חגיגות השכר של מפרקי החברות מסתיימות

משרד המשפטים מתחיל ביישום תוכניתו להגביל את חגיגת שכר הטרחה המתמשכת של מפרקים ונאמנים על חשבונם של נושים בתיקי חדלות פירעון. לידי "כלכליסט" הגיע נוסח סופי של הצעה לתיקון תקנות שכר הטרחה, שכבר זכתה לאישורה של שרת המשפטים ציפי לבני ותופץ בימים הקרובים לציבור במסגרת שלב שימוע ההתנגדויות. 

על הטיוטה חתום עו"ד אבי ליכט, המשנה הכלכלי־פיסקאלי ליועץ המשפטי לממשלה, שהבחין בעיוות המקומם אשר נחשף בשורת כתבות ב"כלכליסט" בשנים האחרונות - שבו גזרו עורכי דין קופונים של מיליוני שקלים מקופות של חברות בקריסה - והחליט לשים סוף למצב המתמשך שבו ישנה "העדפה לטובת בעל התפקיד על פני טובת הנושים", כהגדרתו בהצעת התקנות החדשה.

שרת המשפטים ציפי לבני צילום: אביגיל עוזי

הטיוטה מכוונת ליצור שינוי מקיף באופן תגמול המפרקים והנאמנים, ובראש ובראשונה ביטולה המוחלט של תקנה 8א, "שכר חלוקה", שאפשרה לעורכי דין ולרואי חשבון למשוך מיליוני שקלים שכר טרחה שאינו תלוי בהיקף העבודה שלהם בפועל.

במקומה של תקנה 8א, שאפשרה לבעלי תפקיד להפוך לשותפים של הנושים ולגבות עד 15% מהקופה כולה, מוצע בטיוטת התקנות החדשה מודל אחר: רק במקרים חריגים שבהם בעל התפקיד השקיע מאמץ מיוחד והניב תוספת משמעותית "לנושים הלא מובטחים" יוכל בית המשפט לפסוק לו תוספת שכר, שתיגזר מהסכומים הנוספים שאותם קיבלו הנושים הלא מובטחים בזכות מאמציו.

כמו כן, הטיוטה יוצרת שינוי משמעותי בשני מסלולי השכר הנוספים, "שכר ניהול" ו"שכר מימוש", כך שהסכומים הקיימים כיום יהפכו לסכומי מקסימום שייפסקו רק בנסיבות מיוחדות, וברירת המחדל תהיה שכר טרחה שגובהו חצי מהסכום. המפרקים בתיקי הענק שנהנו עד היום מתקנה 8א שאפשרה להם לקבל עד 15% מהקופה, ייאלצו להסתפק במסלולים החלופיים שמעניקים להם כ־1% בלבד מהקופה כשמדובר בהיקפים גבוהים מאוד, ואחוזים גבוהים יותר כשמדובר בהיקפים כספיים נמוכים יותר.

עוד קובעות התקנות כי בכל תיקי חדלות הפרעון יחויבו מעתה בעלי התפקיד להגיש דיווחים שוטפים לבית המשפט על שעות העבודה שלהם בפועל, כשהדיווחים הללו יהיו צריכים להיות מפורטים ולהימסר בזמן אמת ולא רק לאחר סיום הטיפול בתיק.

לבסוף, משרד המשפטים אף מצא לנכון לקבוע תקרה לשכר טרחה, בשונה מהמצב כיום שבו רק השמים הם הגבול. התקרה הזו תחושב כך שבשום מקרה ונסיבות לא יוכלו בעלי תפקיד לקבל שכר טרחה הגבוה ביותר מ־50% מהשכר שהיו מקבלים לו קיבלו את שכרם לפי שעות עבודה.

מייחסים חשיבות למאמץ

דוגמה טובה לאופן שבו צפוי להשתנות אופן חישוב שכר הטרחה מצויה בתיק קלאבמרקט, שבו הנאמנים עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי חלקו 24.5 מיליון שקל כשכר סופי שנפסק להם לפני שש שנים. לאחרונה הגישו השניים בקשה לפסוק להם עוד 5.3 מיליון שקל בטענה שעבדו על התיק יותר מכפי שהעריכו. השניים טוענים כי אלמלא התוספת הם ייצאו מופסדים מהתיק.

לו היו התקנות החדשות בתוקף בשנת 2007 כשנפסק שכרם, הם היו נאלצים להסתפק בשכר טרחה שעומד "רק" על 9.77 מיליון שקל, חישוב המבוסס על טענתם שעבדו על התיק 31,500 שעות. בנסיבות חריגות במיוחד היה מוסמך ביהמ"ש להגדיל את השכר ב־50%, כלומר הם היו מקבלים 14.6 מיליון שקל - 10 מיליון שקל פחות ממה שקיבלו בפועל. 10 מיליון השקלים העודפים הללו היו כמובן מחולקים לנושים הלא מובטחים שספגו קרוב ל־48% תספורת.

האם נס וטרבלסי היו יוצאים מופסדים אילו היו מקבלים "רק" 15 מיליון שקל? לא, מפני שהשכר מבוסס על דיווחי שעות העבודה שלהם בפועל, כשהתעריפים לשעה מגלמים רווח לבעלי התפקיד ובנוסף הגדלה של השכר ב־50%. זוהי למעשה התפיסה שעומדת בבסיס התקנות החדשות.

בטיוטת ההצעה סוקר עו"ד ליכט את שלושת מסלולי שכר הטרחה הקיימים כיום ועומד על הכשלים שבהם. ליכט מסביר כי בשלושת המסלולים הקיימים ישנה בעיה יסודית שנובעת מכך שהם אינם משקללים את המאמץ שהושקע בפועל.

