מבקר המדינה: פיקוח לא ראוי על המשחטות עד כדי סיכון חיי אדם

שאריות ביולוגיות במזון מהחי, משחטות הסובלות מתנאים תברואתיים נמוכים והיעדר פיקוח על מזון מהחי במסעדות. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.

בבדיקות שערכו השירותים הווטרינריים בשנת 2013 נמצאו שאריות של דיאוקסינים (סוג של רעל) ברמות הגבוהות מן המותר בביצי מאכל. עוד נמצא כי במספר רב של ביצי מאכל היו שאריות של תרופות שאינן צריכות להימצא בהן. צריכה של ביצים המכילות חומר רעיל כזה במשך זמן, מסכנת את הבריאות, ובייחוד את בריאותם של פעוטות וילדים.

המשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה מקצועית ותברואתית נמוכה, לעומת המשחטות המשווקות גם לחו"ל. הערכה מעודכנת של המשחטות שעשה משרד החקלאות לאחר ביקורת זו העלתה כי רק 30% מהמשחטות המשווקות לשוק המקומי בלבד הן ברמה טובה מבחינת עמידתן בדרישות מקצועיות ותברואתיות של השירותים הווטרינריים.

בכל הנוגע לפיקוח, המבקר מצביע על כך שבכמה מן הרשויות המקומיות שנבדקו לא עשה הווטרינר הרשותי פיקוח בכל סוגי בתי העסק המשווקים את המזון לציבור. זאת ככל הנראה על רקע שאיפתה של הרשות המקומית לחסוך בעלויות גורמת לקושי ליישם את הסטנדרטיים המקצועיים של הוטרינרים הרשותיים. פיקוח חסר היה בעיקר במסעדות ובאולמות שמחה.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

עוד נמצא כי לעתים הייתה תדירות הביקורות שביצעו הווטרינרים העירוניים בבתי העסק נמוכה עד כדי ביקורת אחת לשנה בלבד. בנוסף, אין פיקוח של גורם ממשלתי על הווטרינרים הרשותיים, כדי לוודא שהם מבצעים את בדיקות המשנה ואת הביקורות בעסקים לשיווק מזון מן החי כנדרש.

המבקר מצא עוד כי מרכז השלטון המקומי בישראל חילק את כספי פדיון האגרות בגין בדיקות המשנה גם לרשויות מקומיות אשר לא ביצעו אותן ובכך נמנע השימוש בכספים אלה כתמריץ לרשויות המקומיות לבצע את בדיקות המשנה.

המבקר מצביע על כך שבשל הליקויים שנמצאו בשלבי הפיקוח על המזון מן החי, יש מקום לחשש שמזון שאינו ראוי למאכל אדם או שנפגם בדרך אל הצרכן לא יאותר ולא יושמד כנדרש, אלא ישווק, דבר שעלול לפגוע בבריאות הציבור.

תגובת משרד החקלאות

ביום 24.2.14 אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית החוק להסדרת הפיקוח על מזון לבעלי חיים.

בעניין תנאי השחיטה של בעלי החיים, מאז 2013 השירותים הווטרינריים מבצעים מעקב אחר שחיטת חזירים וצאן. ההיתר הינו קבוצתי וכמותי, כמקובל במדינות מפותחות רבות, ונחשב לכלי שליטה ומעקב מספק בהעברת צאן, חזירים ועופות. פערים, במידה שישנם, בין הכמות בהיתר לכמות שנשחטה מנוטרים על ידי המשרד ונבדקים. שיטה זו מופעלת בהצלחה רבה וניתן לראות מגמת ירידה בכמות בעלי החיים שלא מגיעים לבית המטבחיים.

בעניין דיאוקסינים בביצי מאכל, המשרד פועל לפי תכנית לביצוע סקרים לאיתור שאריות דיאוקסינים. בכל סקר, המבוצע אחת לשלושה חודשים, נדגמים משקי ביצים שונים ברחבי הארץ. במקרה של ממצא חריג נאסר מידית שיווק הביצים ממנו עד להוכחת חופשיות מדיאוקסין. בסקר האחרון נמצא רק משק הטלה חריג אחד מתוך 31 משקי הטלה שנבדקו (3%). במקביל מקיים המשרד סקר במכוני התערובת למציאת חריגות במזון הניתן לעופות. על ידי זיהוי החומרים המזהמים יהיה ניתן למנוע את הזיהום בביצים.

בעניין המשחטות שמשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, המשרד פועל לקידום החקיקה לעדכון הדרישות שמוטלות בחוק על משחטות המשווקות בשר עוף לשוק המקומי בלבד, בכדי להתאימן לדרישות המוטלות על משחטות המשווקות גם לחו"ל יחד עם הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשרד הבריאות, באמצעות תיקון מקיף לפקודת בריאות הציבור (מזון). קידום הצעת החוק הינו בסמכותו של משרד הבריאות. פער זה צומצם עם פרסום נהלים לאחרונה. המשרד ימשיך לפעול לצמצום הפער באמצעות פיקוח ואכיפת ההוראות במקרים המתאימים.

