כיל הפסידה למדינה בבוררות ותשלם יותר גם על הברום

הוועדה המליצה לא לשנות את משטר התמלוגים שנקבע בחוק זיכיון ים המלח ולהטיל מס רווחי יתר של 42%, אך בחרה שלא לעסוק בסוגיית מוצרי ההמשך שנידונה בבוררות. פסק הבוררות עסק בפרשנות החוק הקיים (חוק זיכיון ים המלח) וקבע כי יש להחיל תמלוגים גם על מוצרי המשך. ועדת ששינסקי, לעומת זאת, עסקה במדיניות הפיסקאלית הראויה של כלל משאבי הטבע, ובכלל זאת בנוגע לים המלח. בכל מקרה מס היתר יחול רק משעת החקיקה בכנסת ולא יהיה תקף לשנים עברו. פסק הבוררות, לעומת זאת, עוסק בתשלום התמלוגים מ־2000 עד 2030 (תום תקופת הזיכיון).

כיל קיוותה שכל הסכסוכים שלה מול המדינה, כולל המחלוקות בששינסקי 2, יוכרעו בבוררות ולא בוועדות. היא העריכה ששם יהיה לה יתרון, אלא שאתמול התברר שהפסידה הן בוועדה והן בבוררות.

עו"ד רם כספי, הבורר מטעם כיל. התפלגות הבוררים לפי מינויים תאמה את הכרעתם: המדינה בחרה בהרטמן ואילו כספי נבחר על ידי כיל. התוצאה היא שראש ההרכב הכריעה את הכף צילום: אוראל כהן

הכרעה ברוב של שניים

"המדינה אחראית למחדל חסר הצדקה שגרם לה לא לקבל תשלום תמלוגים המגיעים לה לפי הזיכיון", כותבת שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג־כהן, ראש הרכב הבוררים שקיבל את תביעת המדינה נגד כיל. ואולם, השופטת מוסיפה כי "גם אם המדינה סברה בטעות שלא מגיעים לה תמלוגים, אין בכך שלילת זכותה הקבועה בזיכיון".

האמת היא שהמדינה לא "סברה בטעות", אלא סתם התרשלה ולא בדקה אף פעם כמה באמת מגיע לה. עד שהגיע דן ג'ונה, סגן חשב ערני במשרד התמ"ת, והבחין ב־2002 בסעיף תקציבי שכותרתו "הכנסות מאוצרות טבע", שלדבריו, "מעולם לא שמתי לב אליו. ניסיתי לברר מיהו האדם האחראי לסעיף זה. מבירור שערכתי נתגלה לי שאין אדם שאחראי לו". ערנותו של ג'ונה תכניס למדינה בסופו של יום כ־2.5 מיליארד שקל.

ברוב של שניים, שטרסברג־כהן ועו"ד אלקס הרטמן, ובניגוד לדעתו של עו"ד רם כספי, נקבע ש"על מפעלי ים המלח לשלם למדינה תמלוגים על מכירת מוצרי המשך שמייצרות חברות הקונצרן אשר מפעליהן ממוקמים הן באזור ים המלח והן מחוצה לו, בארץ ובחוץ לארץ".

