עו"ד שלמה כהן נתבע לחשוף את הכנסותיו

משרדו של עו"ד ד"ר שלמה כהן הרוויח לפחות 10 מיליון שקל בשנה — כך עולה מתביעה לחשיפת חשבונות המשרד בשנים 2002–2014 שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב שותפו לשעבר עו"ד ליעד וטשטיין, שעזב את המשרד לפני חודשים אחדים.

לפי התביעה, הסיכום בין השניים היה שווטשטיין יקבל 33% מרווחי הפירמה בכל שנה, ולפי כתב התביעה, שולם לו סכום קבוע של 850 אלף דולר בשנה, כלומר יותר מ־3 מיליון שקל. מכאן שרווחיו של כהן עמדו בכל שנה על סכום כפול, 6–7 מיליון שקל לפחות. וטשטיין הגיש את התביעה בטענה שכהן מעולם לא אפשר לו לעיין בדו"חות הכספיים של המשרד ולוודא שהוא אכן מקבל את הסכום המגיע לו על פי הסיכום ביניהם. על כתב התביעה של וטשטיין חתומים עורכי הדין עפר פירט, ערן מאיר, אלי שמעון ושי אילת - כולם ממשרד עו"ד פירט וילנסקי מזרחי כנעני.

לפי התביעה, וטשטיין, שעמד בראש מחלקת הליטיגציה במשרד, זכה להצלחה עסקית רבה ביותר, ועיקר המחלוקת בינו לבין כהן נגע לסירובו העיקש של כהן לחשוף בפניו את רווחי המשרד, שמהם נגזרה התמורה הכספית שלה היה זכאי וטשטיין. לטענת וטשטיין, הוא אינו אמור להסתמך בצורה עיוורת על הנתונים שמסר לו כהן, בפרט שיש ספק בנוגע לנכונותם.

עו"ד שלמה כהן צילום: מיכאל קרמר

מענק של מאות אלפי דולרים מחוץ להסכם

וטשטיין מפרט כי ב־1992 הוא החל לעבוד כשכיר במשרד כהן, שהיה אז משרד קטן של חמישה עורכי דין, ובתוך פרק זמן קצר יחסית החל להוביל את מחלקת הליטגיציה במשרד, שעסקה בעיקר בסכסוכים בין חברות תרופות בינלאומיות. לטענתו, ב־2002 הוסכם בין הצדדים בעל פה שווטשטיין יהפוך לשותף ברווחי המשרד, עם זכאות ל־30% מהרווחים, ושנה לאחר מכן עלה השיעור ל־33%. בשנים הראשונות סוכם שיקבל "רצפת תשלום" שנתית של 550 אלף דולר, וכבר ב־2003 התגלתה מחלוקת ראשונה בין השניים בעניין חישוב התשלום כשכהן סירב להציג בפני וטשטיין דו"ח רווח והפסד. כהן, לדברי וטשטיין, עמד בסירובו למסור את הנתונים, אך כדי להימנע מפיצוץ היחסים ביניהם העביר לו מדי שנה מאות אלפי דולרים בנוסף לסכום הקבוע שקיבל.

אחרי 2006 עלה הסכום הקבוע ל־850 אלף דולר בשנה, כ־70 אלף דולר לחודש. לטענת וטשטיין, בכל השנים האלו הוא האמין שהסכומים שהועברו לו אכן היוו שליש מרווחי המשרד, וסירובו של כהן לחשוף את נתוניו הכספיים של המשרד לא נבע מניסיון להעלים ממנו כספים כי אם מטעמים אחרים.

ב־2008, לטענת וטשטיין, עלה משמעותית היקף העבודה במשרד, והיקפי החיוב בתיקים בהם טיפל עמדו על "מיליוני שקלים בחודש". בשלב זה החל וטשטיין לחשוש שהתשלומים המועברים לו אינם עולים כדי שליש מהרווחים, הוא ערך בדיקות בעניין ו"חש תחושת בגידה של ממש". עוד טוען וטשטיין כי לאורך השנים ניהל כהן "אורח חיים פזרני בצורה יוצאת דופן, לרבות רכישות בהיקפי עתק, עשרות מיליוני שקלים, של אוסף תמונות יקר ערך, שלרוב הוצב במשרד". התביעה מבקשת לחייב את כהן לפרט אם רכישת התמונות נוכתה מחלקו של וטשטיין ברווחים אף שאין אלה הוצאות שנועדו לייצר הכנסה עבור המשרד.

הוצאה של 6 מיליון שקל על מעבר משרד

לפי כתב התביעה, ב־2013 המשיך לגדול היקף העבודה במשרד ועמו נפח ההכנסות, אך התשלום שהועבר לו הלך וקטן. כשהתלונן על כך בפני כהן, הוא הודיע שיעביר לו 200 אלף דולר נוספים מעבר לתשלומים שהועברו עד אז. תגובה זו של כהן חיזקה את חששו של וטשטיין בנוגע לאופן שבו מחושב חלקו ברווחים ואת רצונו לדעת מה היו רווחי האמת של המשרד. בסוף יולי 2013 הוגדשה הסאה מבחינת וטשטיין, כשכהן הודיע לו שהוא רוכש משרדים חדשים באופן פרטי, ואותם ישכיר למשרד, אלא שהמעבר כרוך בהוצאה של 6 מיליון שקל, שינוכו במלואם מהכנסות המשרד, כך שרווחי וטשטיין יצטמצמו אותה שנה ב־2 מיליון שקל.

כפי שנחשף ב”כלכליסט”, בנובמבר 2014 עזב וטשטיין את המשרד לאחר 22 שנות עבודה בו, ובעקבותיו עזבו חמישה עורכי דין נוספים, ואלה הצטרפו למשרד עצמאי שהקים וטשטיין. משרד זה קלט אליו חלק נכבד מלקוחות מחלקת ליטיגציית הפטנטים במשרד כהן, שבראשה עמד וטשטיין. כהן הגיש תביעה נגד הפורשים, בטענה שהם נטשו את המשרד כדי לגזול את לקוחותיו, ותביעתו מתבררת בבית הדין האזורי לעבודה.

ממשרד שלמה כהן נמסר בתגובה: "עו"ד וטשטיין רקם מזימה שבמסגרתה חבורתו גנבה, הבריחה והשמידה חומרים יקרי ערך של המשרד ושל לקוחותיו, ומנסה לגזול את נכסיו. ואכן בית הדין לעבודה כבר אישר זאת והוסיף שחבורה זו נהגה 'בחוסר תום לב קיצוני' ושהם 'הפרו את חובות האמון המוגברות החלות עליהם'. בתביעה שתוגש בימים הקרובים יפורטו כל מעלליו של עו"ד וטשטיין. אין לנו ספק שגם בית המשפט המחוזי כמו בית הדין לעבודה יחרוץ בחומרה את דינו. התביעה המופרכת והכוזבת של עו"ד וטשטיין אינה אלא ניסיון לייצר מסך עשן ולהסיח את הדעת מהתנהלותו הנלוזה".