בנק ישראל הפחית את הריבית לחודש מרץ לשפל היסטורי של 0.1%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל נקטה היום (ב') בצעד מפתיע וחריג, כשהחליטה להפחית את הריבית לחודש מרץ ב-0.15% ל-0.1% - שפל היסטורי שכמוהו לא נרשם במשק הישראלי מעולם.

הפחתת הריבית נועדה בעיקר לשדר לשווקים על נחישותו של בנק ישראל לדחוף את האינפלציה השלילית ששוררת כעת במשק בחזרה אל תוך תחום היעד השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%). ריבית נמוכה יותר גורמת להגדלת הביקושים במשק ומסייעת בכך לדחוף את המחירים כלפי מעלה אל תוך תחום יעד האינפלציה שעל שמירתו ופקד בנק ישראל.

מדד חודש ינואר שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר ירד בשיעור חד של 0.9% וכתוצאה מכך האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, ממשיכה כאמור להיות שלילית בשיעור של מינוס 0.5%. גם האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים נמוכה כעת מאוד ומסתכמת ב- 0.8% בלבד. סביבת האינפלציה, המשקללת גם את האינפלציה בפועל וגם את האינפלציה הצפויה, ממשיכה לכן להימצא מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה השנתי.

אינפלציה (אילוסטרציה) צילום: בלומברג

במקביל לדחיפת האינפלציה כלפי מעלה, גורמת הפחתת הריבית גם להקטנת עלויות המימון של היצרנים, ותורמת בכך להגברת הפעילות הכלכלית במשק. בשבוע שעבר דיווחה אומנם הלמ"ס כי ברבעון האחרון של 2014 צמח המשק בשיעור שנתי גדול של 7.2%. אולם אתמול הבהיר בנק ישראל כי האצה זו בקצב הצמיחה אינה צפויה להתמיד, מכיוון ששיעור הצמיחה החריג שנרשם בסוף השנה החולפת שיקף במידה רבה את התאוששותו של המשק ממבצע צוק איתן, וכן את העלייה החדה ברכישות של כלי רכב שנבעה משינוי במדיניות המיסוי.

העלייה במחירי הדירות נמשכת

נגד התפתחויות אלה קיימת התפתחות נוספת, שתומכת דווקא בהשארת הריבית ללא שינוי, והיא המשך העלייה במחירי הדירות שריבית נמוכה יותר רק מדרבנת אותה. בחודשים נובמבר-דצמבר עלו מחירי הדירות ב- 0.2% והשלימו עלייה שנתית של 4.5%.

הפחתת הריבית במשק מקטינה את גובה ההחזרים החודשיים על ההלוואות לדיור במסלול הצמוד לריבית ה"פריים". בדרך זו היא מגדילה את הביקושים למשכנתאות ותורמת בכך להמשך העלייה במחירי הדירות. ריבית אפסית מעודדת גם רכישת דירות להשקעה, שהתשואה על השכרתן גבוהה מהריבית שניתן לקבל כיום בבנקים, וגם גורם זה פועל להגדלת הביקושים לדירות ולוחץ לעלייה במחיריהן.

אולם בנושא זה הבהיר כבר בנק ישראל בעבר כי הוא מעדיף לתמוך בפעילות במשק ובמיוחד ביצוא, שהערך המוסף שלו קרוב ל- 30%, גם אם המהלך של הפחתת הריבית בא על חשבון רוכשי הדירות וענף הבנייה, שהערך המוסף שלו מסתכם רק ב- 8%.

דרך פעולה נוספת: "הרחבה כמותית"

השאלה המסקרנת כעת היא מה יוכל בנק ישראל לעשות בעתיד, אם וכאשר מצב המשק יורע עוד יותר בעוד שלריבית לטווח קצר שנמצאת בשליטתו כבר לא יהיה כמעט לאן לרדת. תשובה אפשרית לשאלה זו היא שלרשות הבנק המרכזי עומדת דרך פעולה נוספת בשם "הרחבה כמותית", שהיא למעשה תוכנית ארוכת טווח לרכישת אגרות חוב ממשלתיות בבורסה.

"הרחבה כמותית" עשויה למעשה לשחק לידיו של בנק ישראל פעמיים: היא גם תפעל להורדת הריבית לטווח בינוני וארוך, וגם תעודד את המשך פיחות השקל. הסיבות לכך הן שעודף הביקושים שיזרים הבנק המרכזי לאגרות החוב הממשלתיות יעלה את מחיריהן בבורסה, ובמקביל יקטין את התשואות הגלומות בהן. כאשר התשואות על אגרות החוב ירדו, המשקיעים יעדיפו להעביר חלק מהשקעותיהם למדינות אחרות ויגרמו בכך להחלשת השקל.