בניגוד לעמדת האוצר: יעלון מאיים לבטל את העלאת גיל הפרישה לאנשי קבע

המתח בין משרדי הביטחון לאוצר התפוצץ היום (ב') דווקא בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בדיון סוער אמר שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון כי "משרד האוצר אינו מקיים חוקים ופועל מתוך שיטה עם אידיאולוגיה: לפגוע בביטחון, במשרתי הקבע ובצבא. שערי סמר כשקראתי ריאיון עם שר האוצר בו הוא מפנה את כל עוולות המשק לשלושה גורמים: הטייקונים, החרדים ומשרתי הקבע. אם זו לא דה לגיטימציה שיטתית למשרתי הקבע, שלצערי גם מצליחה לחלחל, אז מה זה? לא ייתכן שמשרתי הקבע יקבלו פחות משוטר שעובד משמרות. בקרוב לא יהיו לנו משרתי קבע".

יעלון התייחס בדבריו להסכם שנחתם ב-2010 בין שני המשרדים בו נקבע ששכר אנשי הקבע יעלה בתמורה להעלאה הדרגתית של גיל הפרישה עד ל-50 למקצועות עורפיים במקום גיל פרישה ממוצע של 46 כיום. ברקע הדברים ישנם חילופי האשמות קשים בין המשרדים בנוגע לדרישה של משרד הביטחון לתוספת של 2 מיליארד שקל לתקציבו, לאחר שבאוקטובר כבר הוחלט על תוספת של 2.75 מיליארד שקל. אתמול אף התבטא בחריפות הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, כשאמר כי "משרד הבטחון פועל כאילו שהוא מתקיים במדינה נפרדת".

שר הביטחון משה יעלון. "משרד האוצר פועל מתוך אידיאולוגיה לפגוע בביטחון" צילום: נמרוד גליקמן

בכל הנוגע להעלאת השכר, ההחלטה עצמה על העלאת השכר היא של הממשלה ולא של הכנסת, שיכולה רק לדון בנושא, והדיון נוצל על ידי שר הביטחון לתקיפה של האוצר. יעלון הוסיף כי "בגלל שכבר חודשים ארוכים האוצר נותן תשובות של 'לך ושוב' ובגלל ששבעתי כבר מכל תרגילי ההשהיה, הכנתי תזכיר חוק שמחזיר את מודל הקבע למצבו הקודם ואז האוצר לא יצטרך לממש את ההסכם". בכך יעלון למעשה מאיים שלא להעלות את גיל הפרישה כפי שמעוניינים במשרד האוצר וכפי שנחתם בהסכם עוד מימי הממשלה הקודמת.

שר האוצר יאיר לפיד לא נכח בדיון ומטעם האוצר הופיעו סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מאיר בינג והממונה על השכר קובי אמסלם. בינג השיב ליעלון וטען כי "האוצר עמד בכל ההסכמים. היחיד שלא מקיים הסכמים זה משרד הביטחון", אך יעלון מנגד אמר כי הוא "לא יקיים ויכוח עם פקיד. אם שר האוצר היה מגיע, הייתי מתווכח איתו". יו"ר הועדה, חיים כץ, פנה אף הוא לבינג ואמר כי "לא בכדי הממונים עליך לא רצו להגיע לדיון".

כץ לא הסתיר את עמדתו בפתח הדיון כשאמר ש"מתייחסים למשרתי הקבע כאויב העם, כותשים אותם מדי בוקר בכל מערכות התקשורת ומתארים אותם כעושקי המדינה. אבל הם מגורשים לפנסיה, ללא יציבות תעסוקתית וללא ביטחון. רובם היו מעדיפים להישאר ולעבוד עד גיל זיקנה לו רק היו נותנים להם".

ראש אכ"א, האלופה אורנה ברביבאי פנתה לנציגי האוצר וטענה כי "דחקתם את הצבא לתחתית מדרג הסקטור הציבורי ואתם מצפים שהוא יהיה איכותי. הגזמתם. אתם עושים צחוק מכולנו. קצינים ונגדים איכותיים עוזבים מיוזמתם את הצבא. סקר חדש שנערך בקרב משרתי הקבע קובע כי לדעתם צה"ל רק במקום ה-60 בקרב מקומות העבודה האטרקטיביים . אני לא אופטימית לגבי מימוש ההסכם".

בינג הוסיף: "ועדת לוקר תבצע חשיבה מחודשת על הסכם הקבע, שתסתיים, בשאיפה, בעוד כחצי שנה. עד אז לא יהיה נכון לקבל החלטות בעניין משרתי הקבע. אם נותנים כסף למשהו אחד, משהו אחר נפגע. יישאר פחות כסף לחינוך, לדוגמה". חברי הכנסת מיקי רוזנטל (העבודה), שולי מועלם ויוני שטבון (הבית היהודי) דרשו מהאוצר לקיים את ההסכם עם משרד הבטחון וכץ כינה את דברי בינג "תירוצים עלובים ואמירה מטומטמת. אתה יושב בפני אנשים מרומים. העלינו את גיל הפרישה כי הבטחתם אופק קידום. שיקרתם אותנו ביודעין. מקווה שתפעלו בהקדם למימוש ההסכמים וששר הביטחון לא ייאלץ להגיש ולקדם את הצעת החוק שהכין".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "השתלחותו של שר הביטחון בדרג המקצועי באוצר מהווה דריסה ברגל גסה של משרתי ציבור. תזמון הדיון בתוספות שכר תמוה כאשר בה בעת מבטלים תרגילי עורף, מאיימים בהפסקת אימונים ומבקשים תוספות תקציב של מיליארדי שקלים. המשוואה פשוטה: כל תוספת לביטחון תבוא על חשבון הציבור".