הנפגעים האלמוניים של הקרטלים

קרטל הוא הסדר בו גופים שאמורים להתחרות זה בזה, משתפים פעולה, על מנת לתאם את מחירי שירותיהם או מוצריהם לרמה גבוהה מזו שהייתה שורה במצב של תחרות ביניהם. לחילופין – הגופים מסכימים ביניהם לייצר כמות קטנה מזו שהייתה מיוצרת בתנאי תחרות ביניהם (ובכך לגרום לעליית המחיר).

לדוגמה: נניח שתי חברות המייצרות תרופה לסוג סרטן זהה, אשר בתנאי תחרות הייתה אמורה להימכר ב- 2,000 שקל. במקום זאת, החברות מסכימות ביניהן שלא למכור את התרופה לחולים במחיר הנמוך מ- 3,000 שקל. הסכמה זו של החברות יוצרת למעשה, קרטל כאשר הנפגעים הישירים ממנו הינם צרכני התרופה, להם נגרם נזק בגין התשלום העודף לחברות בקרטל בגובה של 1,000 שקל לכל יחידת תרופה – תשלום אשר מגדיל ישירות את רווחי החברות שפעלו במסגרת הקרטל.

מלבד אותם הצרכנים שכיסם נפגע וקל לזהותם, כיוון שהם ירכשו את התרופה במחירה היקר יותר, ישנו באופן טיפוסי ציבור נוסף שנפגע מהקרטל, אך נותר אנונימי וקשה יותר לזהותו. ציבור זה מורכב מאותם הצרכנים שהיו קונים את התרופה ב-2,000 שקל, אך נמנעו מכך כאשר מחירה נקבע על 3,000 שקל. מכאן, שהנזק הישיר הנגרם לציבור האנונימי מקיומו של הקרטל הוא הימנעות מרכישת התרופה.

כאשר שתי חברות מתחרות מתאמות מחירים הן פוגעות בצרכנים הישירים ובצרכנים העקיפים שכבר לא יכולים לקנות את המוצר צילום: אביגיל עוזי

העולם הכלכלי הוא כמובן לרוב מורכב יותר, ומכיל מבנים מורכבים יותר של פעילות מאלו שתוארו לעיל.  מבנה נפוץ הוא מהסוג של "יצרנים" - "מפיצים" - "צרכנים סופיים". לאור כך עולה השאלה: מהי ההשפעה של קרטל יצרנים במבנה זה, היינו כאשר המוצר נמכר למפיצים (שהם "הלקוחות הישירים" של הקרטל), והמפיצים מוכרים אותו הלאה לצרכנים הסופיים (שהם "הלקוחות העקיפים" של הקרטל)?

נחזור לדוגמה של חברות התרופות, אך כעת נשנה את מבנה השוק למבנה של "יצרן" - "מפיץ" - "צרכן סופי". ללא קרטל, נניח שחברות התרופות (היצרנים) מוכרות את התרופות למפיצים במחיר של 2,000 שקל, ואלו מוכרים את התרופה לצרכנים הסופיים במחיר של 3,000 שקל. דהיינו, המפיצים מבקשים רווח של 1,000 שקל ליחידה. 

במקרה של פעילות קרטלית - מי יספוג את עליית המחירים? האם יהיו אלו המפיצים או שמא הצרכנים הסופיים? באופן טיפוסי חלק מעליית המחירים ייספג על ידי המפיצים וחלק יתגלגל לצרכנים הסופיים. כך למשל, אם המחיר לצרכן הסופי יהיה 3,600 שקל, אזי במקרה זה הקרטל יגרום לנזק של 400 שקל ליחידה למפיץ (במקום מכירה לצרכן הסופי במחיר של 3,000 שקל וקבלת רווח של 1,000 שקל, הוא ימכור ב-3,600 שקל וירוויח רק 600 שקל - נזק של 600 שקל ליחידה לצרכן הסופי (במקום שהצרכן הסופי ירכוש במחיר של 3,000 שקל, הוא ישלם 3,600 שקל).

