סיפורו של מספר

נראה שאנשי אגף שוק ההון במשרד האוצר אובדי עצות. מצד אחד, סוכני הביטוח הם ממש לא כוס התה של המפקחת דורית סלינגר, והיא משתוקקת לעורר לחיים את הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי. מצד שני, הבנקים שמתיימרים להציע את אותו ייעוץ אובייקטיבי, על בסיס מודל עמלות זהה מכל היצרנים הפנסיוניים, יושבים בחיבוק ידיים ולא מסתערים על התחום בטענה לחוסר כדאיות כלכלית.

אז מה מחליטה סלינגר לעשות? מספקת תמריץ לבנקים שבוכים שעמלת הפצה של 0.25% מיצרני הפנסיה לא מדגדגת להם את שורת הרווח. התמריץ הוא שינוי מודל העמלות.

סלינגר הודיעה בשבוע שעבר כי היועצים האובייקטיביים יוכלו לגבות מיצרני הפנסיה עמלה של 0.2% מהסכום הצבור בחיסכון. כמו כן הם יוכלו לגבות עמלה חדשה נוספת מגובה ההפקדות החודשי: 1.6% מהסכום הצבור בחיסכון או 40% מדמי הניהול שמשלם הלקוח בפועל - הנמוך מביניהם.

דורית סלינגר צילום: אבי אוחיון, לע"מ

אלא שאם המודל המקורי לא הציג מספיק כדאיות עבור הבנקים, וגרם להם לספק ייעוץ רק לחוסכים בעלי יתרות צבורות גבוהות, המודל החדש פוגם באובייקטיביות שלהם ומטה אותם נגד החוסכים.

מדוע? הבנק ירצה כמובן למקסם את גובה העמלה מייעוץ פנסיוני. עד כה הוא תומרץ להתמקח עבור החוסך ולשכנע את היצרנים להפחית את דמי הניהול. כעת, מאבק כזה על דמי הניהול מההפקדות השוטפות יהיה בעוכריו.

רק אם החוסך ישלם את התקרה החוקית המותרת לגבייה מההפקדות בביטוחי המנהלים ובקופות הגמל (4%), יוכל הבנק לגבות את מלוא העמלה, העומדת על 1.6%.

לבנק אין שום אינטרס לכופף את היצרן כדי שלא יגבה כלל דמי ניהול מההפקדות, שכן אז הוא לא יקבל עמלה מההפקדות כלל. אדרבה, המהלך של סלינגר מעודד את היועצים בבנק שלא להמליץ ללקוחות לבחור בחברות גמל כמו אי.בי.אי, ילין לפידות ומגדל, שהצהירו כי לא יגבו דמי ניהול מההפקדות בקופות גמל. למפקחת יש כוונות טובות — היא רוצה לעודד ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי, להבדיל מהייעוץ המוטה של סוכני הביטוח. אבל הדרך בה היא נוקטת עקומה.