המשרד עמל על נוהל חדש שיסדיר את האכיפה, ויכלול אפשרות סגירת משחטה שאינה עומדת בדרישות. זאת בנוסף, למספר משחטות שנסגרו בשנים האחרונות בשל אי-עמידה בדרישות המשרד.

בעניין היקף המשרה של הרופאים הווטרינריים הרשותיים, לפי עמדת משרד החקלאות יש להגדיר בבירור את תפקידו של הרופא הרשותי, ועל פיו לקבוע את היקף משרתו. המשרד מתכוון לפתח עם משרדי הבריאות והפנים מפתח מיטבי לקביעת היקף המשרה ושיטת הפעלה נכונה שתתאים גם לרשויות קטנות. נשקלת גם אפשרות להפעלה מרוכזת של פיקוח ברשויות קטנות, על ידי ריכוזי הפעלה כגון תאגידי או איגודי וטרינרים ופקחים, שיתנו שירות זמין יותר ומקיף יותר מהנהוג כיום, בעיקר לרשויות קטנות שאינן יכולות לבצע זאת בעצמן, מסיבות שונות.

בעניין בדיקות המשנה, הסמכות בחוק לפקח על בדיקות המשנה הינה בידי משרד הבריאות. הרוב המוחלט של בשר בקר משחיטה מקומית פטור מבדיקות משנה מזה שנים, בשל היותו מיוצר בבתי מטבחיים תעשייתיים ובשר מיובא פטור מזה מספר חודשים לאחר תיקון התקנה, על כן האחריות לגיבוש נוהל מסוג זה הינה של משרד הבריאות.

עמדת משרדי החקלאות והבריאות היא כי יש לקדם את תיקוני החקיקה בנושא בדיקות המשנה בהקדם האפשרי, ולא להשקיע מאמצים ומשאבים נוספים בפיקוח לפי מודל מיושן שאבד עליו הכלח. לאור זאת, ננקטות פעולות להסדרה מחודשת של בדיקות משנה, ולאחרונה הושגה הסכמה בין משרדי החקלאות והבריאות לעניין עתיד בדיקות המשנה. המתווה מייתר לחלוטין את בדיקות המשנה תוך 4 שנים לכל היותר ויעניק תוך זמן קצר פטור מלא מבדיקות משנה ליצרנים מוסדרים ומפוקחים דיים. לאור זאת אין משרד החקלאות מוצא טעם בהגברת הפיקוח בעת הזאת.

בעניין ביצוע ביקורות של וטרינרים רשותיים על שיווק מזון מן החי בבתי עסק, הנושא אינו בתחום אחריותו של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכי הסמכות לפקח על עסקים אלה נובעת מחוקים שבאחריות משרד הבריאות בלבד.

בעניין הסקרים השנתיים שמבצע המשרד לאיתור שאריות ביולוגיות, משרד החקלאות משקיע אמצעים להגדלת היקף פעילות הבדיקה, כדי לקצר את הזמן מדגימה לקבלת תוצאה. הוכן נוהל תחקור ממצאים חריגים המופעל מיד עם קבלת התוצאות. פותחה והוטמעה תוכנה חדשה המנהלת ביעילות את התחקירים ואת המעקב על תיקון הלקויים. כמו כן, מבוצעות בדיקות במזון לבעלי חיים (מספוא) כדי לצמצם את החשיפה של בעלי החיים המספקים מזון ועל ידי כך לצמצם גם את החריגות במזון מן החי. המשרד סבור כי הגברת הפיקוח בנקודות הייצור והמכירה יקטין באופן משמעותי את הסיכון בהפצתו של מזון בלתי ראוי.

לעניין כללים מחייבים בנושא רווחת מטילות, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול מטילות והחזקתן) הועברה לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת כבר בחודש מאי 2010, והתקיימו לגביה מספר רב של דיונים. מאחר שהדיון בתקנות לא הסתיים, הן הוגשו מחדש על ידי שר החקלאות לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת הנוכחית, ביום 2.2.14.

לעניין התקנת תקנות להמתת אפרוחים במדגרות, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה במדגרות) הוגשה בדצמבר 2013 לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת.

לעניין הנחיות להחזקת חזירים, טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים) הוגשה ביום 26.12.13 לאישורה של ועדת החינוך של הכנסת.

לאור הכתוב לעיל, לעמדת משרד החקלאות לא קיים כיום עיכוב בנושא התקנת תקנות. בכל הנושאים העקרוניים שהיו טעונים הסדרה הוכנה טיוטת תקנות והוגשה לכנסת. כיום המשרד עוסק בתיקונים נקודתיים לתקנות קיימות, ובשנה האחרונה בוצעו עוד שני תיקונים בתקנות מכוח חוק צער בעלי חיים, בנושא איסור החזקה של דגים צבועים בחיות לממכר חיות מחמד וכן איסור הצגת בעלי חיים שבוצע בהם חיתוך למטרות נוי במופעים ובתערוכות אלא בהיתר מיוחד, ותיקונים נוספים נמצאים בשלבים שונים של הכנה, בין במשרד עצמו ובין מול משרד המשפטים.