סילבן שלום מכין את הקרקע: "תקציב הביטחון יקוצץ, זה מוסכם"
ח"כ סילבן שלום, שכיהן כשר האוצר בין 2001 ל־2003, רואה עצמו מועמד טבעי לשוב לתפקיד. בראיון ל"כלכליסט" הוא מדבר על האתגר לצמצום הגירעון ולא נבהל מניסיונות נתניהו לקחת עוד סמכויות: "זה לא חדש שראש ממשלה מעורב"
כשהמו"מ הקואליציוני ברקע, וכשראש הממשלה מנסה להעביר סמכויות של הכנת התקציב ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה - המירוץ לתפקיד שר האוצר בעיצומו. לחלל נזרקים לא מעט שמות, וביניהם זה של שר האוצר לשעבר - שכיהן בתפקיד בתחילת העשור שעבר - והשר לפיתוח הנגב והגליל היום, סילבן שלום.
- "איך אפשר לקחת מהאוצר את גיבוש התקציב?"
- "קיצוץ ענק ומסים חדשים? תהיה פה התקוממות יותר גדולה מאשר במצרים"
- הממשלה צפויה לפרוץ את מסגרת התקציב שקבועה בחוק
גם אם לא יודה בכך במפורש, שלום רואה את עצמו כמועמד טבעי. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסרב לדבר על סיכוייו למלא את התפקיד, ומעדיף ללכת על קצות האצבעות, כפוליטיקאי מיומן.
אתה רוצה להיות שר האוצר?
"קודם כל, כבר הייתי. אין ספק שתפקיד שר האוצר הוא אתגר ושליחות ממדרגה ראשונה בעיקר בימים אלה. אבל יש שר אוצר, ואני לא רוצה לפגוע בו".
כולם בורחים מהתפקיד, חוץ משטייניץ. גם אתה בורח?
"ממש לא. זה תפקיד לא קל, כפוי טובה, אבל יש בו אפשרות להטביע חותם של ההשקפה, הראייה והאידיאולוגיה שלך יותר מבכל תפקיד אחר. כמובן שהתקציב שהשר מגיש צריך לעבור דרך ראש הממשלה והכנסת, ויכולים לחול שינויים, אבל אין ספק שבתפקיד יש יכולת משמעותית להשפיע על סדר העדיפויות החברתי והכלכלי של ישראל. מבחינתי, יש בכך סיפוק רב - להביא גם את היכולות ובסופו של דבר גם את ההשפעה, ואני מאוד מקווה שזה מה שיקרה גם הפעם.
"הגירעון הגדול והצורך להעביר תקציב במהירות מצריכים בתפקיד אדם שמכיר את התחום הכלכלי ושיש לו יכולת פוליטית להעביר דברים. כלומר מישהו שמכיר את רזי הפוליטיקה והכנסת".
בהתייחס לאתגרים הכלכליים של הממשלה החדשה, טוען שלום כי התחזית שנעשתה ל־2012 היתה "קצת ורודה מדי", ומוסיף כי "צריך להעביר תקציב במהירות. העובדה שאין תקציב משדרת אי־ודאות גם לפעילות הממשלתית וגם לשווקים". לדבריו, "אין ספק שמדובר באתגר רציני נוכח הגירעון המסתמן ונוכח העובדה שצריכים לצמצם את הגירעון ל־2013. הגירעון של 40 מיליארד שקל הוא של 2012, אבל כדי לא להיות במצב שהגירעון סוטה מהיעד המתוכנן של 3% גם ב־2013, נדרש לעשות התאמה, או על ידי קיצוץ ההוצאה או על ידי הגדלת ההכנסה".
איפה יש לבצע התאמות לדעתך?
"בצד ההוצאה יש צורך לבחון מה אפשר להפחית. אני חושב שדי מוסכם שצריך להפחית את תקציב הביטחון ולעמוד במתווה ברודט בנוגע להתייעלות מערכת הביטחון, אבל אני לא יודע להגיד אם ב־2 מיליארד שקל או ב־4 מיליארד שקל. לגבי צד ההכנסות, ראש הממשלה כבר הודיע שלא תהיה העלאה במסים. צריך לבדוק אולי לגבי חלק מהפטורים שקיימים הרבה מאוד זמן. אני חושב שעמידה ביעד של 3% היא נכונה".
מה דעתך על כוונת ראש הממשלה להעביר את הכנת התקציב למטה כלכלי־חברתי בלשכתו?
"אני לא ממש מכיר את התוכנית, אבל ראשי ממשלה תמיד היו מעורבים. מי יותר ומי פחות".
אבל פה מדובר בלקיחת סמכויות מאגף התקציבים.
"מאחר שהתקציב עובר את אישור ראש הממשלה, הוא דן בו עם הבכירים במשרדו, אולי לא בצורה מוקצנת, אבל זה לא דבר חדש. ראש הממשלה שמבין בכלכלה ירצה להיות מעורב. אני יודע איך הדברים עובדים. יש ראשי ממשלה שהיו יותר מעורבים ויש שפחות, אבל הנוהל שבו קודם כל התקציב עובר את ראש הממשלה הוא דבר רגיל ונכון".