המס מתשובה יתעכב, והאוצר מעריך מחדש את ההכנסות מהגז

הכלכלן הראשי במשרד האוצר יואל נווה מכין דו"ח הכנסות מעודכן של היקף המיסוי שעתיד להיכנס לקופת המדינה עד סוף 2020 מרווחי הפקת הגז. כך נודע ל"כלכליסט". הכנת הדו"ח כבר החלה, ומנתונים ראשוניים עולה כי עד תחילת 2016 ייכנסו לקופת המדינה כמיליארד שקל מתמלוגים ומס חברות שייגבו מהפקת הגז ממאגר תמר, היחיד שפעיל כרגע. אי־הוודאות נוגעת להכנסות בשנים שלאחר מכן.

היקף המיסוי לאחר 2016 צפוי לעמוד על כמה מאות מיליוני שקלים נוספים בשנה אולם הוא תלוי במועד פיתוח מאגר הגז לווייתן, קצב הפקת הגז ממנו, וכן בחוזים שייחתמו למכירת הגז ממנו לשוק המקומי ולמדינות שכנות.

הכנסות המדינה מהפקת הגז נחלקות בין תמלוגים בשיעור של 12.5% ומס חברות בגובה 26.5%. כמו כן, במסגרת "היטל ששינסקי", שנקבע בחוק ב־2011, צפויה לעלות תקרת המס הכללית (כולל תמלוגים ומס חברות) לרמה של עד 62.5%. עם זאת, בחוק נקבע כי המס המקסימלי ייגבה רק לאחר שחברות הגז יחזירו 150% מהשקעתן בפיתוח המאגרים. במקרה של תמר נקבע כי גביית תקרת המס תחל רק לאחר שהשותפים בה ישיגו תשואה של 200% על השקעתם בפיתוחו.

צילום: אלבטרוס

דלק מתכוונת להשקיע עוד 300 מיליון דולר בתמר

העבודה החדשה לקביעת שיעורי המיסוי ממאגר הגז תמר נולדה בעקבות הפרסומים השונים של שותפויות הגז, ובראשם דיווחי חברת דלק קידוחים, בעלת השליטה בתמר. בדו"חות לסיכום 2013 מגלה דלק כי תשלום המס הראשון שמיוחס לרווחי יתר ("מס ששינסקי") יגיע רק לקראת 2020 ויעמוד על 67 מיליון דולר. זאת בניגוד להערכות שפרסמה בדו"ח של 2012, ולפיהן תשלום המס יחל כבר ב־2018. הסיבה לתחזית המתוקנת היתה הכוונה לבצע פיתוחי משנה במאגר תמר, שמחייבים השקעה של 400–300 מיליון דולר נוספים, התרחקה השותפות מההגעה ליעד המס המקסימלי, ודחתה את התשלום.

אי־ודאות נוספת שהתבהרה בנוגע להכנסות ממאגרי הגז נגעה לזמני הפיתוח של מאגר לווייתן, שהוקדמו לאחרונה מאמצע 2018 לסוף 2017, אף כי עדיין לא ברור כמה יימכר משם ולאילו גורמים. בעלות השליטה בשותפות לווייתן הן דלק קידוחים ואבנר 45.34% (בחלוקה שווה), נובל אנרג'י (39.66%) ורציו (15%).

באוצר מזכירים שהכסף העודף במיסוי, שיגיע הודות להיטל ששינסקי, נועד להיכנס לקרן ממשלתית מיוחדת, שתשקיע את ההכנסות במיזמים סולידיים בארץ ובחו"ל, ותשתמש בריבית שתיגזר משם למימון שירותי בריאות, חינוך ורווחה או לשמש כ"כרית ביטחון פיננסית" במקרה של אסון לאומי. כך שדחיית תשלום המס צפויה לדחות את תחילת פעילות הקרן.

פישר צפה שעד 2017 הגז יכניס 3 מיליארד דולר למדינה

הגוף האחרון שניסה להעריך לטווח ארוך את הכנסות המדינה ממאגרי הגז היה בנק ישראל. בדו"ח שפרסם הנגיד הקודם סטנלי פישר ביוני 2013, הוא העריך כי "עד 2017 הכנסות המדינה ממכירת גז טבעי יגיעו ל־2.9 מיליארד דולר. מדובר בסכום הכסף שייכנס לקופת המדינה בגין גביית תמלוגים ומס חברות. זאת בהתבסס על כל החוזים הקיימים למכירת גז ממאגר תמר ללקוחות במשק הישראלי".

ההערכות של פישר לא כללו את ההכנסות הצפויות ממאגר לוויתן. כמו כן פישר העריך אז שרק ב־2018 תחל המדינה להרוויח את המס הייעודי ("ששינסקי"), וכי בין 2018 עד 2022 יוזרמו למדינה כמעט 7 מיליארד דולר, מתוכם כ־3.9 "מס ששינסקי" והשאר תמלוגים ומס חברות שיעברו לקופת האוצר. משנת 2023 עד 2027 הוא העריך כי בעלי המאגר יעבירו 14.4 מיליארד דולר, מתוכם כמעט 11 מיליארד "מס ששינסקי".

בשבוע שעבר הודיעו שותפויות הגז דלק קידוחים ואבנר על חלוקת רווחים של 200 מיליון דולר. לטענתן, מדובר בחלוקת הרווחים ראשונה מאז 2008, אז חולקו למשקיעים ולבעלי עניין כ־17 מיליון דולר.