מונופול הגז: האוצר נערך למאבק משפטי מול דיוויד גילה

בעוד משרדי הממשלה מתכוננים לסבב פגישות אחרון מול חברות הגז במטרה לסגור קצוות בכל הקשור לפירוק דואופול הגז (נובל אנרג'י-דלק), בכירים במשרד האוצר החלו להתכונן לאחרונה לאפשרות שהם יאלצו להופיע בבית הדין להגבלים עסקיים נגד הממונה דיוויד גילה, זאת אם הוא יתעקש להתנגד למתווה פירוק הדואופול.

באוצר מבקשים לקדם במהירות את מתווה פירוק הדואופול שגובש על ידי המשרד, בשיתוף משרדי ראש הממשלה והאנרגיה. בסביבת האוצר מאמינים שגילה ישתכנע שמדובר במתווה סביר, כזה שגם כופה על דלק למכור את האחזקות שלה בתמר (31.25%), גם מדלל את חלקה של נובל שם (מ־36% כיום לכ־25%) וגם מכריח את שניהם למכור את מאגרי כריש ותנין לשחקן חדש, מציאות שתיצור ספקים חדשים במשק.

עם זאת, במשרד נערכים לתרחיש קיצון שבו יפנה גילה לבית הדין להגבלים כדי להכריז על מונופול בתחום הגז. במקרה כזה צפוי גילה למצוא את כל צמרת האוצר נערכת מולו כדי לסתור את טענותיו ולשכנע שטובת המשק חשובה לא פחות מהתחרות בשוק הגז. בסביבת האוצר אמרו כי "אנו מאמינים שגילה ישתכנע, אבל אם הוא יחליט ללכת לבית הדין להגבלים הוא ימצא את עצמו לבד שם, והאוצר מולו".

בדיונים פנימיים שהתקיימו במשרד האוצר נבחנו שני תרחישים עיקריים ונבדקה המשמעות הכלכלית של התממשותם מבחינת המשק. הבדיקה הראשונה התייחסה לנזק הכלכלי שייגרם מעיכוב של שלוש שנות פיתוח מאגר לוויתן, כלומר במקום שהמאגר יהפוך מסחרי בסוף 2018 או תחילת 2019 הוא יחל לספק גז בסוף שנת 2021. שלוש שנים זהו פרק הזמן, כך לתפיסת האוצר, שייקח לבית הדין להגבלים עסקיים לדון בתביעה משפטית של גילה נגד ההסדר שגובש. לפי חישובי האוצר, עיכוב של שלוש שנות פיתוח יעלה למשק כ־2.5 מיליארד דולר בנזק ישיר - עלות השימוש בדלקים אחרים מאשר גז (למשל סולר או גז נוזלי) שמחירם יקר פי 4 עד 6 ממחיר הגז הטבעי.

שר האוצר משה כחלון. באוצר חוששים מנזקים בהיקף של מיליארדי שקלים צילום: מוטי קמחי

מדוע שהשוק המקומי יעבור להשתמש בדלקים חלופיים כאשר הוא נהנה כיום מאספקת גז סדירה? הסיבה היא שהמדינה לא השכילה לפתח עצמאית - וגם לא השכילה לכפות על היזמים לפתח - הקמה של מערכת הולכת גז שנייה, שתתווסף על זו הבודדת שקיימת כיום ממאגר תמר. בעוד כמה שבועות תחל לפעול תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל (דליה אנרגיות) כך שאספקת הגז החדשה לדליה תמלא את קיבולת ההולכה של הצנרת הקיימת.

נושא מיצוי יכולת הולכת הגז בצנרת הקיימת לא הגיע לידי ביטוי רק בניירות פנימיים של משרד האוצר. בתחילת מאי שלחה נובל אנרג'י, מפעילת הקידוח תמר, מכתב רשמי לכל לקוחותיה, שבו היא מודיעה שמרגע הפעלת תחנת הכוח של דליה, כל אפשרות אספקת הגז החדשה (הכוונה לחוזים חדשים ולא לחוזים חתומים) תעשה על בסיס "המקום שנשאר בצנרת" ובעיקר בשעות השפל של הביקוש לגז, למשל בשעות הלילה או בסופי שבוע.

תרחיש שני שנבחן באוצר הוא עלות הנזק למשק במקרה של תקלה בצנרת ההולכה הנוכחית של מאגר תמר. מקור התקלה אינו חשוב (בעיה טכנית, כוח עליון או פגיעה מכוונת של גורם עוין), אבל המספר הסופי של האוצר הוא שחצי שנת הקפאה של אספקת הגז הנוכחית תעלה למשק כ־10 מיליארד שקל. מדובר בעלות השימוש האלטרנטיבית בסולר, גז נוזלי מהמצוף של נתג"ז שמוצב מול חדרה (מחיר הגז הנוזלי גבוה פי 4 ממחיר הגז הטבעי, סולר פי 5 עד פי 6) כמו גם העלייה בתחלואה והנזק הסביבתי שיגרמו משימוש בסולר. תחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל אינן יכולות לשאת לבדן את הביקוש במשק שנשען כיום בחלק מהמקרים על 60% ייצור בגז טבעי. שני התרחישים הללו מעוררים חשש באוצר, וגורמים למערכת הפוליטית להציע גם פתרונות אחרים. ביום חמישי נחשף ב"כלכליסט" כי משרדי רה"מ, האוצר והכלכלה מתכוננים לקידום המתווה דרך הקבינט המדיני־ביטחוני.