וינשטיין זלזל, העליון נזף

"'ההתייחסות' שהוגשה לנו מטעם המדינה נראית כאי־כיבוד החלטת בית המשפט. לא נדרשנו לעניין מצער זה עד כה, שכן לא ראינו עצמנו כעניים בפתח המתחננים לחוות דעת היועץ המשפטי". במילים אלה נזף שופט בית משפט העליון אליקים רובינשטיין בפרקליטות וביועץ המשפטי לממשלה, וזאת במסגרת פסק דין שכתב רובינשטיין ושאליו הצטרפו חבריו להרכב יצחק עמית ונעם סולברג.

פסק הדין עסק בסוגיה צרכנית בעיקרה - בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת התעופה אל על. במרכז פסק הדין עמדה פרשנות לסעיף בחוק הגנת הצרכן, העוסק ב"דמי ביטול" שרשאי עסק לגבות מצרכן שמבטל עסקת מכר שנעשתה מרחוק מחמת חרטה.

יהודה וינשטיין היועץ המשפטי לממשלה צילום: צביקה טישלר

התובע הייצוגי עו"ד ליאור צמח רכש מאל על כמה כרטיסי טיסה, ובשל נסיבות אישיות ביקש למחרת לבטל את ההזמנה. מההחזר שקיבל נוכו דמי ביטול של 54 דולר - 27 דולר לכל כרטיס. לגרסתו, אל על פעלה שלא כדין בגביית דמי ביטול על כל כרטיס ולא על העסקה כולה. אל על טענה שנהגה לפי החוק, שכן כל כרטיס מהווה עסקה עצמאית לעניין דמי הביטול. הבקשה לייצוגית נדחתה בבית המשפט המחוזי, עו"ד צמח ערער לעליון וגם שם נדחתה בקשתו, אך העניין בפסק הדין הוא בביקורת החריפה שנמתחת בו על הפרקליטות ועל היועץ המשפטי לממשלה. ביקורת זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שהשופט רובינשטיין שימש בתפקידים רבים בפרקליטות, כולל בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

תחת הכותרת "עמדת פרקליטות המדינה" כתב רובינשטיין שבינואר, בתום דיון בערעור, ביקשו שופטי העליון את התייחסותו של היועץ המשפטי ל"שאלה שבמחלוקת" לאחר שייוועץ ברגולטורים הרלבנטיים. במרץ אכן הוגשה עמדת המדינה. אלא שזו היתה מטעם הפרקליטות בלבד. לפי רובינשטיין, "התייחסות זו לא מילאה אחר ההחלטה והמשאלה שהיועמ"ש יידרש לנושא". מכאן הנזיפה רק מתעצמת: "התחייסות זו נראית כאי־כיבוד ראוי להחלטת בית המשפט. איננו תולים את הקולר בכותב ההתייחסות, אף שאיננו יודעים אם העניין הובא לשולחן היועמ"ש עצמו. אולם פנייה אל היועץ המשפטי כבכיר המשפטנים בשירות הציבורי משמעה קריאה לבחינה של הדין והאינטרס הציבורי במבט כולל".

אליקים רובינשטיין צילום: אלכס קולומויסקי

עוד קבע השופט רובינשטיין שבעמדה שהגישה המדינה "לא נאמר כי נועצו ברגולטורים הרלבנטיים כפי שנתבקש, אף שאיננו יודעים שמא עשו כן. בהתייחסות הפרקליטות מצוין בלקוניות יתרה, יש לומר, כי עמדתה הפרשנית של המועצה לצרכנות 'מקובלת עלינו', ואולם ראוי שעמדה זו תחייב מעתה נוכח 'אי־הבהירות הפרשנית' בסוגיה".

בהמשך הסביר השופט כיצד היה על הפרקליטות ועל היועמ"ש לפעול: "כשבית המשפט מבקש את חוות דעתו של היועמ"ש, ראוי כי תוצג חוות דעת מפורטת המתמודדת עם סוגיות שונות שמתעוררות בתיק, באופן שיש בו כדי להביא את התמונה המלאה בפני בית המשפט בבואו להכריע בסוגיה נתונה. במקרה דנא, נוכח הבקשה הספציפית בהחלטתנו, היה גם מקום לציין את הרגולטורים שבהם נועץ היועץ, אף אם אין צורך לפרט את דעתו של כל אחד וניתן למסור 'שורה תחתונה' של היועץ".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "היועמ"ש מתייצב מדי שנה בהליכים אזרחיים רבים בכל הערכאות, גם ביוזמתו, כשהוא סבור שיש אינטרס ציבורי המחייב זאת. בתיק זה הוחלט להביע עמדה כללית לאחר דיון אצל המשנה ליועץ ולאחר היוועצות עם הרגולטורים הרלבנטיים. בכל מקרה, ההכרעה העקרונית בפסק הדין נלמדת בימים אלה".