מתי למדנו לחשוד במדע?

העוסקים במחקר מדעי יודעים שמטה לחמם תלוי ברצונו הטוב של הקהל הרחב. רוב תקציבי המחקר מגיעים מכספי מסים, ותחושת הציבור כי המחקר המדעי מועיל לחייו משפיעה. המדענים יודעים זאת.

אבל יש גם חשדנות הדדית. רבים משליכים על מדענים סטריאוטיפים של מגדלי שן מנותקים ומרדפים יקרים, ארוכים וחסרי תכלית אחרי שיגעונות קטנים. המדענים מצדם לא חוסכים מההמון את חוות דעתם, המתנשאת לעתים, על השכלתו וכישוריו האינטלקטואליים של האדם הממוצע.

חוקרת במעבדה צילום: shutterstock

המתח הזה אינו חדש. כבר בימי הביניים דנו בחיכוכים בין "הגלימה והקהילה" (town and gown). ב־1355 המתח הזה הגיע לכלל אלימות, כשכפריים חמושים בקשתות וחצים הסתערו באישון לילה על העיר האוניברסיטאית אוקספורד וירו ללא אבחנה במלומדים המקומיים.

מכון המחקר האמריקאי Pew פרסם באחרונה ממצאי סקר מקיף במיוחד שחושף את עומק הפערים בדעות ובתפיסת העולם בין מדענים והציבור הרחב. הסקר הקיף כ־2,000 נשאלים שמייצגים את האוכלוסייה האמריקאית, ועוד יותר מ־3,000 מדענים שקשורים בארגון היוקרתי האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS). השאלות הקיפו קשת רחבה של נושאים, מכלכלה וניהול משאבי הטבע ועד ההתייחסות לעצמי.

נמצא שהציבור מייחס חשיבות רבה למדע ולמחקר, מכבד את העוסקים בהם ותומך בהשקעות ממשלתיות נרחבות בתקציבי מחקר. הציבור והחוקרים שותפים לביקורת על הרמה הירודה של הלימודים בתחומי המדע והטכנולוגיה בבתי הספר, ותמימי דעים בנוגע לצורך להשקיע יותר במקצועות ליבה.

הרעות נסדקת כשמדובר בממצאי המדע עצמם, ומתפוררת בשאלות על איזו מדיניות ציבורית יש לגבש על בסיס הממצאים המדעיים. קבוצות רבות באמריקה מפגינות חשדנות כלפי חיסונים, מההמצאות המדעיות החשובות בכל הזמנים. המלצות הנדסיות שעשויות לפגוע בטווח הקצר במקומות עבודה נתקלות גם הן בתגובות דחייה על הסף. והפערים מתחדדים ונעשים סוערים בשאלות על דעות וערכים: בשאלות על ניסויים בבעלי חיים למחקר תרופות נמצא פער עצום בין גישת המדענים לגישת הציבור - כמחצית מהציבור מתנגדים באופן מוחלט לניסויים בחיות, לעומת רק 11% מהמדענים. בתחום האנרגיה, שני שלישים מהמדענים תומכים בבניית כורים גרעיניים לייצור חשמל, לעומת רק כ־45% בציבור הרחב. לעומת זאת, הציבור תומך בקידוחי נפט באוקיינוס בעוד ששני שלישים מהמדענים מתנגדים לרעיון.

אחד הפערים הגדולים ביותר עלה בשאלות שנגעו לאוכל. 90% מהמדענים ביטאו אמון מלא בהנדסה גנטית של מזון - גם בשר וגם צמחים - בעוד שרק 37% מהקהל הרחב הצהירו שמזון שכזה אמין עליהם. שנים של מחקרים, מעקבים והסברים נתקלו כאן בכיפת ברזל של דעה קדומה. הבדלים גדולים נמצאו גם בנושאי תקפות האבולוציה, הסיבות לשינויי אקלים והדאגה משינויים דמוגרפיים. המדענים דבקו שם בעמדות שמתבססות על נתונים, והקהל מיאן להשתכנע.

דמיון מרשים התגלה בנושאי חקר החלל. מאמצי המחקר של סוכנות החלל, מעטים ויקרים ככל שיהיו, זוכים כנראה ליחסי ציבור מוצלחים יותר מהמחקרים בביולוגיה או באקולוגיה. כשזה מגיע לחקר החלל, תשובות הציבור הרחב מהוות שיקוף כמעט זהה של התפיסות באקדמיה. ככל שנרחיק עדותנו תקרבנה דעותינו?

אין מחקר דומה על עמדות בישראל. יהיה מעניין ללמוד אם גם אצלנו פעורה תהום כזאת, באילו נושאים, ומתי החברה הישראלית, הלך הרוח, אנחנו, מסרבים להתבלבל מעובדות.