסלנס, מלונות דן וזרעים גדרה (סינג'נטה ישראל). פרשו השנה מהדירוג: אורמת, ישרוטל, פתאל ואפלייד מטיריאלס.

הסיבה לעלייה במספר החברות היא הרחבת הדירוג גם לחברות קטנות יותר, עם פתיחת קטגוריה חדשה לחברות בעלות מחזור נמוך מ-320 מיליון שקל בשנה (תנאי הסף לדירוגים הקודמים). לקטגוריה זו נכנסו: ארומה ישראל, תרמוקיר, זהבי עצמון, חנן מור, ג. ברס, אלקיים תעשיות מתכת וטלפארמה. בסך הכל, מייצג דירוג מעלה 250 אלף עובדים, ומחזור מכירות שנתי של 335 מיליארד שקל.

משום שמדובר בכמות גדולה של מועסקים, מעניין לראות מה מגלים נתוני הדירוג על מצבם של העובדים – בפרט על מצב פערי השכר בחברות, וכן יכולת הקליטה של חברות אלה לאוכלוסיות שסובלות מתת תעסוקה. תת תעסוקה הוא מצב בו אוכלוסיה מסוימת מועסקת פחות מחלקה באוכלוסיה.

לא ברור מי נושא בתפקידי ניהול

מהדירוג עולה כי בני העדה האתיופית הם האוכלוסייה המוחלשת היחידה שאינה סובלת מתת־תעסוקה בחברות המדורגות. 2% מעובדי החברות המדורגות הם בני הקהילה האתיופית, בעוד חלקה של הקהילה בכוח העבודה עומד על 1.2%. כל יתר האוכלוסיות המוחלשות, בעלי מוגבלויות, חרדים וערבים, סבלו מתת־תעסוקה בחברות המודרגות. את מגמת השיפור הגדולה ביותר היה ניתן לראות בציבור הערבי.

אחת השאלות המעניינות שעליהן לא סיפק דירוג מעלה תשובה היא אם אוכלוסיות אלה מתקדמות לתפקידי ניהול או נשארות בתפקידים זוטרים ולא מתגמלים. בכל זאת נחשף כי רק 2.4% מהמנהלים בחברות המדורגות היו ערבים.

גם מצבן של הנשים לא היה מזהיר, רק 22% מהמנהלים היו מנהלות – רחוק משיעורן באוכלוסייה (50%) וללא שינוי לעומת הדירוג הקודם. רק 60% מהחברות בדקו פערי שכר בין גברים לנשים. 21% מאלה שבדקו מצאו פערי שכר מוגזמים. מדובר בנתונים זהים לדירוג הקודם.

מנכ"ל מעלה מומו מהדב. מכירים בבעייתיות צילום: אורן שלו

סטנדרט חדש של שקיפות מול הציבור

עוד עלה מהדירוג כי רק 42% מהחברות בדירוג מעלה מפרסמות דו”ח אחריות תאגידית. פרסום דו”ח כזה הוא וולונטרי ומסייע לחברה לאמוד את הפעילות החברתית והסביבתית שלה. אחרי שהחברה מפתחת ומודדת פרמטרים כמותיים של התרומה לקהילה, כגון הגנה על הסביבה, הוגנות כלפי עובדים וספקים, קל לה הרבה יותר להציב יעדים ולעקוב אחר הדרך למימושם. מלבד זאת, פרסום כזה מכתיב סטנדרט חדש של שקיפות מול הציבור.

היו מעט נתונים שבישרו על מגמה חיובית ביחס של המעסיקים לצורך להעסיק עובדים מאוכלוסיות מגוונות – 62% מהחברות השנה דיווחו כי מינו רכז גיוון, לעומת 38% בדירוג הקודם. כמו כן, 53% דיווחו על עלייה של 10% או יותר בקליטת עובדים מרקע מגוון, לעומת 49% בדירוג הקודם. בנוסף, 54% מהחברות דיווחו כי ביצעו התאמות במבחני מיון על מנת שאלה לא יקפחו אוכלוסיות מסוימות, לעומת 42% שדיווחו על כך בדירוג הקודם.

נתונים פסימיים יותר היו שרק 26% מהחברות כללו במדיניות הרכש העדפה כלשהי לספקים שנמצאים בבעלות אנשים מאוכלוסיות שסובלות מתת תעסוקה, ורק 37% ערכו הכשרות והדרכות להנהלת ביניים בכל הקשור לקליטת עובדים מאוכלוסיות אלה. במעלה מציינים כי הניסיון בעולם מראה כי נדרשת מעורבות של כלל העובדים והמנהלים כדי להביא לקליטה מוצלחת של עובד מאוכלוסיות אלה.

בשורה התחתונה, רק 44% מהחברות בדירוג קבעו יעד ברור ומחייב של קליטת עובדים מאוכלוסיות בתת תעסוקה. מדובר אמנם בעלייה לעומת 26% מהחברות בדירוג הקודם – אך עדיין התמונה היא שמרבית החברות בדירוג לא קבעו אפילו יעד כמותי אחד בכל הקשור להעסקה מגוונת. כמו כן, רק 31% מהחברות בדירוג קבעו מדיניות לגיוון בהרכב הדירקטוריון.