פקידי האוצר כבר החלו לעבוד על תקציב 1/12 עוד לפני פיטורי השר

במשרד האוצר לא המתינו להכרזה רשמית על פירוק הממשלה וכבר החלו לפני מספר ימים לעבוד על תקציב של 12/1 לשנת 2015 שלפיו יעבדו משרדי הממשלה עד אישור תקציב חדש. המשמעות היא שבלא תקציב מאושר, הממשלה תתנהל לפי תקציב חודשי, כאשר היא מקציבה בכל חודש לפעילותה 1/12 מתקציבה המאושר הקודם, תקציב 2014.

אם בתחילת השבוע, במקביל להערכות לדחיית אישור התקציב, עוד המשיכו פקידי אגף התקציבים לקדם במקביל את התקציב עצמו במסדרונות הכנסת, נראה שאתמול בבוקר הם הבינו כי עליהם להשקיע את מרצם רק באפשרות של דחיית אישור התקציב.

למעשה, יידרשו כלכלני אגף תקציבים לזרוק באחת את כל פעילותם בחודשים האחרונים, לשנות כיוון ולהיערך לתקופה של קפאון תקציבי נעדר שינוי והתפתחות. מדובר בשלב מתסכל עבור המשרד שעובדיו מצאו את עצמם בשבועות האחרונים עובדים לא אחת עד השעות המאוחרות של הלילה בשביל להגיש את התקציב בזמן לממשלה ולכנסת.

אולם במסדרונות המשרד נשמעו גם קולות אופטימיים יותר, שציינו כי ממשלה חדשה היא גם הזדמנות חדשה. תקופה זו מאפשרת לאגף תקציבים לבנות תוכניות עבודה חדשות לשנה הבאה, תוכניות ששר האוצר המפוטר יאיר לפיד לא בהכרח תמך בהן, אך כמובן שאין שום הבטחה לכך ששר האוצר הבא יתמוך בהם.

אפילו הקפאתו או ביטולו של חוק 0% מע"מ על דירות חדשות לא העלו חיוך על פני פקידי האוצר, חרף ההסכמה הכללית בקרב פקידי המשרד שמדובר ביוזמה שהיתה עולה כסף רב לקופת המדינה. במקום זאת עולה השאלה מה יעלה עתה בגורל שוק הדיור, שעלול להמתין חצי שנה עד למינוי שר אוצר חדש ולתוכניות נוספות.

מיכל עבאדי בויאנג'ו החשבת הכללית במשרד האוצר צילום: עמית שאבי

את 2015 ינהלו משרדי הממשלה, שוב, על בסיס תקציב "המשכי" במסגרתו יקבלו כל חודש תקציב שהוא 12/1 מתקציב 2014. המשרדים יוכלו להוציא כסף רק על מה שהממשלה מחוייבת להוציא לפי חוק: שכר וחוזים קיימים. כל חריגה מזה מצריכה אישור של וועדות חריגים בראשות החשבת הכללית, אך גם באוצר לא יוכלו לאשר חריגה מהתקציב החודשי של השנה שעברה.

לא בכדי אמר אתמול שר האוצר בכנס של אגף החשב הכללי: "אני לא רואה אפשרות שהתקציב יעבור ב־31 בדצמבר. מ־1 בינואר ראש הממשלה דה פקטו תהיה מיכל עבאדי־בויאנג'ו", התייחס לפיד לחשבת הכללית והוסיף "אני דווקא מחבב את זה".

המשמעות היא שכל התוספת של המתוכננת לתקציב 2015 לא תגיע למשרדי הממשלה עד שיתקיימו בחירות ויאושר תקציב. ב־2013 לקח כל התהליך שבעה חודשים, משך הזמן הארוך ביותר שבו פעלה ממשלה על בסיס 12/1, גם אז בניצוחה של עבאדי־בויאנג'ו.

העלות התקציבית של יציאה בחירות מוערכת בכ־450 מיליון שקל שמיועדים בעיקר למימון יום השבתות ביום הבחירות עצמו ואת מימון המפלגות. עם זאת, הפגיעה הכספית האמיתית של יציאה לבחירות היא דווקא בעלות המשקית. פגיעה זו נאמדת על עלות של 1–1.5 מיליארד למיליארד וחצי.