אחרי הקללות - ירדנה עובדיה העידה: "הכסף שאשטרום דורשת מגיע לי"
החברה תובעת מאשת העסקים 50 מיליון שקל בפרשת הקמת בית החולים בגינאה. עובדיה: "נשבעתי שלעולם לא אתן למישהו אחר להיות בעל הבית. רק אני"
"זבלים, מפגרים, מושחתים וגנבים. עובדה שאני בונה חמישה בתי חולים באפריקה ואתכם זרקו מכל מקום", הטיחה הבוקר (ג') אשת העסקים ירדנה עובדיה בנציגי קבוצת אשטרום בהפסקה בדיון המשפטי בתביעת ה-50 מיליון השקלים שהגישה נגדה חברת הבנייה, בפרשת הקמת בית החולים בגינאה המשוונית.
המחלוקת היא האם אשטרום זכאית לסכום זה - 40% מעלות הפרויקט - כשותפה לפרויקט בניית בית החולים בגיניאה, או שעובדיה ניצלה את קרבתה לנשיא כדי לקחת את הכסף הזה.
מעל הדוכן, הסבירה עובדיה בחקירתה הנגדית לב"כ אשטרום עו"ד זאב שרף: "הכסף הזה לא מגיע לאף אחד. אף אחד לא נתן אותו אף אחד לא יקבל אותו. המטרה של הנשיא היתה לממן בכסף הזה דמי ניהול לעשר שנים, 4% לשנה. לכן הכסף הזה הגיע לי עבור הניהול".
ב-2001 יזמה עובדיה מול הנשיא פרוייקט בית חולים גדול בשיתוף ד"ר פיטר יופה בעלי חברת הרצליה מדיקל סנטר. "כאשר יופה פרש מהמיזם נפלו עלי השמיים", סיפרה עובדיה, "הבאתי לנשיא את הטוב ביותר בישראל והוא עזב אותי. כשהבאתי את אשטרום במקומו לא היו לה את היוקרה ואיכות של יופה. מאז שיופה 'הפיל' לי את הראש נשבעתי שלעולם לא אתן למישהו אחר להיות בעל הבית. רק אני".
אשטרום נכנסה לנעליו של יופה, אך לגרסת עובדיה רק כקבלן מבצע. לא כשותף, לא כמנהל. לניהול הרפואי, גוייס פרופ' זאב רוטשטיין מתל השומר. "הייתי בתפר בין אשטרום למדינה. הבאתי את הכסף מהמדינה. עבדתי שלוש שנים על העניין אז למה שאכניס את אשטרום כשותף? הם ניצלו את התמימות שלי".
קודם לכן המשיך אריה חורש, שותפה של אשת העסקים ירדנה עובדיה, בעדותו.
השופט עופר גרוסקופף ניסה להבין את המחלוקת: "ה-40% היו פיקציה שהנשיא קבע? הבטחה על הקרח של ממשלת גיניאה?" ה-40% הוא החלק במחלוקת שנגזרת מהמחלוקת המרכזית בתיק: מעמדה של אשטרום בפרוייקט: שותף או קבלן-מבצע בלבד?
"כשנשיא גיניאה ביקש מירדנה עובדיה להקים בית חולים הוא ידע שהיא מעולם לא הקימה ולא ניהלה בית חולים, אבל הוא סמך עליה שתבצע זאת בצורה הטובה ביותר. הוא לא שאל מי ואיך יבנה. אנחנו ביקשנו מאשטרום שיצטרפו למו"מ בגלל ההיבטים הקבלניים", אמר העד חורש בהמשך חקירתו הנגדית בידי ב"כ אשטרום עו"ד זאב שרף.
בתביעה שהוגשה במרץ 2011, טוענת אשטרום כי עובדיה נטלה - שלא כדין – כ-50 מיליון שקל מכספים שהיו בחשבון משותף לה ולאשטרום כשותפים בפרוייקט. חורש מחזק את גרסת עובדיה שאמורה להעיד בהמשך, כי אשטרום לא הייתה שותף אלא קבלן מבצע בלבד ולכן אינה זכאית לסכום הנטען.
ירדנה עובדיה היום בבית המשפט צילום: עמית שעל שרף טען שנוכחות אשטרום במו"מ מלמדת על מעמדה כשותף. חורש הכחיש זאת נמרצות. המחלוקת היא על סכום המהווה כ-40% מעלות הפרויקט. "הממשלה אישרה תשלום 60% שזה מה שהנשיא התחייב לממן. אף אחד לא התייחס ל-40%. אשטרום הבהירה שלא תביא כסף מהבית למרות שהייתה צריכה להביא", טען חורש.
"הפיקוח בגיניאה אישר 100% מהסכום", הטיח מולו שרף. "מדובר ב-100% ביצוע", השיב חורש.
השופט עופר גרוסקופף ניסה להבין את המחלוקת בתביעת אשטרום נגד ירדנה עובדיה: "ה-40% היו פיקציה שהנשיא קבע? הבטחה על הקרח של ממשלת גיניאה?". וזו השאלה במחלוקת – האם מדובר בכסף שאשטרום בכלל זכאית לו, האם ירדנה עובדיה ניצלה את קרבתה לנשיא כדי לקחת את הכסף הזה?
לטענת אשטרום, עלות הפרויקט עמדה על כ-33 מיליון דולר, הכוללים הקמת בית חולים, מרפאת יום, בתי מגורים, וכן עבודות תשתית סביבתיות. העלות הייתה אמורה להתחלק בין ממשלת גינאה לבין אשטרום, שהייתה אמורה לשאת ב-40% מעלות הקמת בית החולים ומרפאת היום, ועל פי ההסכם, ממשלת גינאה התחייבה להשיב לאשטרום את השקעתה בתום 10 שנים בריבית שנקבעה מראש.
בהמשך תמסור עובדיה בבית המשפט את גרסתה.
נציגי אשטרום מסרו בתגובה לגידופים: "הדברים מעידים על מי שאמר אותם. אין תופסים אדם בשעת צערו". עו"ד ברוך כצמן הגן על לקוחתו: "עובדיה דיברה מדם ליבה ולאור הניסיון המכוער והגס של אשטרום להתעשר שלא כדין".
