האם ההורים צריכים להירגע?
ועד כמה רשתות חברתיות באמת מזיקות לצעירים
"זה מסובך" - זו אחת מעשר התוויות שפייסבוק מעמידה לרשות מנוייה כדי להגדיר את מצב מערכת היחסים הזוגית שלהם. זו השורה האניגמטית והיצירתית ביותר ברשימה. "זה מסובך" הוא גם שמה של קומדיה רומנטית בכיכובה של מריל סטריפ, שמתארת כמה קשה לקיים מערכת יחסים זוגית בעידן של התפוררות סמכויות מסורתיות.
ושני הסיבוכים האלה, גם זה שבסרט וגם זה שבתפריט הנגלל של פייסבוק, נקשרים בקשר עז לדור אחד מסוים, הילדים. בסרט הם הופכים את הרומן הסודי בין מריל סטריפ ובעלה לשעבר ליותר מסובך, והם אלה שמערכות היחסים שלהם נעשות מסובכות כל כך כשהן מתפרסות בין העולם הגשמי לרשתות חברתיות.
אילוסטרציה. הטכנולוגיה משמשת עבור בני נוער שסתום פורק-לחצים צילום: סי די בנק
"זה מסובך" היא הכותרת שדיינה בויד, חוקרת תקשורת באוניברסיטת ניו יורק ובכירה במחלקת המחקר של מיקרוסופט, בחרה לספרה החדש שעוסק בנוער של שני העשורים הראשונים של המילניום. בויד מנסה לבדוק מה עולם הרשתות החברתיות, החיבור והפומביות התמידיים עושים לבני נוער. וקולה וממצאי מחקרה מצטרפים לקולות שרואים בזרם של השנים האחרונות יותר הזדמנות מאשר איום. זה אכן מסובך, היא אומרת, אבל הדאגה הכמו־הורית של בני ה־30 ומעלה מפני "הידרדרות" בני ה־20 ומטה מיותרת, ואף מזיקה. בסך הכל הנוער מסתדר.
לאורך העשור החולף צפתה בויד בבני נוער וראיינה רבים מהם על חייהם ועל השימוש שהם עושים בטכנולוגיה. היא גילתה שהדומיננטיות של מחשבים ורשתות חברתיות היא חלק מתמונה רחבה יותר: סדר היום של צעירים כיום עמוס יותר, והם גדלים עם יותר לחץ ודרישות. הטכנולוגיה, היא כותבת, היא עבורם שסתום פורק לחצים שמאפשר קשרים חברתיים מהסוג שבדורות קודמים היו טבעיים ונגישים יותר.
גם השימוש שצעירים בארצות הברית עושים ברשת יותר נורמלי ובריא מהחזיונות המחרידים שגורמי סמכות מזהירים מפניהם. לדוגמה, בעוד שמבוגרים חוששים לפרטיותם של בני הנוער, בויד מתארת איך הללו מנהלים את פרטיותם באופן מתוחכם. הם אולי לא מנצלים את הגדרות הפרטיות ולא חוסמים את עמודי הפרופיל שלהם מהעולם, אבל הם יודעים מה לחשוף ומה לא לחשוף. גם השיחות ביניהם מלאות במונחים אישיים ופנימיים, כמעט בקודים, כך שצופה מבחוץ לא יכול ללמוד מהן הרבה. ואחת הסיבות לכך, היא כותבת, היא העובדה שמי שעוקבים אחריהם ברשת הם בעיקר ההורים.
בויד נחשבת זה שנים לחוקרת מובילה של תחום המדיה החברתית. המסר החדש שלה מכה גלים, בעיקר כי היא מהקולות הסמכותיים הראשונים שמבקשים להרגיע במקום להזהיר. אחרי שפסיכולוגים וסוציולוגים רבים הזהירו מכך שתחת שמיכת הטכנולוגיה גדל דור חלול ותזזיתי, היא אומרת: זה מסובך, אבל לא בהכרח רע. בעולם הגשמי של היום יש פחות מרחב ציבורי ואפשרות לבלות ולחיות ללא הפרעה מצד המבוגרים. המרחב הדיגיטלי הוא תחליף של מרחב שהיה בעבר ואבד. גם ההשתקעות בעולם הלייקים והשיתוף הווירטואלי היא דבר חדש, אבל לא בהכרח רע, ולא שונה מדי ממנגנונים חברתיים של מתבגרי הדורות הקודמים.
בויד, אם טרייה יחסית לילד שעשתה עם בן זוגה, מומחה הביג דאטה הישראלי גלעד לוטן, היא בת לדור הראשון שגדל עם האינטרנט. האופטימיות שלה חשובה לא רק כי היא מבוססת על מחקר, אלא גם ודווקא כי היא מעורבת אישית בשאלה. כמונו, היא צריכה לבחור אם במשפחתה שלה היא תידמה להורים שדאגתם מעבירה אותם על דעתם או לאלה שיוצרים דפוס חדש של תגובה בין־דורית. המרשם של בויד הוא קודם כל להירגע. וכן, זה מסובך.