כדי לאמוד באופן מדויק את חלוקת הנזק שנגרם למפיץ ולצרכן הסופי יש צורך באמידת הקשר בין מחיר המוצר לבין הביקוש שלו (קשר זה נודע בכלכלה כ"גמישות עקומת הביקוש"), וכן יש לנתח את אופי התחרות במקטע ההפצה. אגב, בהקשר זה מתקיימת תופעה מעניינת: כאשר קיימת תחרות עזה במקטע ההפצה, לרוב כל עליית המחירים הנובעת מקרטל יצרנים מתגלגלת במלואה לצרכנים הסופיים. באופן מפתיע, במקרה הטיפוסי, במצב שבו קיים מפיץ יחיד (מונופוליסטי) במקטע ההפצה, קרטל יצרנים יגרום לעליית מחירים מתונה יותר, זאת, מכיוון שהמחירים לצרכן הסופי כבר גבוהים כתוצאה מקיומו של מונופול במקטע ההפצה וכל עליית מחירים גדולה נוספת שתגיע מקרטל היצרנים כבר אינה כדאית למפיץ היחידי, ולמעשה בכך מתמתנת עליית מחירים נוספת.

האם גם במקרה של מבנה שוק הכולל מפיצים קרטל היצרנים יגרום לדחיקת חלק מהצרכנים מהשוק? באופן טיפוסי התשובה היא חיובית – גם במבנה שוק מהסוג הכולל את מקטע המפיצים הגידול במחיר הסופי יביא לדחיקת חלק מהצרכנים הסופיים שימנעו מרכישת המוצר. במבנה שוק זה, אם כך, יווצר נזק מרובע: המפיצים (שהם הצרכנים הישירים של הקרטל) יפגעו בכך שרווחיהם לכל יחידת מוצר יקטנו, המפיצים יפגעו כתוצאה מהקיטון בכמות הנמכרת, הצרכנים הסופיים (שהם הצרכנים העקיפים של הקרטל) יפגעו בכך שישלמו יותר לכל יחידת מוצר וכן חלק מהצרכנים העקיפים יפגעו בכך שכתוצאה מעליית המחיר הם ימנעו מרכישת המוצר.

קיומו של קרטל הינו אחת מהתופעות החמורות בהן חוק ההגבלים העסקיים נועד לטפל. החוק מאפשר הטלת עונשי מאסר על הפועלים במסגרת קרטל. וכאשר נחשף קרטל, יכולים גם הנפגעים ממנו לתבוע בבית משפט את הנזק שנגרם להם – לעיתים במסגרת של תובענה ייצוגית.

אחת התובענות הייצוגיות הגדולות והמעניינות המנוהלות לאחרונה בנושא זה בישראל הינה זו של עמותת "הצלחה" כנגד אל-על וחברות תעופה אחרות – לגביהן נטען כי הן תיאמו תוספות שונות למחיר שירותי הובלה אווירית של מטענים. במסגרת זו פורסמה לאחרונה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה הנוגעת בשאלה האם צרכנים סופיים (שהם צרכנים עקיפים) יכולים לתבוע נזק מקרטל יצרנים, למרות שלא רכשו את שירותי ההובלה ישירות מהחברות לגביהן עלה החשד לקרטל. במסמך מקצועי ומנומק קובעת עו"ד מיטל בסלי-דובדבני את עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה גם הצרכנים הסופיים (העקיפים) רשאים לתבוע את נזקיהם כתוצאה מפעילות קרטל, ובכך היא סוללת את הדרך לתובענות ייצוגיות נוספות בעתיד כנגד קרטלים.

במידה והתובענה הייתה מוגשת בשמם של הצרכנים הישירים בלבד, הרי שעורכי הדין של הקרטל היו בוודאי טוענים כי הגידול במחיר התגלגל לצרכן הסופי (הצרכן העקיף), כך שלא נגרם כל נזק לצרכנים הישירים. לחילופין – במידה והתובענה הייתה מוגשת מטעם הצרכנים הסופיים (העקיפים), היו עורכי הדין של הקרטל טוענים כי הצרכנים הישירים הם אלו שספגו את עליית המחירים. התובענה אשר הוגשה בשם שני סוגי הצרכנים היא המודל הנכון להילחם בקרטל – בצורה זו לקרטל אין אפשרות לחמוק מתשלום תוספת המחיר – בין אם לצרכים הישירים ובין אם לעקיפים. עמדתו של היועץ המשפטי תומכת באסטרטגיה משפטית זו, ויש לקוות שתובענות ייצוגיות שיבואו בעתיד כנגד קרטלים ישכפלו אותה.

מי שבכל זאת נשאר מחוץ לקבוצת הנזק הם אותם נפגעים אנונימיים – אלו שבחרו שלא לרכוש את המוצר עקב מחירו הקרטליסטי הגבוה. יש לקוות שבתי המשפט יאפשרו לציבור הרחב לתבוע נזק זה על מנת לחזק את ההרתעה כנגד קרטלים.

www.numerics.co.il