$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

איך ילדים יבואו לעולם?

והאם המדע מגדיר מחדש את המושג "דרך הטבע"

שיזף רפאלי 08:4005.06.14
"תינוק בא לעולם" היה הספר הקלאסי בנושאי הורות עבור בני דורי, וגם לדור של ילדיי. יותר מתריסר מהדורות של הגרסה העברית של הספר יצאו לאור, כל אחת מעודכנת בהתאם לחידושי המדע. המהדורה האחרונה הסבירה על מתקן האולטרסאונד. בתרגום ובעריכה של המהדורה הראשונה השתתפה מרים ילן־שטקליס, המשוררת המנוחה שהותירה לנו שורות אלמותיות כגון "הסבון בכה מאוד", "אלישבע מה נחמדת" ו"אצו רצו גמדים", אך שבעצמה היתה, למרבה העצב, חשוכת ילדים. בשעתו הסבירה בראיון: ילדים צריכים לקבל תשובה רצינית, תשובת אמת. ואיזו שאלה רצינית וחשובה יותר מהשאלה איך באתי לעולם? האם יש ילד שלא ישאל את עצמו איך נולד?

 

הולדת ילדים היא כיום עניין פוליטי הולדת ילדים היא כיום עניין פוליטי צילום: שאטרסטוק

 

אך עבור ההורים, קיומן של התשובות האלה אינו תופעה מובנת מאליה. לאורך רוב תולדות האנושות ילדים באו לעולם ללא מדריכים למשתמש. אבל היום הסוגיה הזאת סבוכה מעבר למה שאפשר לסכם בפנקס כיס שכזה. מלבד העניין הרפואי והרגשי העמוק, הולדת ילדים היא כיום עניין פוליטי. בארצות הברית, לדוגמה, הפלות ומחקר בעוברים ותאי גזע הם נושא מרכזי בכמעט כל מערכת בחירות. בישראל ענייני המשפחה מחולקים בין הרשויות החילוניות של המדינה לבין הרבנות, ונראה שגם הדתיים וגם החילונים ישמחו לשנות את הסטטוס קוו הזה.

 

מההיבט המדעי, תחום הבאת הילדים לעולם מזנק באחרונה זינוקים רחבים. עדכונים לספרים כמו "תינוק בא לעולם" כבר לא עומדים בקצב השינויים - ומעניין מכך, המדע גם משיג את הפוליטיקה והמחוקקים, מערכת המשפט והמבקרים ויתר הגורמים שמתערבים בהולדה. המציאות משתנה בשטח.

 

המגזין האמריקאי הוותיק "אטלנטיק" סיכם באחרונה עבור קוראיו את עיקרי ההתפתחויות הטכנולוגיות בהולדת ילדים. הזרע האנושי נצפה לראשונה תחת מיקרוסקופ לקראת סוף המאה ה־17. הזרעה מלאכותית תועדה לראשונה כעבור מאה שנים. המאה ה־20 הביאה לעולם את תינוקות המבחנה. וכעת תורה של המאה ה־21 חובבת התאוצה.

 

יש כבר אפליקציות סלולריות לניטור מחזורי הביוץ ומדדי הגוף שממליצות על מועדים לקיום יחסי מין שיובילו להפריה. יש אפליקציות למעקב אחר ההריון ובריאות האם והעובר. וכיום גוברים הסיכויים שהתינוק יפגוש טכנולוגיה וגאדג'טים עוד לפני בואו לעולם: מהפריה חוץ־גופית עד הפגשת הזרע של האב הביולוגי עם ביצית האם הביולוגית ונשיאת העובר ברחמה של אם פונדקאית - שיטה שמעלה את השאלה האם, מהבחינות העמוקות ביותר, לא מדובר בהורות ביולוגית משולשת. בניסויים שנערכו בקופים הצליחו להשתמש בגרעין הביצית של אם ביולוגית אחת מוקף בדנ"א מביצית של אם אחרת. הקשר מעניין לכך הוא הסיוע לבני זוג חד־מיניים להוליד ילדים שיירשו מטען גנטי משני ההורים.

 

בשבדיה בוצעו כמה השתלות רחם שבהן אם תרמה את רחמה לבתה, כך שזאת תהרה ותישא בת/נכדה משותפת. בסוף השנה שעברה פורסם כי חברת 23andMe רשמה פטנט ראשון על "תכנון תכונות לתינוקות". הנדסה גנטית שתאפשר "להזמין" תכונות בצאצא אמנם עדיין אינה בנמצא, אך היא הולכת וקרבה עד כדי כך שהשאלות סביבה כבר נעשות רלבנטיות.

 

ולא הזכרנו את הטכנולוגיות המשתכללות שנוגעות לאיך לא להביא תינוקות לעולם - אמצעי מניעה יותר ויותר הייטקיים, והניסיון לפתח ולשווק גלולה למניעת היריון לגברים.

 

תינוק כבר לא בא לעולם רק כמו שחשבנו, והוא הולך ומתרחק מסיפור הילדים התמים שהוא פעם היה. כשהתינוקות יציבו לנו שאלות חוקיות ומוסריות יותר ויותר סבוכות גם נתגעגע יותר מאי פעם לחוות דעת צלולה ורגישה, כמו זאת של ילן־שטקליס.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x