שיאני השכר במגזר הציבורי: במקום הראשון - מנהל מרפאה בכללית עם 152,576 ש' בחודש

23 מתוך 25 שיאני השכר במגזר הציבורי בשנת 2013 הם רופאים משירותי בריאות כללית, כך עולה מדו"ח השכר בשירות הציבורי שפורסם היום (ג'). שיאן השכר במגזר הציבורי הוא מנהל מרפאה בדרום הארץ, שעלות שכרו הממוצע עמדה על 152,576 שקל. מדובר בשכר ברוטו ועליו תוספות נלוות כגון קרנות השתלמות או קופות גמל ואחזקת רכב, כאשר שכר הברוטו לבדו הגיע ל-124,365 שקל בחודש.

לטענת כללית, שכרו של רופא זה, כמו רופאים נוספים של הקופה שנמצאים בעשירייה הראשונה, כולל מענק שנתי שקיבל ממשרד הבריאות בשל מעברו לפריפריה. מענקי משרד הבריאות על מעבר לפריפריה וכן על התמחות במקצוע מצוקה, למשל הרדמה, נעו בין 200 ל-300 אלף שקל.

סניף קופת חולים כללית בב"ש. מענקי משרד הבריאות על מעבר רופאים לפריפריה נעו בין 200 ל-300 אלף שקל צילום: ישראל יוסף

במקום השני ברשימת שיאני השכר במגזר הציבורי נמצא מומחה לרפואת עיניים ממרפאה בפריפריה, עם עלות שכר חודשי ממוצעת ברוטו של 139,574 שקלים. במקום השלישי נמצא ד"ר גבריאל סנדרו, מנהל היחידה הכירורגית כלי דם בבית החולים סורקה בבאר שבע, עם עלות שכר ממוצעת של 125,885 שקל. שכרו החודשי הממוצע ברוטו של סנדרו עמד על 112,964 שקל. במקום הרביעי והחמישי נמצאים מנהל מרפאה בדרום הארץ ורופא מומחה ברפואת נשים. שכרם החודשי הממוצע ברוטו עומד על 111,287 שקל ו-110,423 שקל בהתאמה.

לטענת כללית, שכרם של הרופאים כולל רכיבים כגון "קיצור תורים". רכיבים אלה מהווים השתכרות מעבר להיקף המשרה הרגילה ומעבר לעבודה נוספת כהגדרתה בחוזה הקיבוצי. מטרתם לתגמל את הרופאים על עבודה מעבר לשעות העבודה שלהם, או על תרומתם לקיצור זמני המתנה בבתי החולים ובמרפאות. כך למשל הממוצע החודשי של תשלום קיצור התורים של ד"ר סנדרו, שנמצא כאמור במקום השלישי ברשימת שיאני השכר, עמד על 62,205 שקל.

רק 3 מתוך 50 שיאני השכר אינם רופאים

מתוך רשימת 50 שיאני השכר במגזר הציבורי ל-2013, ישנם בסך הכל 3 שאינם רופאים. במקום ה-8 ברשימה נמצא מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, עם שכר חודשי ממוצע ברוטו של 108,115 שקל. עלות שכרו של וייס, שכאמור כוללת תוספות שונות כגון הפרשות פנסיונית, עומדת על 129,456 שקל. במקום ה-11 נמצא ניסים הדס, מנכ"ל אלתא (חברה בת של התעשייה האווירית), עם שכר חודשי ממוצע ברוטו של 103,485 שקל. עלות שכרו של הדס עומדת על 123,681 שקל. במקום ה-44 נמצא סמנכ"ל בתעשייה האווירית עם שכר חודשי ממוצע ברוטו של 87,250 שקל. עלות שכרו החודשי עומדת על 103,671 שקל.

שמות נוספים ברשימת שיאני השכר הם אלי דפס, מנכ"ל שירותי בריאות כללית שנמצא במקום ה-57, עם עלות שכר חודשי ממוצעת של 115,051 שקל ושכר חודשי ברוטו של 84,441 שקל; עו"ד שלום חמי, מזכיר התעשייה האווירית שנמצא במקום ה-60, עם עלות שכר חודשי ממוצעת של 100,563 שקל ושכר חודשי ברוטו של 84,044 שקל; שני נתבים בנמל חיפה (מקום 112 ו-122) עם שכר חודשי ברוטו של 79,767 שקל ו-78,701 שקל; ויו"ר הות"ת (הועדה לתכנון ותקצוב), פרופסור מנואל טרכטנברג, עם עלות שכר חודשי ממוצעת של 98,979 שקל, ושכר חודשי ברוטו של 69,383 שקל שמעמיד אותו במקום ה-285 ברשימה.

מנכ"ל תע"א, יוסי וייס. עלות שכר של 129,456 שקל בחודש

שיאני השכר בקרב עובדי מדינה: גם את הרשימה הזו מובילים הרופאים

בתוך כך מפרסם היום הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, גם את רשימת בעלי התפקידים במשרדי הממשלה ששכרם החודשי הממוצע ברוטו גבוה מ-35 אלף שקלים. מדובר בעובדי מדינה המועסקים ישירות על ידי המדינה, בשונה מרשימת המגזר הציבורי ששם מדובר רק בגופים המפוקחים על ידיה - למשל שירותי בריאות כללית.

