$
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של מערכת הבחירות, פרטנר ושוק הפנסיה

וגם: שר האוצר הבא צריך לשנות את המס, גם הספאם מאחורינו, בבריטניה שותים פחות והתנ"ך רווחי מתמיד

כתבי כלכליסט 07:5619.03.15

הבחירות מאחורינו

מערכת הבחירות כללה עימות קטלני בצפון, תקיפה מסתורית בסוריה ונאום רועש בוושינגטון. אבל רוב הציבור לא ממש התעניין בכל אלה. מה שהתחיל בבחירות הקודמות, עם הפריצה הגדולה של יש עתיד, גרף הפעם מצביעים כמעט מכל המפה. בימין עוד התעקשו על ארץ ישראל, אבל חלק נרחב מעם ישראל הראה שהפעם הוא לא מצביע מאהבת הארץ, מפחד או מתקווה, אלא מצביע מהכיס ומהאוברדרפט. עכשיו הממשלה, יהיה הרכבה אשר יהיה, צריכה להפנים את המסר. ועדת טרכטנברג המליצה להוסיף לכל הצעה שעולה לדיון בממשלה, בין אם מדובר בנושא חברתי או בעניין ביטחוני, סעיף שבודק את ההשפעות הכלכליות שלה. טרכטנברג קרא לזה "סעיף צמצום האי־שוויון", אפשר לקרוא לזה "סעיף יוקר המחיה" או פשוט "הסעיף שמזכיר שאנחנו עובדים בשביל האזרחים". כן מהפך לא מהפך, השינוי צריך להתחיל בסעיף אחד, בסוף כל מסמך.

נעמה סיקולר

 

בנימין נתניהו ויצחק הרצוג בנימין נתניהו ויצחק הרצוג צילום: שאול גולן, אמיל סלמן

 

שר האוצר הבא צריך לשנות את המס

"העולם החליט שעל המוח לא משלמים מס ועל האצבעות כן. זו החלטה נוראית", אמר בשבוע שעבר דורי סגל, מבעלי גזית גלוב, ל"מוסף כלכליסט". הוא בעצם תהה למה אנשים שעובדים, שממציאים, שמייצרים, שמניעים את הכלכלה, משלמים את המס הגבוה ביותר על פירות העבודה שלהם, ואילו הספקולנטים, בעלי ההון, חיות הבורסה והפיננסים משלמים 25%. וסגל, כאמור, הוא אחד מבעלי ההון ושחקן מרכזי בשוק. הוא בעצם הניח לפתחו של שר האוצר הבא את הפצצה שאף שר אוצר לא העז לפרק. זה צריך להיות סעיף מרכזי על סדר יומו של משה כחלון או יאיר לפיד או מנואל טרכטנברג או מי שלא יהיה השר: לגבות פחות מס מהעובדים הנאנקים ויותר מס מהפיננסיירים המתעשרים. זה צדק חלוקתי בסיסי.

גולן פרידנפלד

 

משה כחלון משה כחלון צילום: עמית שעל

 

הודעה לבוחר מספיק אחת בדואר

יומיים אחרי הבחירות וכולנו, בלי קשר לדעותינו ולתוצאות, יכולים לנשום לרווחה: שיחות והודעות הספאם מהמפלגות השונות יצאו לחופשה, עד הבחירות או הפריימריז הבאים. הפוליטיקאים הציפו השנה את המכשירים שלנו באינטנסיביות מטרידה ממש, שמצדיקה דיון מחודש בחוק הספאם ובהחלטה להחיל אותו רק על חברות מסחריות. עם כל הכבוד לדמוקרטיה, לא מספיק לדרוש מהאזרח להצביע - צריך גם להגן עליו מהאנשים שמקוששים קולות. אם עדיין יוחלט שלמפלגות מותר להספים, צריך לחייב אותן לעשות זאת ממספרי טלפון אמיתיים, של המטות שלהן. שיהיה לנו מה למסור לישיבה הקדושה בקבר רחל.

דור צח

 

פרטנר דוחה תשלומים

חיים סבן, ידוע כבר מזמן, עשה את זה בגדול. ממצרים ורמלה ללוס אנג'לס ולרשימת 200 המיליארדרים הגדולים באמריקה של "פורבס". רק השבוע התבשרנו על כוונתו להנפיק את חברת המדיה יוניוויז׳ן בבורסה בניו יורק לפי שווי של 30 מיליארד דולר. אבל הוא הרי זוכר מאיפה הוא בא, איך הוא נאבק וצמח, כמה חשוב לא לזלזל גם בכסף קטן בדרך. אז כדי להשביח את ההשקעה הקטנה שלו בפרטנר הוא צמצם את מצבת העובדים בחברה, וכעת הוביל אותה לדחיית תשלומים לספקים, במקום שוטף פלוס 90 שוטף פלוס 120. זה צעד כוחני שרק לחברות ענקיות כמו פרטנר יש פריבילגיה לבצע, באצטלה של "השוואה לתנאי התשלום בענף כולו" - וזו מכה אנושה לעשרות ספקים קטנים ובינוניים. סבן הרי היה שם, ובטח זוכר היטב מה זה להיות קטן, וכמה אין לך ברירה אלא להתכופף מול לקוח גדול. או שהרצון לעשות עוד כמה מיליונים מערפל לגמרי את הזיכרון.

