$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

איך לבחור מה כדאי לקרוא?

ומה המִרקורים מלמדים על הספרים שאנו קוראים

שיזף רפאלי 10:0417.07.14
אנחנו חיים בעידן של גרפומנים. לכל אחד יש מקלדת, כל אחד יכול להגיע בקלות לקהל הרחב, ורבים מאיתנו עושים בזכות הזאת שימוש יתר. זה לגיטימי, וכשחושבים על הפלורליזם אפילו מבורך, אבל זה מותיר את הקוראים עם הלשון בחוץ. התפוצצות התכנים העצומה הופכת את בחירת התכנים הראויים לקריאה למשימה כמעט בלתי אפשרית.

 

אל הבעיה הזאת צלל פרופ' ג'ורדן אלנברג, מתמטיקאי וסופר מאוניברסיטת וויסקונסין, שמציע כעת כלי עזר לבחירת ספרים לקריאה. הפטנט המצוין שלו נועד לא רק לבדוק כמה אנשים רכשו את הספר, אלא גם כמה אנשים אכן קראו אותו. בעידן הספרים המודפסים קריאה של ספר במלואו כונתה "Cover to Cover" ("מכריכה לכריכה"). בעולם הדיגיטלי זו אולי קריאת Home to End, אבל בשני המקרים חלק גדול מהקוראים לא נשארים עם הספר עד תומו, אלא מוותרים במהלכו. כולנו חווים את זה ונוטשים שלל מוצרי תרבות שאינם קולעים לטעמנו - סרטים, הצגות, קונצרטים, ובייחוד ספרים. אם נוכל לזהות את הספרים שאנשים אינם מסיימים, נוכל לסנן ביעילות את היצע הספרים המוגש לנו.

 

חנות ספרים חנות ספרים צילום: אלה סברדלוב קרן

 

כדי לעשות זאת אלנברג מנצל את קינדל, פלטפורמת הספרים הדיגיטליים של אמזון. לאמזון יש אוסף חסר תקדים של נתונים על כל ספר, ובראשם מיקומו ברשימת רבי־המכר וחוות הדעת של חלק מקוראיו. אבל יש לה גם נתון נוסף, ראשון מסוגו בהיסטוריה: היא יודעת מתי אתם נוטשים את הספר. מכשירי הקינדל מדווחים לשרתי אמזון על אודות הזמן שכל קורא מקדיש לכל עמוד, והשירות רושם לפניו את העמוד האחרון שאליו הגעתם בכל קריאה. הבעיה היא שהנתון הזה, שיכול היה לספק פתרון מעולה לשאלת הנטישה, נשמר בקפדנות על ידי אמזון ואינו נחשף בפני הקהל הרחב.

 

אלא שאלנברג זיהה נתון אחר שאמזון אוגרת, שימושי כמעט באותה מידה ודווקא פתוח לציבור: מִרקור (Highlighting). אמזון מאפשרת לקוראי הספרים המקוונים לסמן קטעים שהם רוצים לזכור או להדגיש, וגם מראה לציבור הרחב מרקורים פופולריים כאלה, כדי לספק תחושה על תוכנו של הספר. ההברקה של אלנברג היא להשתמש בקטעים הפופולריים הללו כדי להעריך את הסיכויים שנדבוק בספר עד תומו: ככל שהקטעים שהציבור סימן מרוכזים יותר בתחילת הספר, יש סבירות גבוהה יותר שהקוראים לא הגיעו עד סופו. ככל שהם מפוזרים, אפשר להבין שהקוראים התמידו בו יותר.

 

אלנברג בחר בכל ספר את חמשת המרקורים הפופולריים וחישב את מספר העמוד הממוצע שלהם. כדי לתקנן את הנתונים ולהפוך אותם לבני השוואה הוא חילק את המספר בסכום העמודים בספר, וכך מדד את הפיזור היחסי שלהם. את התוצאה הוא כינה "מדד הוקינג" (Hawking Index, ובקיצור HI), על שמו של המדען סטיבן הוקינג, שספרו "קיצור תולדות הזמן" היה רב־מכר היסטרי אבל גם ידוע כספר שמעטים צלחו.

 

וכך, מדד HI לספרו של מייקל לואיס "Flash Boys" (שעליו דיווחנו לאחרונה) הוא 21%; "חמישים גוונים של אפור" זוכה ל־HI של 26%; "גטסבי הגדול" הקלאסי רושם HI של 28%; ו"התלקחות", חלקה השני של טרילוגיית "משחקי הרעב", מגיע ל־43% ויותר. לעומת זאת, "הון במאה ה־21", ספרו החדש והמאוד מדובר של הכלכלן תומס פיקטי, רשם HI של 2.4%. כנראה הקוראים על אודות האי־שוויון רצים לספר לחבר'ה עוד לפני שהם גומרים את הספר.

 

מובן שהצעתו של אלנברג היא כמעט הלצה. HI אינו מדד מדעי ויש לו חולשות רבות, אבל בניגוד לשיטות אמידה אחרות מדובר בנתון זמין, נוח לשימוש ובהחלט מעורר מחשבה. ההמלצה שלי היא לא לקחת את המדד יותר מדי ברצינות, אבל בהחלט לצרף אותו לכלי מדידה נוספים לצד, למשל, המיקום ברשימת רבי־המכר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x