כך לדוגמה נכתב, ייתכן שבעל תפקיד ימכור נכס בעל ערך רב במינימום מאמץ, אך שכרו לא יביא לידי ביטוי את הזמן המועט שטרח עבור הנושים. בנסיבות אלו, נכתב, בעל התפקיד ייהנה מעצם קיומו של נכס בעל ערך בחברה על חשבון הנושים.

בטיוטה אין דוגמאות פרטניות, אך הנכס רב־הערך שנמכר במהירות מזכיר את תיק מעריב, שבו דרשו הנאמנים עורכי הדין שלמה נס וירון ארבל 5.3 מיליון שקל תמורת מכירת בית הדפוס של מעריב, שבוצעה ארבעה שבועות לאחר שנכנסו לתפקידם. זה גם היה התיק הראשון שבו חשף הכונס הרשמי את המדיניות החדשה לביטול תקנה 8א והתנגד לדרישת שכר הטרחה.

בטיוטת התקנות מוסבר עוד כי המצב כיום מאפשר לבעלי התפקיד לבחור בדיעבד את מסלול השכר המשתלם להם ביותר, ואין תקרה או רצפה לשכר. עוד נכתב כי שלושת המסלולים הקיימים לא מתאימים לתיקים שבהם אין מכירה של נכסי החברה, אלא החברה עוברת הבראה כעסק חי ויוצאת בשלום מהליכים אלה. בתיקים מסוג זה מוצע שהשכר ייקבע מראש לפי שעות עבודה בפועל. אם בית החולים הדסה יצלח את הקפאת ההליכים מבלי להיקלע לפירוק או להימכר, הרי שהנאמנים ליפא מאיר ואשר אקסלרוד יוכלו לקבל שכר לפי שעות, ולא באחוזים מתוך נכסי החברה.

המפרקים יוצאים למאבק

המפרקים מצדם כבר מתכוננים לקרב הגדול בניסיון להביא לביטול התקנות החדשות. ברור להם שניסיון להעלות טענות כאילו השכר העצום שהם מקבלים הוא צנוע, סביר והגיוני לא באמת ישכנעו את משרד המשפטים, ולפיכך מאבקם מתמקד בטענה הפוכה - ששינוי התקנות יפגע בתיקי הפירוק הקטנים שבהם בעלי התפקיד משתכרים סכומים נמוכים בלבד.

עם זאת, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי התקנות החדשות דווקא משפרות את מצבם של המפרקים בתיקים הקטנים ולא להפך. לפי המצב היום, לפני התיקון, אין מינימום לשכר טרחה בתיק, ולעתים המפרקים בתיקים קטנים עובדים שנים רבות תמורת שכר טרחה נמוך מאוד.

כך לדוגמה, בדצמבר 2012 נפסק לעו"ד אבנר מנוסביץ, ששימש במשך עשר שנים כנאמן על פושט הרגל טוביה נדב, שכר טרחה של 33,648 שקל בלבד בנימוק שזהו הסכום שהתקבל לפי התקנות. כמו כן עו"ד חיה אזולאי, ששימשה במשך 13 שנה כנאמנת על נכסיו של החייב שלמה שחמורוב וטענה שעבדה "אלפי שעות עבודה", נדרשה להסתפק ב־246 אלף שקל - כשליש מהסכום שדרשה - מכיוון שזו התוצאה שהתקבלה בהתאם לתקנות, אף שביהמ"ש והכנ"ר הכירו במאמציה הרבים בתיק.

בפועל, התקנות החדשות לא רק שאינן פוגעות בבעלי התפקיד בתיקים הקטנים, אלא להפך — הן עומדות על הצורך לקבוע גם "רצפת שכר טרחה" שתבטיח כי במקרים המתאימים ניתן יהיה להעלות את השכר לבעל תפקיד שעבד קשה מאוד, ובכל זאת לא הצליח להכניס כספים רבים לקופת הנושים.

במסגרת מאבקם כונסו כמה מפגשי "חירום" של המפרקים הבכירים, בראשותו ובארגונו של עו"ד אביחי ורדי המשמש כיו"ר ועדת הפירוקים בלשכת עורכי הדין. עו"ד ורדי גייס לצורך המאבק את עו"ד אפי נוה, יו"ר מחוז תל אביב בלשכה, והשניים פנו בשבוע שעבר במכתב לשרת המשפטים לבני שבו הם טוענים כי מפרסומים בתקשורת הם למדו שצוות של משרד המשפטים פועל לשנות את תקנות שכר הטרחה. לפי המכתב, התקנות הנוכחיות הן פרי עבודה ממושכת ויסודית, ושינוי שלהן צריך להיעשות רק "תוך שיקול דעת מעמיק ובחינה רחבה של כלל המשמעויות וההשלכות".

עוד טוענים נוה וורדי כי התחום הוא בעל "משמעות עצומה למשק, בפרט במצב הקשה הקיים כיום, ומשליך ישירות על הסיכוי להבראת אלפי עסקים וחברות הנמצאים בקשיים, לשמירת עשרות אלפי מקומות עבודה ולאפשרות קיומם והישרדותם של אלפי נושים ומאות אלפי משקיעים בשוק ההון". ורדי ונוה ביקשו במכתב שלא תפורסם כל הצעה לתיקון התקנות בטרם תיערך פגישה עם "צוות הלשכה המטפל בנושא".

בפועל טיוטת התקנות החדשות כבר הוכנה, בלא מעורבות של המפרקים ולשכת עורכי הדין.