"שוק העבודה על סף משבר. מוכרחים לשנות את הפילוסופיה הקפיטליסטית"

בדורות של המהפכה התעשייתית היה ברור שלכל אדם יש חובה וזכות לעבודה. ההנחה הבסיסית הזו היא מעורערת היום. את ארבעת העשורים האחרונים מגדיר כהנא כעשורים המופלאים ביותר בתולדות האנושות אך הם גם מאופיינים בקצב שינוי עצום, כאשר השינויים הגדולים ביותר קרו בשוק העבודה. "אנחנו עדיין עובדים לפי כללים של המהפכה התעשייתית וזו מונעת על ידי פילוסופיה קפיטליסטית. היא לוקחת רק את ההצלחה הכלכלית החומרית כערך. אנחנו מוכרחים לשנות את הפילוסופיה הזו כי אנחנו כבר לא בכלכלה תעשייתית אלא בכלכלה בתר-תעשייתית. אנחנו צריכים לשאוף למערכת ערכים יותר מורכבת", הוא אומר.

דרך התגמול של עובדים היום נגזרת מהתפיסה לפיה שורת הרווח היא הדבר הקדוש והחשוב ביותר. נוכח שחיקת השכר של העובדים, הגדלת הפערים מול המנהלים והתגברות תופעת העובדים העניים - שיטת התגמול היא אחת מהבעיות הבוערות ביותר בשוק העבודה בישראל. "היום אנשים מתוגמלים רק כאחוז כלכלי מהרווח של העסק. הם צריכים להיות מתוגמלים לפי פרמטרים אחרים. אצלנו ככל שאתה בכיר בדרגה ויש לך יותר קשרים ופחות כישורים אתה חוטף נתח גדול יותר מהעוגה. רואים ארגונים מפסידים ומי שעומד בצמרת מקבל משכורת שנתית שמספיקה לעובד אחר לכל חייו", אומר כהנא.

את כהנא אני פוגשת באוניברסיטת תל אביב, שם כיהן עד פרישתו לגמלאות כראש המכון לעסקים והסביבה. הוא ידוע בתחום ניהול הסיכונים והביטוח, הוא כלכלן, סטטיסטיקאי ודוקטור למימון ואף זכה להוקרה בין לאומית "כמייסד בתחום הביטוח". הוא הרצה באוניברסיטאות רבות בעולם, בין היתר בוורטון בפנסילבניה ואוניברסיטת טורונטו, אבל הוא לא רק איש אקדמיה עם דעה על שוק העבודה, היום הוא יו"ר מרכז YKC לאתחול ושגשוג, הוא מייסד, שותף ובעלים של חברת איתוראן ומחזיק בחממות טכנולוגיות, ובחברות מובידום ופאנגו. בתור איש אקדמיה ויזם טכנולוגי יש לו ביקורת רבה על מערכת החינוך שלדעתו "יוצרת הרבה מובטלים". הוא מעיד על עצמו שהוא מהדור שנהג ללמד, וצריך לשנות תפיסה מכיוון שרוב האנשים אוהבים ללמוד אבל שונאים שמלמדים אותם. הדור הצעיר שנכנס למערכת החינוך רוכש את ההשכלה שלו בדרך אחרת. לכל אחד עם סמארטפון יש היום גישה לכל הידע האפשרי. "אנחנו במגדל בבל אקדמי. כל תחום צמח בפני עצמו ולא רואים את התמונה האינטר-דיסציפלנרית. אנשים גומרים כלכלה אז הם כלכלנים ולא רואים שום דבר אחר. הם גומרים מנהל עסקים ולא מבינים בעסקים כי רוב המורים לא עשו עסק בחיים שלהם. כל תחום בנה מגדל שמדבר בשפה משלו. כשאני עובד בתחום העסקים השילוב הבינתחומי הוא זה שמייצר פתרונות חדשים", הוא אומר. מערכת החינוך הזו יוצרת מובטלים, כפי שקורה בהרבה מארצות אירופה היום, מכיוון שהם לא הוכשרו לעבודה, אלא למדו רק דברים תיאורטיים. אבל באירופה, אני מזכירה, היה משבר כלכלי שגרם לצמצום המשרות והוביל בין היתר גם לבעיית אבטלת הצעירים.

