מה למדתי מריגול על עצמי?

לפני יותר משנה כתבנו כאן על המתמטיקאי סטיבן וולפרם, שמתעד את חייו באמצעים טכנולוגיים באופן כמעט כפייתי, ומפרסם בבלוג שלו ניתוחים של ההתפלגות הסטטיסטית של פעולות היומיום שלו, ממספר צעדיו ועד הרגלי הגלישה שלו ברשת. השנה וולפרם, שגם עומד מאחורי מנוע התשובות והחישובים המתמטיים wolframalpha.com, העמיד לרשות הציבור כלי בחינה שבו כל אחד יכול לנתח את התנהגותו ואופיו כפי שהם משתקפים באחד ממאגרי תיעוד החיים העשירים ברשת - פייסבוק.

הקשרים שלך עם אחרים מעידים על עצמך צילום: שאטרסטוק

באתר wolframalpha.com/facebook כל גולש יכול ליצור לעצמו, בהקלקה פשוטה, דו"ח מאיר עיניים של דמותו והתנהגותו ברשת החברתית. הדו"ח מעבד את המידע מעמוד פרופיל המשתמש לגרפים, טבלאות ומפות מפולחים היטב. הוא מציג "ענן מילים" שמתמצת את נושאי הסטטוסים של הגולש, מראה כמה תגובות ולייקים קיבלו, ממי, למה וכמה, וכן פריסה גיאוגרפית על מפה של אזורי מגורי החברים, פריסה שמראה את קרבתם אל הגולש ואלה לאלה, מידע על גילם, מינם, מצבם המשפחתי, מה שעות הפעילות שלהם, מי חבריהם וחברי חבריהם, ואפילו מי מהם "אינסיידרים" ו"אאוטסיידרים", מיהם פותחי הדלתות ומי מפיצי השמועות.

דו"ח הפייסבוק שמקבלים אצל וולפרם הוא מעין היפר־יומן, מראה קרה שבה מי שהיה פעיל ברשת במשך תקופה יכול לראות את עצמו, את פועלו או בטלנותו, וגם להשוות את עצמו לאחרים.

כלי דומה שהעלתה קבוצת חוקרים מאוניברסיטת MIT מאפשר בחינה עצמית באספקלריית הדואר האלקטרוני: המערכת, שקרויה "הטמעה" (http://bit.ly/mit-imm), מבקשת תחילה את הסכמת המשתמש, מבטיחה לבחון רק את נתוני־העל בתיבה בלי להציץ במכתבים, ומתחייבת למחוק הכל בתום השימוש. אך גם במגבלות האלה, המערכת מגלה הרבה. היא מעניקה לך דו"ח ריגול אחרי עצמך, זהותך, מעשיך וקשריך. אף על פי שהעיצוב נעים לעין וכמעט משחקי, הדבר המעניין במערכת של MIT הוא שהיא מציגה את מה שלפי הפרסומים העדכניים לפחות, סוכנויות ביון וממשל יכולות לראות.

אני פתחתי בפני המערכת חלון הצצה לכ־200 אלף פריטי דואר ששלחתי בתשע השנים האחרונות. בתוך שניות הופיעה מולי מפה עשירה, דינמית ומדויקת להפליא של מאות האנשים שעמם התכתבתי והעליות והמורדות בקשרים שלי איתם, כיחידים וקבוצות. המערכת מגדילה לעשות כשהיא מקבצת את האנשים לרשתות משנה המסומנות בצבעים שונים. היא הבחינה בקלות מי שייכים לחוג משפחתי ומי לעבודה, מי נמצאים איתי בקשרי תחביב ומי שותפים לי רק אד הוק, לתקופה מסוימת. מי מיודד איתי היום ועם מי התקררו יחסיי. אין דבר הנסתר מ"עיניה", ומעיני כל מי שיקבל גישה לרגע לחשבונותיי.

כדאי להציץ במערכות האלה, ומובן שהדיון על הפרטיות ועתידה חייב להיות מושפע מתצוגת התכלית שלהן. אבל כדאי להתנסות בהן גם מהטעם שסיפק לנו סוקרטס: הן מאפשרות בחינה עצמית. אחרי שהסתכלתי בתנובת תכתובותיי מהשנים האחרונות עלו בי מחשבות שניות על מעלות השתיקה.

כמו ראי שחושף קמט חדש או פוזה מיותרת, מה מרקם הקשרים שמשתקף מדו"ח האימיילים שלי אומר על חיי? ומאחר שחלקים הולכים וגדלים של חיינו עוברים עלינו בהתכתבות דרך האינטרנט, אולי כלי אבחון עצמי מהסוג הזה חיוניים כדי שנחיה את חיינו בצורה יותר מודעת?