גם את רשימה זאת מובילים רופאים, המועסקים על ידי משרד הבריאות, המחזיקים 91 מתוך 100 המקומות הראשונים. בראש הרשימה נמצא מנהל יחידה לטיפול נמרץ כללי עם שכר חודשי ממוצע ברוטו של 106,037 שקלים. עלות שכרו השנתית עומדת על 1,507,263 שקל. במקום השני נמצא מנהל יחידת טיפול נמרץ ילדים עם שכר חודשי ממוצע ברוטו של 103,282 שקל. עלות שכרו השנתית עומדת על 1,369,091 שקל.

בתחתית הטבלה - עובדי הוראה ומנהלה

בתחתית טבלת השכר נמצאים עובדי המשק והמנהל שמשתכרים בממוצע 8,825 שקל בחודש.

סטג'רים לרפואה, אשר אינם נכללים בדרג 'רפואה' משתכרים בממוצע 10,944 שקל בחודש, ונהנו מעלייה ריאלית בשכרם של 12.38% לעומת 2012. לפי הדו"ח מועסקים על ידי המדינה 464 רבני שכונות המשתכרים 10,875 שקל בחודש בממוצע.

ישנם עובדים, 28,521 במספר, אשר הדרג שלהם נקבע לא לפי התפקיד או המקצוע שלהם אלא לפי המפעל שבו הם מועסקים. מדובר בעובדי נמל חיפה, נמל אשדוד, בנק ישראל, חברת החשמל, רשות שדות התעופה, רכבת ישראל והתעשייה האווירית. שכרם הממוצע של אותם העובדים היה בשנה שעברה 21,653 שקל בחודש – עלייה ריאלית של 2.6% לעומת השנה שעברה.

רוב העובדים במגזר הציבורי הן נשים, אך הן מאיישות פחות מ-30% מהמשרות הבכירות

הנתונים לגבי נשים במגזר הציבורי מראים שלמרות שרוב העובדים (58%) הן נשים, שיעורן יורד ככל שמטפסים במעלה סולם דרגות הבכירות עד ששיעור הנשים בדרגת יו"ר דירקטוריון הוא 5% בלבד. בדרגים המקצועיים של יועצים משפטיים או דוברים יש חלוקה כמעט שווה בין גברים לנשים. בדרגות הניהול התמונה משתנה. כך, בדרגת סמנכ"ל 79% מהעובדים הם גברים, בדרגת מנכ"ל כבר 88% מהעובדים במגזר הציבורי הם גברים וכאשר מגיעים לדרגת יו"ר הנהלה רק 7% הן נשים.

גם השכר הממוצע למשרה מלאה של נשים במגזר הציבורי נמוך מזה של גברים. למעשה, נשים משתכרות כ-70% ממה שמשתכרים גברים באותו הסקטור. כך, בחברות הממשלתיות השכר הממוצע של גברים הוא 20,443 שקל בחודש ושל הנשים הוא 14,277 שקל. במועצות הדתיות גברים משתכרים 11,573 שקל בחודש בעוד שהנשים משתכרות בממוצע 7,500 שקל בחודש.

מקבלים השלמה לשכר מינימום – משתכרים 12,000 שקל בחודש

השכר הממוצע מספר רק חלק מהסיפור, מכיוון שבעלי שכר גבוה מושכים את הממוצע כלפי מעלה. בשנת 2013, כמעט 40% מעובדי המגזר הציבורי השתכרו פחות מהשכר הממוצע במשק (שעמד על 8,724 שקל) ושכרם הממוצע היה 6,243 שקל בחודש. השיעור הגבוה ביותר של עובדים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק היה במועצות הדתיות (63%) והנמוך ביותר בחברות הממשלתיות (12%).

לאור השכר הממוצע הגבוה במגזר הציבורי מפתיע לגלות שבשנה שעברה 30% מהעובדים (כ-102 אלף עובדים) קיבלו תוספת השלמה לשכר מינימום (4,300 שקל בחודש). השכר הממוצע של אותם העובדים הסתכם ב-8,823 שקל, שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק.

איך זה קורה? שכר היסוד של העובדים במגזר הציבורי שעל פיו מחושבת התוספת לשכר מינימום אינו כולל תוספת ותק, תוספת בשל עבודה במשמרות, פרמיה, מענקים שנתיים, החזרי הוצאות, כלכלה, אש"ל ונסיעות. לכן, שכר הבסיס ללא הרכיבים האלו עשוי להיות נמוך משכר המינימום (4,300 שקל בחודש) אך השכר הכולל של העובד יכול להיות גבוה בהרבה לא רק משכר המינימום אלא אף מהשכר הממוצע במשק. כך, השכר הממוצע של העובדים המקבלים השלמה לשכר מינימום בחברות הממשלתיות השתכרו בממוצע 11,841 שקל בחודש.