"ביטוחי בריאות פרטיים מוכרים אשליות"

"ביטוחי הבריאות נותנים ערך שולי או אפסי. מהרגע שחברות הביטוח החלו לשווק אותם בצורה אגרסיבית, ולציבור קשה להגיד לא, הם יצרו סחררור של כסף במערכת, אבל ללא ערך רפואי", כך אמר היום מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, בפאנל בנושא מערכת הבריאות בוועידת התחזיות של "כלכליסט".

גמזו אמר כי "בסופו של דבר, כאשר בסל הבריאות יש 35 מיליארד שקל לעומת 7 מיליארד שקל בביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים ואלו המסחריים של חברות הביטוח, ההשפעה שלהם על בריאות הציבור היא שולית, אבל ה-7 מיליארד הללו משגעים את הציבור שרוכש אותן למרות פערי מידע בלתי סבירים. אם אני עושה סולמות של ערך, ה-3.5 מיליארד שקל של הביטוחים המסחריים שרוכבים על השב"נים הם אלו במיוחד שיוצרים אשליות ויוצרים אינפלציית מחירים במערכת הפרטית. אם הביטוחים המשלימים עוד מגבילים את השכר שמשולם לרופאים ולבתי החולים הפרטיים, בביטוחים המסחריים השמיים הם הגבול".

זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, חזה בפאנל 3 מסקנות אפשריות של ועדת גרמן, האמורה להגיש בתחילת השנה הבאה שורה של המלצות לשינוי אופן הפעולה של מערכת הבריאות הציבורית והקשר שלה לזו הפרטית. "אנסה לנחש מה תהיינה המסקנות בכל אחת משלוש השאלות העיקריות של הוועדה. לגבי הראשונה, למשרד הבריאות יש כפל תפקידים והוא גם הרגולטור וגם הבעלים של בתי החולים ולכן הוא לא רגולטור טוב כי הוא מסתכל כל הזמן איך כל רגולציה תשפיע על בתי החולים שלו.

המשתתפים בפאנל בריאות. מימין: זאב וורמברנד, רוני גמזו, רפי ביאר ומשה בר סימן טוב צילום: נמרוד גליקמן

"בתור מנהל בתי חולים הוא עוד יותר לא טוב - אין לו שליטה, אין קדנציות למנהלי בתי החולים. לגבי הרפואה הפרטית, אז יש ניסיון להכניס רפואה פרטית לתוך בתי חולים ציבוריים. בזמנו חשבנו שבבתי החולים שיש בהם רפואה פרטית, כמו הדסה לדוגמה, העסק מתנהל טוב ואז התברר לנו שהוא אכזרי, זו היתה התנהגות של בית חולים של כרטיסי אשראי. הניחוש שלי הוא שאנשי הוועדה ייחזקו את הרפואה הציבורית, לא יכניסו רפואה פרטית פנימה אבל יגבילו את הביטוחים המשלימים של קופות החולים ויכריחו את כל חברות הביטוח להציע רק מוצרים שהם מעל הביטוח המשלים כדי שלא יהיה כפל ביטוחים".

זאב וורמברנד צילום: נמרוד גליקמן

וורמברנד סבור גם כי ייקבעו כללים נוקשים יותר לגבי תיירות מרפא, במקביל למהלכים שגמזו מנסה ליצור כיום במטרה להגביל את השכר של הרופאים במערכת הציבורית המטפלים בתיירים: "זו היתה צריכה להיות שעתם הגדולה של שלושת מנהלי בתי החולים הגדולים אבל הם הכניסו תיירות מרפא מבלי לקבוע כללים. תיירות מרפא תיכנס בסוף כחלק מהמלצות ועדת גרמן, ולטעמי צריך להגביל זאת עד רמה של 15% למחלקה. אני חושב גם שצריך לקבוע תעריף ושתעריף לרופאים צריך להיות גבוה יותר ולקבוע תעריפים שדומים לאלו שניתנים בביטוחים המשלימים".

המשנה לממונה על התקציבים במשרד האוצר, משה בר-סימן-טוב, אמר בפאנל, כי "היתה זליגה גם של הרופאים וגם של כסף מהמערכת הציבורית לפרטית ואנחנו נמצאים באיזושהי נקודה שהיא בדיוק הרגע שצריך לעצור את זה ו-ועדת גרמן זו אולי ההזדמנות האחרונה לטפל וליצור את האיזון לפני שנאבד שליטה".