המבנה הקונצרני של כיל כולל שתי חברות באזור ים המלח (מפעלי ים המלח וברום ים המלח) שחוצבות ומפיקות חומרי יסוד כאשלג, ברום ומגנזיום כלוריד. נוסף על כך, ישנן 21 חברות־בנות מחוץ לאזור ים המלח המייצרות תרכובות וחומרי המשך. טענת כיל בבוררות היא שאין לשלם על מוצרים שיוצרו מחוץ לאזור ים המלח ושאין לשלם תמלוגים על מוצרי המשך. שטרסברג־כהן דחתה את "התפיסה הגיאוגרפית" הזאת. לשיטתה, בין שהמפעלים האלה הוקמו כדי לחמוק מתשלום התמלוגים ובין שמצורך לוגיסטי־כלכלי אמיתי, הרי שתכלית שטר הזיכיון מחייבת את תשלום התמלוגים. כך אימצה את "התפיסה הקונצרנית" של המדינה על פני "התפיסה הגיאוגרפית" של כיל, שגורסת כי אין משלמים תמלוגים על מוצרי המשך שמייצרות חברות־בנות שמפעליהן מחוץ לאזור ים המלח. "השכל הישר, ההיגיון המשפטי, ההיגיון הכלכלי ותכלית הזיכיון אינם מתיישבים עם מצב שבו אם מפעל תרכובות של הקונצרן ממוקם באזור ים המלח, תשלם מפעלי ים המלח תמלוגים על מוצריו, ואם הוא ממוקם מטרים ספורים או מרחק אחר מחוץ לאזור, תהיה מפעלי ים המלח פטורה מתשלום תמלוגים", נכתב בפסק הדין.

טבלה מאלפת שהוצגה בבוררות ובפסק הדין מלמדת על מה יצא זעמה של המדינה: היחס בין התמלוגים ששולמו למדינה לבין הדיבידנדים שחולקו לבעלי המניות. בשיאו, ב־2010, הגיע העיוות הזה לדיבידנדים הגבוהים ב־17.4 מהתמלוגים ששולמו באותה השנה: 67.4 מיליון דולר תמלוגים אל מול 1.17 מיליארד דולר דיבידנדים שחולקו לבעלי המניות. כותבת על כך השופטת: "אי־תשלום תמלוגים על מוצרי המשך, שהם חלק משמעותי ביותר מניצול אוצרות ים המלח, מפר את האיזון העדין שמתחייב באינטרסים של שני הצדדים, יוצר עיוות בחלוקה של ניצול משאבי הטבע של המדינה על ידי גורם פרטי ועומד בניגוד לתכלית הזיכיון. הפרת האיזון פוגעת בחלוקה ההוגנת של פירות משאבי ים המלח ובעקרון הצדק החלוקתי שהשתרש בשיטתנו המשפטית".

החישוב הכספי יהיה בהמשך

להערכת מומחי המדינה, המשמעות הכספית של פסיקת הבוררים היא כי בגין השנים שנידונו בבוררות (2000–2010) תחויב כיל בכ־850 מיליון שקל ובגין התקופה שעד תום הזיכיון (2010–2030) — בעוד 1.6 מיליארד. כלומר, הבוררות תעלה לכיל כ־2.5 מיליארד שקל.

בירור תביעת המדינה בבוררות הוא המסלול שהתווה שטר הזיכיון. התפלגות הבוררים לפי מינויים תאמה את הכרעתם: המדינה בחרה בהרטמן, ואילו כספי נבחר על ידי כיל. התוצאה היא שראש ההרכב, שטרסברג־כהן, הכריעה את הכף. המדינה יוצגה בידי עורכי הדין גיל אוריון ועודד רביבו מפישר בכר חן; את כיל ייצגו עורכי הדין עדי קפלן ואלון גלילי.

פסק הדין אתמול הוא השלב הראשון בבוררות שבו נקבעה חבותה של מפעלי ים המלח בתשלום תמלוגים למדינה. כעת תעבור הבוררות לשלב השני — החישוב והחיוב הכספי המדויק.

מכיל נמסר ביחס לבוררות: "מפעלי ים המלח שילמה מאז ומעולם את התמלוגים באופן קבוע בהתאם לחוק ולנוהג שקבעה הממשלה. התחייבות לשלם תמלוגים על מוצרי המשך תגדיל את נטל העלויות של מפעלי תרכובות הברום של כיל, בשל היותו מפעל על גבול הרווחיות. לאור החלטת הבורר יהיה קשה להצדיק השקעות חדשות בישראל ואין מנוס מלהאיץ את פעילות ההתייעלות בישראל".