"תנאי המיזוג המחמירים שהרשות אישרה לבזק ו־yes דווקא מאיימים על התחרות"

עו"ד בועז גולן חוגג בימים אלה. גולן, ראש מחלקת הגבלים עסקיים ותחרות במשרד הרצוג פוקס נאמן, חתם לפני שבועיים תקופה אינטנסיבית שבמהלכה ייצג את HOT mobile מול רשות ההגבלים העסקיים בבקשה לאיחוד רשתות עם פרטנר. מבחינת גולן ו־HOT mobile, התהליך הסתיים בהצלחה כשהרשות אישרה לשתי החברות להפעיל רשת משותפת.

אחד האתגרים בתיק היה הסכם שיתוף הפעולה להקמת רשת דור רביעי משותפת, שעליו חתמו סלקום, פלאפון וגולן טלקום, חודש לאחר ההכרזה של HOT mobile ופרטנר. אישור ההסכם היה מצמצם את מספר תשתיות הסלולר בישראל לשתיים, אך רשות ההגבלים ומשרד התקשורת דחו אותו.

עו"ד בועז גולן צילום: אוראל כהן

איך השפיעה עליכם העסקה בין פלאפון, סלקום וגולן?

"ההסכם ביניהן הקשה עלינו. הוא הדליק ברשות נורה אדומה שכל השוק במגמת התכנסות, וצריך לעצור את כל שיתופי הפעולה. עם זאת, בסופו של דבר יכול להיות שההסכם של סלקום ופלאפון, שהיה קיצוני בהיקפו, נתן לרשות איזושהי פרופורציה אמיתית לעסקה בין HOT לפרטנר, ודווקא סייע לנו".

גולן החל את יחסיו עם רשות ההגבלים כסטאז'ר, וב־2006 הוא התמנה ליועץ המשפטי של הרשות. במשך חמש שנים הוא שימש כמספר שתיים של הממונה הקודמת רונית קן, ועם פרישתה הוא היה אחד המועמדים המובילים להחליפה, לצד פרופ' דיויד גילה שזכה לבסוף בתפקיד. בתום תקופת צינון של חצי שנה הוא עבר צד, וכמו רבים מפורשי הרשות, הוא החל לייצג לקוחות פרטיים מולה.

"יש מגמה מבורכת ברשות של התערבות במונופולים"

כשגולן מבקר את פעולות הרשות והממונה הנוכחי, הוא מקפיד להתנסח במונחים מקצועיים ולא להתקיף אישית. החלטה אחת של גילה שמעוררת אצלו חוסר נוחות היא הטלת עיצומים כספיים על מונופולים שיגבו על מוצריהם מחיר שגבוה ביותר מ־20% מעלויות הייצור. כדי לעשות זאת שלף גילה תיקון לחוק משנות התשעים, שלא יושם עד היום.

"בכל העולם הרשויות מתרחקות מקביעת מחירים, ופסיקה נחרצת של בית המשפט העליון בארה"ב תיארה התערבות במחיר כטעות קשה", אומר גולן. "מהלך כזה מעיד שהרמת ידיים והתייאשת ממנגנון השוק. צריך להבין גם שלרשות אין יכולת להגיע למחיר הנכון לאורך זמן, כי מבנה העלויות של חברות משתנה. הרשות לא ערוכה לסוג כזה של רגולציה".

מה מאפיין את גילה ביחס לקודמיו?

"בשלוש השנים האחרונות רואים גידול של מאות אחוזים בהתנגדויות למיזוגים ביחס לעבר ובהשוואה למקובל במערב. היום, ברגע שצד הבעד והנגד מאוזנים, הרשות לא תאשר את המיזוג.

"לצד זה אני חושב שיש מעורבות מוגברת ומבורכת של הרשות בתחום המונופולים, והיא מניעה הרבה יותר תיקים מבעבר. בעולם קיימת רתיעה מתיקים אלו, כי קשה לשרטט את הגבול בין התנהגות מותרת של מונופול להתנהגות אסורה. כשמונופול נותן 'הנחת כמות' לספק שקונה הרבה, האם זו התנהלות פרו־תחרותית כי הוא מוריד מחירים או אנטי־תחרותית כי נוצר כאן תמריץ לבלעדיות? בכלל, כתוצאה מוועדת טרכטנברג ומהמחאה הציבורית, לרשות יש יותר תקציבים וכוח אדם מבעבר וניכרת שם תנופת עשייה".

"הרשות היתה צריכה לאשר לבזק למכור טריפלים"

לפני כשלושה חודשים החליטה רשות ההגבלים לאשר את המיזוג בין המתחרות הגדולות של HOT - בזק ו־yes. מדובר בנסיגה מעמדתה הקודמת, שהתקבלה עוד בימיו של גולן, והתבססה על ההנחה שהאיסור יעודד את בזק להקים חברת טלוויזיה רב־ערוצית נוספת, שתפעל על גבי תשתית האינטרנט שלה. "במבחן הזמן ההחלטה שקיבלנו אז לא היתה נכונה", מודה גולן. "לא הערכנו את היכולת של שחקנים שאין להם תשתית קווית, להעביר שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט".

במפתיע, הוא סבור שהרשות היתה צריכה להרחיק לכת עוד יותר ולאשר לבזק גם למכור חבילות מוזלות שישלבו טלוויזיה, אינטרנט, טלפון קווי ואפילו סלולר - בדומה לטריפלים של HOT, שמהווים יתרון משמעותי וייחודי שלה בשוק.

"אם משרד התקשורת והרשות יעודדו את בזק ו־HOT להציע את החבילות האגרסיביות ביותר שהן יכולות, לא תהיה לסלקום ופרטנר ברירה אלא להיכנס לשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית כדי לא לאבד לקוחות", טוען גולן. "היתה כאן החמצה כי התנאים של מיזוג בזק ו־yes דווקא מרחיקים את סלקום ופרטנר מלהיכנס לשוק".

"הרגולציה על ריכוזיות מבוססת על תחושות בטן"

"יש פרדוקס שאומר שחוק שהכותרת שלו היא צמצום יחסי הון־שלטון מניח תשתית לחיזוק היחסים האלה", במילים חריפות אלה מבקר גולן את הפרק השלישי של חוק הריכוזיות, שמחייב רגולטורים להביא בחשבון את התפקיד של קבוצות גדולות בריכוזיות הכלל־משקית לפני שמקצים רישיונות, וייכנס לתוקפו בדצמבר. לדבריו, "כשהשלטון צריך לתת רישיונות והיתרים על סמך מעט מאוד הנחיה - כך נוצרים יחסי הון־שלטון".

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה. "קול הדרג המקצועי לא נשמע" צילום: אוראל כהן

"על פניו, החוק נשמע מצוין, חוץ מקושי אחד", טוען גולן, "והוא שאין שום כלים מקצועיים להעריך ריכוזיות כלל־משקית. זה תחום שכמעט לא נחקר באקדמיה, ובוודאי שאין מודלים יישומיים לקבוע מתי יש בעיה כזאת ואיך פותרים אותה. לכן נתנו לרגולטורים צ'ק פתוח לשיקולים עמומים שמבוססים על תחושות בטן, ולרגולציה של תחושות בטן קשה להיות מוצלחת".

לטענתו, "בדיוני החוק ניכר שהגורמים שמטרידים באמת את הח"כים הם לא במגזר הפרטי, אלא כאלו שהמדינה היא בעלת השליטה בהם, כמו חברת החשמל והנמלים. אז בנו מסלול רגולטורי מכביד, ובכלל לא סימנו נכון את הבעיה".