לכך הסכים גם גמזו, שלדבריו "אנחנו בנקודה קריטית, נדוש ככל שזה יהיה לומר את זה. ההזדקנות והמחלות הכרוניות יוצרים עלייה משמעותית בביקוש לשירותים רפואיים, כאשר במקביל יש גידול בכמות הכסף במערכת הפרטית. בחמש השנים האחרונות הביטוחים המסחריים יצרו מערכת שגדלה בקצבים מסחררים והעלו את המחירים במערכת. מצד שני, לאורך השנים די צמצמנו את התשתיות במערכת הציבורית. במערכת האשפוז אנחנו לא מתפתחים בקצב הראוי לקצב ההזדקנות. המערכת הציבורית עצמה כבר לא יכולה להכיל את הדרישה ואז אתה מקבל תורים וזליגה של חולים אל המערכת הפרטית.

"הפתרונות התיאורטיים הם או לפתח את המערכת הפרטית, שלדעתי זהו לאו מוחלט, כי זו מכירת אשליות בצורה בלתי סבירה. פתרון שני הוא הרעיון של השר"פ וזה פתרון שמציב מנגד בעיה לא פשוטה. הפתרון השלישי הוא הרחבה של המערכת הציבורית וזו הצומת של ועדת גרמן. אין לי ספק שזה הפתרון הנכון אבל קודם צריך להסדיר את המערכת כדי באמת לקצר תורים ולהגדיל נגישות של חולים לשירותים".

בר-סימן טוב ציין, כי "יש סיבה מדוע יש כזו הסכמה בין מנכ"ל משרד הבריאות לאגף התקציבים. במצב הנוכחי זו לא שאלה של כסף כי אנחנו נמצאים במקום שאם אנחנו לא שולטים על איך המערכת הזו מנוהלת כך שהציבור יקבל את הטיפול הטוב ביותר בעלות לאומית סבירה. את הדבר הזה היום אנחנו יכולים לאבד. לדוגמה, אם נוסיף עוד כסף לרופאים שיעבדו במשרה מלאה רק במערכת הציבורית, כולל שעות נוספות, המערכת הפרטית תוסיף עוד כסף משלה וכך נקבל שיווי משקל חדש שרק יעלה לנו יותר".

מנהל בית החולים רמב"ם, פרופ' רפי ביאר, הוסיף כי הוא מתנגד לרמיזה כאילו משרד הבריאות לא מצליח לשלוט בבתי החולים הממשלתיים. "משרד הבריאות מפקח עלינו ומפעיל פיקוח מאוד הדוק. גם אם לא הכל עובד ב-100%, אבל בוודאי שהפיקוח הרפואי והרגולטורי הוא גדול מאוד, בוודאי לעומת מה שקורה במערכת הפרטית. החוסר העיקרי של מערכת הבריאות הוא חוסר תקציבי, של כ-8% מהתל"ג. אנחנו צריכים תוכנית רב שנתית כדי להוסיף כסף, עוד כמיליארד שקל. זה הבסיס של הגירעון ובתי החולים. כל הכסף במערכת הפרטית מתועל למערכת הפרטית. בתי החולים הציבוריים מתרוקנים מהחולים והם לא מתרוקנים מהזקנה במסדרון אלא מהחולים שצריכים להישאר שם והולכים עם הכסף שלהם למערכת הפרטית. אפשר לתקן את המצב על ידי תקנות שיחייבו את הביטוחים המשלימים והפרטיים להוציא לפחות 20%-30% במערכת הציבורית".

מנכ"ל AIG ישראל, שי פלדמן, אמר כי צריך לזכור ששוק ביטוחי הבריאות לא ייראה אותו דבר מהשנה הבאה: "מה-1 בינואר המפקח שולף את הכרטיס האדום וחברות הביטוח לא יכולות למכור פוליסות פיצוי אלא רק שיפוי, כלומר אם עד היום מוצר הביטוח היה מעניק לנו פיצוי על ההשתתפות העצמית ששילמנו לשב"ן זה ייפסק וצריך להודות שזה לא התפקיד של חברות הביטוח. המפקח מחייב אותנו להציע רק פוליסות שיפוי שהיא למעשה פוליסת משלים שב"ן שנותנת מענה לכל מה שלא נמצא בביטוחים המשלימים וכך מונעת כפל ביטוח".