האם תחרויות הן סוד החדשנות?
ומי מציע 10 מיליון ליש"ט בלי להחליט עבור מה
לפרס שורשים היסטוריים מפוארים. הוא נולד לפני 300 שנה, כשהפרלמנט האנגלי הבטיח להעשיר את מי שיפתח שיטה מדויקת למדידת מיקומה של אונייה בלב ים. כעבור 50 שנה הוכרז הזוכה, השען הבריטי ג'ון הריסון, שפיתח את הכרונומטר - שעון שהשווה את השעה על הספינה לשעה בקו גריניץ', קו האורך שחוצה את אנגליה, וכך מדד את מרחק כלי השיט מלב האימפריה.
קשה להפריז בחשיבות הטכנולוגיה שאת פיתוחה הפרס ההוא האיץ. במאה ה־18 המעצמות של אירופה התחרו פוליטית, צבאית ומסחרית על השליטה בנתיבי השיט. פרס קו האורך עשוי להיות הזרז שהוביל לעליונות הבריטית באוקיינוסים.
מי שעבורו הסיפור הזה חדש אבל בכל זאת מצלצל מוכר בוודאי חושב על תחרויות ה־X-Prize, שגם בהן מוצעים סכומי עתק על פריצות דרך חדשניות. בתחרות "פרס איקס" המפורסמת ביותר גוגל מציעה 20 מיליון דולר לאדם או לקבוצה הפרטית שינחיתו ראשונים רכב רובוטי על הירח.
רוב הפרסים בעולם ניתנים כהוקרה על פעילות עבר. כאלה הם פרסי נובל ופילדס בעולם, ואצלנו פרס ישראל ופרסי וולף, הרווי ודן דוד. אבל בפרסי חדשנות התפיסה שונה. הפרס והנימוק להענקתו מוכרזים הרבה לפני שההישגים עצמם נרשמו. הפרס הוא למעשה תחרות.
פרסי החדשנות האלה התקיימו מאות שנים לצד פרסי ההוקרה. ב־1795 נפוליאון הבטיח את סכום העתק של 12 אלף פרנק למי שיצליח למצוא דרך להאריך את חיי המזון עבור חיילים במסעי כיבושיהם. ב־1810 הפרס הוענק לניקולא אַפֶּר, אבי קופסת השימורים. ב־1919 הובטח "פרס אורטיג" בסכום של 25 אלף דולר לטייס הראשון שיגיע מניו יורק לפריז ללא עצירות ביניים. את הכסף שלשל לכיסו צעיר בן 25, עובד שירות הדואר האמריקאי צ'רלס לינדברג. וזכורים מיליון הדולרים שנטפליקס הבטיחה למי שישפר את מנגנון ההמלצות שלה, וזכה לפרסום גם האתר innocentive.com, שהחליט להפוך על פיה את קערת המחקר והפיתוח: במקום לממן חוקרים, מציירים את המטרה ומבטיחים תגמול גבוה למי שיפגע בה ראשון. ההיסטוריה וההווה חייבים לא מעט לתחרותיות ותאוות הבצע של משתתפי תחרויות.
היוזמה הבריטית הישנה־חדשה מחדשת עוד צורה: היא מחליפה את הדפוס שלפיו נדבן, ארגון או ממשלה מציעים את הכסף תמורת הגשמת חזון - במנגנון דמוקרטי. ועדת קו האורך הבריטית העבירה לידי הציבור את ההחלטה מה יהיה החזון שעליו יוענק הפרס. באתר longitudeprize.org מוצגות שש בעיות שדורשות פתרון, וההמון מוזמן לבחור: פיתוח מכשיר לאבחון חיידקים חסיני אנטיביוטיקה; פיתוח מכשיר שיסייע לסובלים מדמנציה; פיתוח מטוס שלא פולט גזי חממה; פיתוח מזון זול ומזין שיקל על הרעב העולמי; פיתוח מכשיר לשיקום נכים; או פיתוח מכשיר זול להתפלת מים, שניתן לייצור המוני. בעיתונות הבריטית כבר מופיעים סקרים ודיונים סביב החשיבות של התחומים השונים.
מי שגם זה מצלצל לו מוכר אולי חושב על עוד משהו: "כוכב נולד" והקרקסים הדומים לו. נראה שהאופנה דולפת לתחרות 58 מיליון השקלים הזאת. אבל בין אם זה צו השעה או פופוליזם, ההיסטוריה מלמדת שכאשר צד אחד שולף את פנקס הצ'קים, מהצד השני מגיעה, יש מאין, פריצת דרך מהפכנית.