גלית חמי

 

חיים סבן חיים סבן צילום: ראלף אלסוונג

 

תוכנית לשינוי הפנסיה

מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן הציגה השבוע תוכנית לשינוי המודל הפנסיוני. אין עוררין על כך שצריך להחליף את המודל הקיים, לכולם כבר ברור שהוא לא יחזיק עוד הרבה. אבל בהצעה המעניינת של אנדורן יש שתי בעיות שנוגעות למהות. ראשית, זה לא תפקידה של אנדורן. כפקידת אוצר, ההסתכלות שלה היא תקציבית. בסוגיית הפנסיה, הקיום בכבוד של קשישים, צריך לדון באופן רחב יותר. זה נושא חברתי־מוסרי, שצריך לזכות לטיפול מנהיגותי בעזרת ועדה של מומחים מתחומים שונים (עבודה, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, גריאטריה, אולי אפילו פסיכולוגיה, וכן, גם כלכלה). מעבר לכך, התוכנית של אנדורן ממליצה לקחת הטבות פנסיוניות מהעשירים ולתת עוד הטבות לעניים. ומה עם מעמד הביניים? לא ברור כלל אם התוכנית תפגע בו או תיטיב עמו. במילים אחרות, הכוונות ראויות, אבל במשימה האקוטית הזאת מישהו אחר צריך לטפל, ולטפל אחרת.

אתי אפללו

 

יעל אנדורן יעל אנדורן צילום: עומר מסינגר

 

שוק הפנסיה - תחרות מתה בגלל דפדפן

הדו"חות השנתיים של הגופים שמנהלים לכם את הפנסיה נוחתים בימים אלה בתיבות הדואר שלכם. והם פשוטים לקריאה יותר מתמיד, בזכות מאמץ של אגף שוק ההון באוצר. אחרי שתראו שם כמה תשואה השיג הכסף שלכם וכמה דמי ניהול אתם משלמים, האגף מזמין אתכם להשוות את הנתונים לתוכניות פנסיה אחרות כדי להחליט אם להעביר את הכסף שלכם לניהולו של גוף אחר. זה מצוין, אבל לא ישים. כי האתרים של האגף שבהם אפשר להשוות את הנתונים - פנסיה.נט, ביטוח.נט, גמל.נט - עובדים רק באקספלורר, ובגרסות ישנות שלו. גולשים באקספלורר חדש או כל דפדפן אחר? אין לכם איך להשוות ולבחור אם לעבור. התחרות חסומה בפניכם. באוצר מודעים לבעיה, אבל מודים שהטיפול בה לא נמצא בסדר העדיפויות שלהם לשנה הקרובה. הדרך למחדלים רצופה כוונות טובות.

שאול אמסטרדמסקי

 

אלכוהול בבריטניה

השבוע דיווח "הטלגרף" על טרנד חדש שסוחף את בריטניה: בקבוקי יין קטנים לצריכה אישית. כן, הבריטים חוסכים בשתייה. הם לא רוצים לזרוק יין, במיוחד מבעבע, כדי לחסוך כסף, והם כן מנסים להיות קצת פחות שיכורים. קצת. המגמה הזאת לא החלה היום: בעשור האחרון צריכת האלכוהול הממוצעת במדינה צנחה ב־18%, מספר הביקורים בפאב ירד והשתייה בבית התרחבה, תוך התרחקות קלה מהבירות לטובת היין הבריא יותר. ככה זה, כשהכלכלה מקרטעת היא יכולה לשנות גם את העמוקים שבהרגלים הלאומיים.

תמר טוניק

 

התנ"ך רווחי תמיד

השבוע התברר כי טרבור מקנדריק מסולט לייק סיטי מרוויח 6,000 דולר בחודש מאפליקציה שפיתח בפחות משעה, ושפשוט מביאה את התנ"ך היישר לאייפון של המאמינים. ומקנדריק בכלל אתאיסט. הוא לא רואה בעיה עקרונית עם למכור מוצר שהוא לא מאמין בו: "אני לא אומר שזה יכול לרפא להם את הילדים, אני לא אומר להם שזה אמיתי, לכן אני יכול לעשות את זה מבחינה מוסרית", אמר, "זה כמו למכור ספרי 'הארי פוטר' או 'שר הטבעות'". לא פלא שאומרים עלינו שאנחנו אומת הסטארט־אפ: אנחנו הראשונים שהמצאנו את האפליקציה הזאת של דת מונותאיסטית, שרצה ממש חזק כבר אלפי שנים. חבל שלא התעשרנו מזה.

אוריאל דסקל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x