בדיקת כלכליסט
הפער בין שכר הבכירים לממוצע העובדים יירד מפי 37 לפי 15
בדיקת "כלכליסט" מגלה כי במקרה שהחברות הפיננסיות יאמצו את רף השכר של 3.5 מיליון שקל ולא יבחרו לשלם סכומים שמעבר לתקרת ההכרה במס, יצנחו גם הפערים בין שכר המנהלים לשכר העובד הממוצע בענף הפיננסים ביותר ממחצית
אלו היו יכולים להיות המספרים של שוק העבודה בישראל 2014: פערי השכר במוסדות הפיננסיים היו צונחים בצורה משמעותית לו הצעת לפיד היתה בתוקף.
- מגדילי הפערים
- 40 מנהלים השתכרו 76 מיליון שקל מעל תקרת השכר החדשה
- עלות השכר של 2 מנכ"לי הראל: 17.3 מיליון שקל
הפערים בחברות הביטוח וההשקעות בלבד, שעמדו בשנת 2013 על פי 37 בין שכר הבכירים לעובד הממוצע, היו עומדים על פי 15 בלבד בממוצע. בישראל של אחרי ההצעה, אם היא תאומץ על ידי החברות, יסתכלו אחורה ויגחכו כשיראו שבעבר מנכ"ל חברת כלל ביטוח, איזי כהן, הרוויח שכר הגבוה פי 81 מעובד ממוצע בחברה. בשוק העבודה הישראלי יסתכלו אז אחורה ויראו שגם בשכר של 3.5 מיליון שקל הרווח של החברה עדיין יצמח אם שוק ההון יסכם שנת גאות.
במערכת הבנקאית שאחרי קבלת ההצעה מנכ"ל בנק הפועלים ומנכ"לית בנק לאומי ירוויחו פי 9 משכר של עובד ממוצע בבנק ולמרבה הפלא הם עדיין יתחרו ביניהם על תואר הבנק המוביל במערכת הישראלית, עדיין ינסו למקסם רווחים וידאגו להיות יעד טוב להשקעה.
כרגע, ההצעה של האוצר גורמת למחשבה על עולם עם נורמות אחרות.
נותרו כמה שאלות פתוחות שיצטרכו עוד לקבל מענה: האם הפוליטיקאים יעמדו במכבש הלחצים שיפעילו עליהם, האם אי הכרת המס לשכר שחוצה את רף השכר 3.5 מיליון שקל תהווה הרתעה מספיק חזקה ועוד שאלות כאלה ואחרות שדרוש להן מענה.
השאלה הגדולה תהיה אם הירידה בשכר אכן תוריד את הפערים באופן מלא כפי שמתואר כאן או שהיא תגרור ירידה בשכר העובדים, שיידרשו "להתאים את עצמם" למציאות החדשה שבה יירד שכר הבכירים אך איתו יירד גם שכר העובדים. בבנקים יש ועדי עובדים חזקים והסכמי שכר מקובעים. אם ההצעה של האוצר תגרום לבנקים לפתוח את אותם הסכמים, הסיכוי שנראה את הצעד הזה משפיע בשטח שואף לאפס.