סוף לפרשת השוחד בעסקת הטילים של תע"א בהודו
הרשויות בהודו הודיעו אתמול על סגירת התיק נגד בכירים לשעבר במערכת הביטחון ההודית, שהואשמו בקידום רכישת טילים מישראל לאחר שקיבלו שוחד, מחוסר הוכחות. בתע"א סירבו להגיב
סוף לפרשת השוחד לכאורה בעסקת טילי הברק, שהעיבה על יחסי ישראל־הודו. רשויות החוק בהודו הודיעו אתמול על סגירת התיק נגד בכירים לשעבר במערכת הביטחון ההודית, שבראשם שר ההגנה ההודי לשעבר ג'ורג' פרננדס, מחוסר הוכחות. פרננדס הואשם כי קידם את רכישת הטילים מהתעשייה האווירית לאחר שקיבל ממנה שוחד של 435 אלף דולר, וזאת למרות המלצת רשות המחקר והפיתוח של משרד ההגנה ההודי להצטייד בטילים הודיים ולא מתוצרת זרה.
- התחרות המלוכלכת בין החברות הביטחוניות
- סמנכ"ל בתעשייה האווירית אישר מענק לבן זוגה של בתו
- עלייה של 12% בייצוא כלי הטייס וציוד נלווה
במרכז הפרשה עמדו הקלטות של עוזרו האישי של פרננדס, שמדבר על שוחד ששולם לכאורה כדי להטות חוזי ענק בתחום הביטחון. אז היה מדובר בעסקת ענק של הודו עם התעשייה האווירית בישראל לרכישת טילי ברק בהיקף עצום של 1.4 מיליארד דולר.
רפי מאור, יו"ר תע"א כיום. הקלה צילום: ענר גרין
הפרשה התפוצצה בתחילת 2009 וגררה גל קריאות, בין השאר מצד גורמים אסלאמיים במדינה, לבטל את העסקה. בעקבות הפרשה היו איומים מצד הרשויות בהודו להפסקת הסחר בין המדינות אם יוכח שאכן חברה ישראלית היתה אחראית למתן שוחד.
סוכנות החקירות ההודית (CBI) הודיעה לפני יומיים לבית המשפט בדלהי כי לאחר חקירה בת שש שנים בתיק, שבמסגרתה נחקרו החשודים לצד בכירים בצבא ההודי ואף בוצעו חקירות בישראל, "לא היה אפשר לאמת את החריגה לכאורה בחוזים שניתנו לתעשייה האווירית". בפרסום על סגירת התיק בעיתון "טיימס אוף אינדיה", העיתון מבקר את סוכנות החקירות וטוען כי סגירת התיק היא חלק מהרקורד השלילי של הסוכנות.
בתעשייה האווירית סירבו להגיב אתמול לדברים, אך גורמים אחרים בתעשיות הביטחוניות בישראל אמרו כי עוד לפני סגירת התיק הרשמית לפרשה לא היתה השפעה מהותית על היקפי הסחר הביטחוני עם הודו. במילים אחרות, אין ספק שסגירת התיק מביאה לאנחת רווחה אצל מנהלי החברות הביטחוניות בישראל, אך לא צפויה להיות לה השפעה על הסחר בין המדינות. מנגד, התפתחות שלילית בפרשה היתה עלולה להרע את היחסים בין המדינות ולהקשות על חברות ישראליות את הפעילות באחד משוקי המפתח של התעשייה.
קשרים טובים עם מדינות כמו הודו וכלכלות מתפתחות אחרות קריטיים עבור התעשייה הביטחונית בישראל. כאשר תקציב הביטחון נמצא במגמת צמצום, ארה"ב מפחיתה את מעורבותה בקונפליקטים בעולם, באירופה ממשלות מצמצמות הוצאות על ביטחון והדולר ממשיך לרדת - התעשיות הביטחוניות בישראל חייבות למצוא מדינות חדשות כדי לגוון את מעגל הלקוחות ולייצר עוד הזמנות למערכות שהן מוכרות.
