מגדילי הפערים
כשקיים יחס הפוך בין ביצועי החברה לשכר הבכירים בה, המחאה מובנת. אך האם במצב ההפוך, כשהתוצאות טובות והרווחים דווקא גואים, המנכ"לים הם אלו שצריכים ליהנות מכך ראשונים
מנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן מוביל את הרשימה הלא מחמיאה של המנהלים המצטיינים בקורס המבוא במשק הישראלי - "תורת הפערים".
לטבלה המלאה המשווה את שכר הבכירים בחברות הציבוריות לשכר עובדיהם לחצו כאן
- בחברות כוח אדם עלות השכר נמוכה משכר המינימום
- תורת הפערים על פי חברת שיכון ובינוי
- תורת הפערים על פי מטריקס ונייר חדרה
ההכרעה הקרבה של האוצר בשאלת העברת כלל ביטוח לידיים זרות תשפיע כמובן על בעלי השליטה החדשים, מוטי בן־משה ואדוארדו אלשטיין, אך היא תשפיע מאוד גם על כהן. בחוזה ההעסקה שלו נקבע כי אם תבוצע העברת שליטה בחברה - מה שסביר שיקרה בחודשים הקרובים - כהן יוכל לממש את כל האופציות שלו בבת אחת, וליהנות משווי הטבה המוערך על ידי החברה ב־11 מיליון שקל.
חלק לא מבוטל בקפיצה המטאורית בפערים נובע מסעיף זה. זאת הסיבה שברשות ני"ע החליטו לחייב את החברה להכניס את שווי כל האופציות כבר לדו"חות 2013. עלות שכרו של כהן ופערי השכר צורמים עוד יותר על רקע הפיטורים הנרחבים שהחברה ביצעה השנה, מהלך שכונה בדו"חותיה "צמצום תקנים".
אייזיק דבח יכול להיות מרוצה עם בונוס שנתי של 4.5 מיליון שקל ב־2013. השאלה היא אם הוא מרוצה גם מפערי השכר בחברה שלו. במבט חטוף אפשר לחשוב כי שכרם של עובדי המתפרות השתפר ועלה כשעלות השכר של עובד ממוצע בחברה רשמה עלייה של 27%, אך האותיות הקטנות מספרות כי הסיבה המרכזית לכך היא צמצום בכוח העובדים הזוטרים.
הסיבה המרכזית לזינוק בפער של חברת הטקסטיל והאופנה היא הסכם ההעסקה החדש של דבח ומדיניות התגמול החדשה בחברה, שהבטיחה לו תגמול נדיב תמורת עמידה ביעדי ביצועים כספיים של החברה, במקום להעניק לו אופציות, כפי שעשתה בעבר. דלתא דיווחה בשנה שעברה על שנת שיא בביצועים עם זינוק של 19% במכירות וזינוק של 34% ברווח התפעולי.
אם מוסיפים לכך את העובדה שדבח לא זכה לבונוס ב־2012, רואים כי הבונוס של 2013 הקפיץ את העלות של שכרו ב־150%.
"כשהחברה הפסידה כסף, אמרתי שכל עוד החברה בגירעון לא אמשוך משכורת. שכר המינימום שמשכתי לאורך השנים בזמן שהשוק השתולל עם משכורות לא הגיוניות נתן לי יתרון מול המנהלים בקבוצה. אני חושב שיש בעיה בבכירים שלוקחים מאות אלפים בחודש, שלא לדבר על מיליונים, ואומרים: 'מגיע לי'", אמר שביט בעבר.
שביט הוא עוף מוזר ברשימת המנהלים שהגדילו את פערי השכר בחברה שלהם. החל מאפריל 2006 שביט מקבל שכר חודשי של 3,850 שקל הצמוד לשכר המינימום, ונהנה ממענק של 3% מהרווח לפני מס, המוגבל ל־5.4 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים. בשל תוצאות החברה, שביט לא קיבל מענק ב־2012.
במקום להתרחב ולספק מועדון צרכני ענק, שביט החליט השנה לשנות אסטרטגיה ולהשביח את נכסיו הקיימים. מכירת סיבוס וצמיחה בעסקי התיירות הגדילו את הכנסות הקונצרן.
החברה לישראל רשמה הפסד של 620 מיליון שקל בשנת 2013, רווחי כיל צנחו ב־37%, כיל מתכננת להוציא תוכנית התייעלות שתקצץ את מצבת העובדים, אך השכר של המנכ"ל סטפן בורגס רק עלה ביחס לשנה שעברה.
עלות שכרו של בורגס ב־2013 עמדה על כ־1.7 מיליון שקל בחודש ו־20 מיליון שקל בשנה. רק השבוע השתתף בורגס בוועידת הנגב של "כלכליסט", שם חיכו לו עובדים שהטיחו בפניו אינספור האשמות. "אם תוריד את השכר שלך - אנחנו נשרוד", צעקו לעברו. גם הם יודעים שלמטבע הטרמינולוגי יש שני צדדים - ההנהלה אומרת התייעלות, הם יודעים שזה פיטורים. "הרגע הקשה בחיי מנכ"ל הוא בעת פיטורי עובדים", אמר בורגס.
העלות הגבוהה של הסכם ההעסקה של בורגס נובעת גם מההוצאות על הבאתו משוויץ לישראל. החברה מממנת לו מגורים, הוצאות חינוך לילדיו וכן כרטיסי טיסה עבורו ועבור משפחתו לשתי חופשות שנתיות.
פי 52 - זה הפער בין עלות שכרו של מנכ"ל הפניקס אייל לפידות, לעלות שכרו של עובד ממוצע. הפערים בחברת הביטוח רשמו גידול משמעותי השנה כאשר ב־2012 שכרו של המנכ"ל היה גבוה פי 33 ביחס לשאר העובדים.
אז מה השתנה בהפניקס בשנה האחרונה? החברה רשמה את הרווח הכולל והתשואה על הון הגבוהים ביותר בענף הביטוח, וזאת אף שמדובר בחברה קטנה יחסית בהשוואה למגדל או לכלל. הרווח הנקי של החברה זינק ב־70% והסתכם ב־744 מיליון שקל, התשואה להון טיפסה לנתון מרשים של 22%.
אבל בהפניקס כנראה לא חושבים שההישגים המרשימים של החברה צריכים להגיע גם לידי העובדים. אם שכרו של לפידות זינק בלא פחות מ־55% ב־2013, שכרו הממוצע של עובד בחברה נשחק ב־1% בהשוואה ל־2012. מצבת העובדים של הפניקס גדלה אמנם בכ־300 עובדים בשנת 2013, אבל רבים מהם הם טלפנים ששכרם נמוך.