בשל הסכם סודיות עם כיל: ועדת ששינסקי נאלצת להסתיר נתונים

לפי חישובי הוועדה, בתרחיש שבו מחיר האשלג ירד מתחת ל־250 דולר לטון, כיל תשלם פחות למדינה מאשר היתה משלמת לולא הרפורמה המוצעת. הוועדה קוראת לתרחיש זה - "תרחיש קיצון". לכאורה, המחיר שגובה כיל מלקוחותיה הישראליים ונחשף כאן קרוב למחיר שבו הכדאיות לממשלה ממסלול המיסוי החדש מוטלת בספק. אלא שאי אפשר לקבוע זאת בוודאות כיוון שהמחיר שעליו התבססה הוועדה לא מתייחס לאותם רכיבי מוצר של מחיר האשלג כפי שגובה כיל מלקוחותיה בשוק. כיל אמנם חשפה בפני ועדת ששינסקי את שני סוגי המחירים אך מסרבת לעשות זאת בפני הציבור.

פרופ' איתן ששינסקי צילום: רונן טופלברג

הוועדה מתייחסת למחיר האשלג במונחי CIF - (Cost Insurance and Freight) מחיר שכולל גם את שינוע הסחורה לנמל היעד ואת ביטוח התובלה ומטבעו משתנה בהתאם לנמל היעד ולמרחקו מנמל המוצא. לעומת זאת המחיר שלפיו עובדת כיל עם לקוחותיה בעולם, מחושב במונחי (FOB (Freight on Board - המחיר שהמוכר דורש עבור כל שרשרת הערך עד להעמסת הסחורה בנמל המוצא. המחיר הזה נמסר לוועדה אך היא לא יכולה לחשוף אותו בשל התחייבותה לסודיות בפני כיל.

קשה לקבוע על סמך מחירי המכירה של כיל שנחשפו כאן אם השינוי המיסויי של ועדת ששינסקי כדאי למדינה. יחד עם זאת, חשוב לשים לב לכך שמחיר האשלג נמצא בירידה, מה שבכל מקרה מסכן את הכנסות המדינה ממיסוי כיל בתרחיש של מיסוי על רווחי יתר. הציבור, הנדרש להגיב כעת על מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי, אינו חשוף לנתונים עליהם מתבססת עבודתה ולכן אינו יכול להביע ביקורת באופן משמעותי.

בהיעדר דיווח מלא על מחירי המכירה של כיל לא ניתן להשוותם למחירי השוק ולכן לא ניתן להעריך האם ה"עסקה" שהמדינה עומדת לעשות אכן משתלמת. פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה, מסר ל"כלכליסט": "הוועדה אמנם חתמה על הסכם סודיות עם כיל, ולפיכך היא מנועה מלמסור מידע בנושא. עם זאת, אנחנו חוזרים ומבקשים מכיל לשחרר אותנו מחובת סודיות זו, על מנת שנוכל לפרסם את הנתונים עליהם החישובים שלנו מבוססים".