הממשלה אישרה את הקטנת התקציב בשנים הבאות

לפיד. "פירוש הצעד - מניעת העלאת מסים דרמטית" צילום: אוראל כהן

המשמעות המעשית של מהלך זה היא שאחרי שהממשלה קיצצה בימים האחרונים את תקציב 2014 בכ-3.8 מיליארד שקל כדי לממן את אי העלאת שיעורי מס הכנסה ליחידים ואת הקטנת תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי, היא החליטה היום לקצץ כ-4.5 מיליארד שקל נוספים גם בתקציב 2015.

שר האוצר לפיד הסביר בישיבת הממשלה כי "פירושו של הצעד הזה הוא מניעת העלאת מסים דרמטית ומניעת ניפוח הוצאות הממשלה מעבר לדרוש". לפיד כמובן צודק, כי הוצאות ממשלתיות יותר קטנות שוות על פי הגדרה פחות מסים. אבל בדברי ההסבר שלו לשרי הממשלה שכח לפיד את צידה השני, והבלתי נמנע, של משוואת התקציב. והרכיב שנשמט מדברי שר האוצר הוא שהקטנת מסגרת התקציב תחייב את הממשלה להגדיל בשנת 2015 את הקיצוץ בתקציבה.

ואת ההסבר לכך סיפק בנק ישראל בסקירה הפיסקלית התקופתית שפרסם לפני שלושה שבועות. לדברי בנק ישראל, אומדן הוצאות הממשלה הידועות כעת לשנת 2015 גבוה בכ-5 מיליארד שקל מתקרת ההוצאות שיהיה לממשלה מותר להוציא. זאת בשל התחייבויות שונות שהממשלה כבר לקחה על עצמה, בעיקר בתחומי התשתיות, השכר, הבריאות והחינוך. משמעות הדבר היא שכדי לעמוד בתקרה שקובע חוק התקציב, יהיה על הממשלה לבצע בשנת 2015 קיצוץ תקציבי בהיקף זהה. עכשיו מתווסף לסכום זה גם הקטנת מסגרת התקציב, שתחייב את הממשלה לבצע בשנת 2015 קיצוץ תקציבי גדול במיוחד, של יותר מ-10 מיליארד שקל.

יחד עם הקטנת מסגרת התקציב, אישרה היום הממשלה גם את הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד להפחית את ההעלאה המתוכננת של תשלומי המעסיקים לביטוח לאומי. כתוצאה מכך יגדלו תשלומי המעסיקים בתחילת השנה הבאה ל-6.75% מחלק השכר שעולה על 60% מהשכר הממוצע במשק, במקום ל-7% כפי שאישרה הכנסת לפני שנה וחצי.

בנק ישראל: הקטנת התקציב בליווי העלאת מסים

זמן קצר לאחר אישור הממשלה להקטין את תקציבי השנים הבאות, הגיב בנק ישראל והביע תמיכה ב"בעדכון כלל ההוצאה באופן שיאט את שיעורי הצמיחה של ההוצאה". אולם באותה נשימה לא שכחו אנשי הבנק גם להזכיר כי כפי שהם ציינו בעבר, עלות התוכניות שהממשלה אימצה מחייבת התאמות בהיקף ניכר בתקציב 2015. זאת כדי שהממשלה תוכל לעמוד ביעד הגירעון שנקבע כבר לשנה זאת, בשיעור 2.5% מהתוצר. והמילה "התאמות" במקרה זה היא בעצם מכבסת מילים

למונח המובן יותר "קיצוץ תקציבי".

בהקשר לקיצוץ התקציבי שבדרך, מזהיר בנק ישראל את הממשלה כי אם הוא יכלול תוכניות העוסקות בתחומים החשובים לצמיחה ארוכת הטווח, כמו שיפור רמת החינוך, בפרט לאוכלוסיות ששילובן בשוק העבודה מוגבל, תשתיות תומכות צמיחה, ועידוד מנועי צמיחה כמו תמיכה במו"פ, תיקטן היכולת לתמוך בצמיחת המשק בטווח הארוך.

בהמשך ההודעה שפרסם, חוזר בנק ישראל על עמדתו הידועה, לפיה רצוי שהתאמת גודל התקציב ליעד הגירעון לא תתבסס רק על הקטנת התקציב, אלא תכלול גם העלאת מסים, בפרט על ידי ביטול פטורים קיימים. לדברי הבנק, הצורך למתן את הקיצוץ בתקציב הממשלה נובע מהעובדה שכבר היום סך ההוצאה הציבורית בישראל אינו גבוה, ומשקל ההוצאה האזרחית ללא ריבית בתוצר נמוך בישראל מאשר כמעט בכל מדינות ה- OECD, וזאת לצד נטל מס נמוך יחסית למדינות מפותחות אחרות.