"זה לא שיש פחות משרות - זה שיש המון אנשים. ב-40 השנים האחרונות אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה ונוספו לה 3.5 מיליארד נפש. רק בשביל קנה מידה, בשנת 1800 אוכלוסיית העולם הגיעה סוף סוף למיליארד בני אדם. עד שנת 2050 נעבור את ה-9 מיליארד. יתווספו יותר משני מיליארד אנשים שרובם בארצות מתפתחות. סין היום יקרה פי שניים ממדינות אחרות כמו ויאטנם. שכר העבודה שם הוא פחות ממחצית מזה של סין ועסקים עוברים לשם. כשמנהלים מדינה של 1.5 מיליארד תושבים אז צריך לדאוג בכל בוקר שתהיה פרנסה לכל האנשים האלו", אומר כהנא. "אם נמשיך בתהליך הנוכחי של צמיחה כלכלית שהיא לא בת קיימא אנחנו נביא לחורבן מבחינה סביבתית וחברתית. במערכת הנוכחית מרבית האנשים שעובדים במקומות עבודה לא מסוגלים לקנות אפילו את התוצרת שהם מייצרים", הוא אומר.

לא רק שאנשים אינם מוכשרים למקום העבודה, גם התפיסה השתנתה. אם פעם האידיאל היה כמו ביפן שכל אחד רצה להיכנס לעבוד בחברה גדולה או בממשלה עד הפנסיה, היום רוב האנשים מחליפים מקומות עבודה רבים ואף יחליפו את המקצוע שלהם. "אנשים גם חיים יותר זמן. תוחלת החיים עולה כל ארבע שנים בשנה. כלומר, הדור הצעיר יעבור בקלות את גיל מאה. אם יוצאים לפנסיה בגיל 67 זה אומר שהזמן שתהיה מחוץ למעגלי עבודה רגילים הוא עצום ותהיה בעיה איך להתפרנס אז", אומר כהנא. הבעיה להתפרנס לא מתחילה בגיל הפנסיה אלא הרבה קודם כשאנשים מבוגרים מתקשים למצוא את מקומם בשוק העבודה. היום אנשים בני 40 כבר חווים קושי למצוא משרה מתאימה כשהם עוזבים מקום עבודה. "האנשים המבוגרים עוד לא מפנים את המשרות ואז נוצרת התנגשות בין שני כוחות - הצעירים והעובדים המבוגרים. הזקנים מפסיקים להיות רלוונטיים ואינם רגילים להחליף מקומות, מחשבות ושיטות עבודה. שוק העבודה משתנה מהר וההרגשה היא של אי ודאות וחוסר ביטחון", אומר כהנא.

אי הוודאות לדעתו היא דווקא המקור שממנו יבוא השינוי. "רוב האנשים מסתכלים על אי ודאות כעל דבר שלילי כי הם רואים את רק את האיומים ולא את ההזדמנויות. אבל היא גם הדבר היחיד שיוצר את השינוי בעולם. השינויים הכי גדולים קורים לאדם בדיוק ברגעים שאי הוודאות מביאה אותו למקסימום והוא נפגע וחייב לעשות שינוי", אומר כהנא.

פרופ' יהודה כהנא: "שוק העבודה על סף משבר" צילום: ענר גרין

המשבר קרב ובא, אך לא הכל שחור. העתיד יכול להיות טוב במידה ונצליח לחולל שינוי אך ימנע משבר. את השינוי בשוק העבודה רואה כהנא בצורה הבאה: "אנשים יחליפו מקצועות במהלך החיים והם צריכים להיות מוכשרים לזה. התגמול ייקבע על ידי ארגונים גם על פי הישגים שאינם כלכליים. מערכות הפנסיה יעברו שינוי. המערכות המוניטריות יעברו שינוי כך שיהיו מטבעות אלטרנטיביים או משלימים", הוא אומר.

"גנדי אמר שכשאתה מתחיל רעיון חדש אז השלב הראשון הוא שצוחקים עליך, אומרים שאתה חולם חלומות. לדעתי, מי שחושב שאפשר להמשיך עם המציאות הקיימת כמו שהיא - הוא החולם. מה שמכווין אותי בגילי זה מה שהנכדים שלי יגידו בעוד כמה שנים. יגידו, סבא, איפה היית ב-2014 כשעוד ניתן היה לשנות", הוא אומר.