גם הנגיד התייאש מלנסות לרסן את מפלצת הדיור

שתי הפחתות הריבית האחרונות שביצע בנק ישראל נכפו עליו במידה רבה על ידי גורמים חזקים ממנו בהרבה, למשל הבנק המרכזי האירופי (ECB), שהפחית בתחילת החודש את הריבית לשפל היסטורי של 0.5%. אבל השאלה החשובה בהקשר זה היא לא אם בנק ישראל פעל נכון, אלא כיצד תשפיע הריבית הנמוכה על הביקוש למשכנתאות ועל מחירי הדירות, ועד כמה אנחנו רחוקים כעת מאזור הסכנה. וכאן כדאי לשים לב לדרך המילוט שהכין לעצמו הנגיד פישר.

סטנלי פישר. ידיו נקיות צילום: מיקי אלון

"יש לנו בעיה"

לפני חודש השתתף פישר בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי, ואמר את הדברים הבאים: "יש לנו בעיה: מבחינת היצוא היינו רוצים להוריד את הריבית, ומבחינת מחירי הדירות להעלות אותה. הערך המוסף ביצוא קרוב ל־30%, ואילו הערך המוסף של ענף הבנייה הוא כ־8%. לכן, אם עלינו לבחור, אנו סבורים שהיצוא חשוב מאשר ענף הדיור, מה גם שיש לנו הרבה יותר כלים להשפיע על היצוא מאשר על הדיור".

לפני שבועיים, עם הפחתת הריבית הקודמת, פרסם בנק ישראל שורה של שאלות ותשובות. באחת מהן הסביר אז הבנק כי הפחתת הריבית נועדה לטפל בכלל המשק, וכי הפעולות שנקט הפיקוח על הבנקים בתחום המשכנתאות מקטינות את ההשפעה שיש לריבית בנק ישראל על שוק הדירות.

שלשום הלך הבנק צעד נוסף קדימה, ובהודעת הריבית שפרסם הבהיר כי מחירי הדירות אמנם עלו בשנה האחרונה ב־10.5%, אבל "יישום צעדי המיסוי בתחום הדיור שאושרו על ידי הממשלה צפוי למתן את הביקושים בשוק הדיור".

מה שבנק ישראל אומר בשורת התבטאויות זו הוא פחות או יותר את הדבר הבא: אני יודע היטב ששתי הפחתות הריבית האחרונות יגדילו עוד יותר את הביקושים לדיור ויתרמו לעלייה נוספת במחירי הדירות, אבל לא היתה לי ברירה. וחוץ מזה, יש עכשיו ממשלה חדשה - שהיא תטפל בנושא הבעייתי הזה, כי לי כבר אין יותר כלים להתמודד איתו.

"יחס החוב להכנסה רק הולך וגדל"

ואחרי שבנק ישראל הרים ידיים ונטש למעשה את המערכה על מחירי הדירות, מה שנותר לעשות הוא לנסות להעריך מה צפוי להתרחש בתחום זה בעתיד הלא כל כך רחוק.

לפני קצת יותר משנתיים אמר המשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' צבי אקשטיין בראיון ל"כלכליסט" את הדברים הבאים: "כמעט כל המשברים הפיננסיים שהתרחשו ב־150 השנה האחרונות נבעו ממינוף יתר, כאשר האשראי הגיע לשיעור יוצא דופן ביחס לנכס הבסיס. ובמשבר הגלובלי האחרון כמעט בכל המקומות נכס הבסיס היה תחום הנדל"ן. בארצות הברית, אנגליה, אירלנד וספרד ראינו התנפחות של הנדל"ן. לעומת זאת, בקנדה ובאוסטרליה לא היתה התנפחות נדל"ן, ולא היה שם משבר פיננסי בבנקים".

לפני שלושה חודשים פרסם "כלכליסט" מחקר שערך עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, שממנו עלה המסר המדאיג הבא: העלייה הנמשכת בהיקף החובות שצוברים משקי הבית עלולה להחמיר את המשבר הכלכלי הבא, ולהאריך את משך הזמן שלו.

השורה התחתונה באותו מחקר היתה מדאיגה לא פחות: "משנת 2009 ועד חודש ספטמבר 2012 גדל החוב של משקי הבית בישראל בשיעור שנתי ממוצע של 9.4%. לעומת זאת, ההכנסה הפנויה שלהם גדלה בתקופה זו מדי שנה רק ב- 6.6%. כתוצאה מכך, הלך היחס בין החוב להכנסה וגדל, ובשנת 2011 הגיע נטל החוב הכולל של משקי הבית בישראל לרמה של 101% מההכנסה הפנויה, ו־70% מסך החובות היו לדיור. ואת המסקנה שעולה מהמחקר ניסח אז קליין במילים הכי פשוטות שיש: "בנק ישראל הטיל אמנם מגבלות על שוק המשכנתאות, אך הבעיה הרחבה יותר נותרה עדיין בעינה, וגם הסיכון הגלום בה".

עכשיו, אחרי שהבנו את רצף ההתרחשויות בעבר, השאלה המתבקשת היא האם מה שהיה הוא גם מה שיהיה. או במילים פשוטות יותר: האם אחרי שבנק ישראל גם הוריד בחדות את הריבית וגם הודיע למעשה על נטישת המערכה על מחירי הדירות, הכתובת מתחילה כבר להיכתב על הקיר, והמשבר הבא הוא רק שאלה של זמן?