"לא קיפחתי את שותפיי. בית המשפט טעה"

יותר משנה לאחר שהשופט עופר גרוסקופף הכריע בסכסוך בין שי לבנת לשותפיו אמיר אדלר ואילן פדלון, הצדדים מערערים לבית המשפט העליון.

שני הערעורים מתמקדים בטענות הכלליות של כל צד נגד משנהו, ורק בהמשך מתפנים לדון בטענותיהם נגד פסק הדין. לבנת טוען בהרחבה ששני שותפיו מעלו באמונו, ביצעו עסקאות פיקטיביות, שלשלו לכיסיהם כספים שלא כדין וזכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים על חשבונו.

בית המשפט העליון בירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

לטענת לבנת, את כל מעלליהם החמורים הסתירו השניים מביהמ"ש המחוזי שעה שעתרו לסעד להסרת "קיפוח", והוא טוען

שהשופט גרוסקופף התעלם מחוסר תום הלב וחוסר ניקיון הכפיים של המשיבים, ובכך שגה ביהמ"ש. לטענתו, ביהמ"ש העניק "סעד להסרת קיפוח" שתוצאתו היא חיובו של לבנת לרכוש את אחזקותיהם בחברות במחיר שהם יקבעו, או לחלופין חיובו למכור להם את אחזקותיו באותו מחיר תוך הפקעת קניינו.

אדלר ופדלון טוענים בערעור שלהם שלבנת טען טענות כוזבות נגדם כאילו רימו אותו, מפני שרצה להיפרד מהם בתנאים משופרים, או שרצה להוכיח לאביו ולאחיו שהושלמה חזרתו לחיק משפחתו לאחר שנים של גלות שאליה "יצא יד ביד" עם אדלר ופדלון, או "היסחפות אחר עצות אחיתופל שנתנו יועצים למיניהם". השניים טוענים שעמדו לצד לבנת בשעותיו הקשות וראו בו שותף אמת, ואילו הוא ראה בהם פועלים ובעצמו גביר.