האחים עובדיה מציגים: מינימום שכר, מקסימום קיפוח

את 2,900 העובדים של חברת כוח האדם האחים עובדיה, שמשתכרים שכר מינימום, אפשר למצוא כמעט בכל מקום: הם אלו שעורכים את הבדיקות הביטחוניות בנתב"ג, מנקים את האולמות וחדרי השירותים בבתי המשפט ומוצבים כשומרים וכמנקים בלשכות ביטוח לאומי, קופות החולים, חברת החשמל, בנק דיסקונט ומוסדות רבים נוספים.

לפני פחות משבוע נקלעה החברה להקפאת הליכים עקב חובות של כ־100 מיליון שקל, והציגה מצג שלפיו מה שעומד בראש מעייניה הוא הרצון לשמור על מקור הפרנסה של עובדיה המסורים.

החברה, הנמצאת בבעלות פרטית של בן ציון (בנצי) עובדיה, טענה כי בניגוד לחברות שנוהגות לפטר עובדים לעתים קרובות כדי להימנע מלהחזיק עובדים בעלי ותק, הרי שמחצית מעובדיה הם בעלי ותק של חמש שנים ויותר, וכי היא מקפידה לשמור על זכויות העובדים והתנאים הסוציאליים המוקנים להם לפי חוק, עד כדי כך שהדבר הוביל לקריסתה.

בנצי עובדיה, מבעלי האחים עובדיה צילום: צפריר אביוב

אלא שתחקיר שערך "כלכליסט" חושף תמונת מצב שרחוקה מהאופן שבו מעוניינת החברה להציג את עצמה. התחקיר, המבוסס על מסמכים והליכים שנפתחו בבתי המשפט השונים, מאפשר הצצה לקרביים של עבודתה של חברה קבלנית ולקלות הבלתי נסבלת בה אפשר להתעלם מזכויותיהם המינימליות של עובדי הקבלן, המועסקים מלכתחילה בשכר נמוך ובעבודות שרוב העובדים יסרבו לעשות.

כך, בין היתר, בבתי המשפט השונים תלויות ועומדות עשרות תביעות של עובדים, שבמקרים רבים אין באפשרותם לממן ייצוג משפטי כדי לעמוד על זכויותיהם, שטוענים כי לא קיבלו שכר ותנאים סוציאליים המגיעים להם על פי חוק.

בנוסף, התחקיר מעלה כי החברה פעלה להסתיר את מצבה הכלכלי המידרדר, ולאחר שנפסלה במכרז של קופת חולים מאוחדת בטענה שאין לה איתנות כלכלית מספקת, הגישה רק לפני חודשיים עתירה ודרשה לבטל את ההחלטה תוך שהיא מצהירה מפורשות על איתנות פיננסית מוכחת.

כמה חודשים לפני שהעלתה את הטענות הללו כבר הפסיקה החברה להעביר לקופות הפנסיה של עובדיה את הכספים שניכתה ממשכורותיהם, לכאורה בניגוד לחוק ועקב מצבה הכלכלי. במקביל לאלו, נפתחו הליכים אחרים נגד החברה שבהם הוטלו עליה עיקולים בטענה שהיא עומדת בפני קריסה, וזמן קצר קודם לכן אף אושרה תביעה ייצוגית בהיקף עשרות מיליוני שקלים נגדה בטענה לקיפוח עובדיה בתחום השמירה ותשלום חסר של זכויות סוציאליות.

מבקר המדינה מזהיר בדו"ח: "הנסתר כאן רב על הגלוי"

חברת האחים עובדיה נוסדה ב־1979 על ידי בנצי עובדיה, ובשנים האחרונות היא נמצאת בבעלותו, כאשר הוא משמש גם כמנכ"ל. לפי הדו"ח הכספי של החברה, שכרו של עובדיה בשנה האחרונה עמד על 90 אלף שקל בחודש, לא כולל זכויות סוציאליות וביטוחים.

אחת הלקוחות הוותיקות של החברה היתה קופת חולים מאוחדת, שמאז תחילת שנות השמונים מקבלת ממנה שירותי ניקיון. עד 1999 הדבר נעשה ללא מכרז, וב־1999 פורסם מכרז שבו זכתה החברה.

בנובמבר 2010 פורסם דו"ח של מבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס, באשר להתנהלות קופת חולים מאוחדת, ובמסגרתו נחשפו ליקויים בהתקשרות מול האחים עובדיה. לינדנשטראוס קבע בזמנו כי אף שהמכרז מ־1999 היה רק לאספקת שירותי ניקיון, הורחבו השירותים גם לתחום השמירה וזאת ללא מכרז, ובכך גדלו התשלומים לחברה בעשרות מיליוני שקלים והסתכמו בסה"כ ב־220 מיליון שקל בגין שבע השנים שנבדקו.

דו"ח המבקר מצא עוד כי אגף הכספים של הקופה שילם חשבונות שהגישה החברה מבלי שנבדקו ואושרו, וכי חברה נוספת הנמצאת בבעלות אשתו של אחד מבעלי החברה סיפקה אף היא למאוחדת שירותי כוח אדם ללא מכרז ובהיקף שהגיע ב־2008 ל־4.5 מיליון שקל. "יוצא מכך שמשפחה אחת סיפקה לקופה את כל שירותי השמירה והניקיון, תוך פגמים חמורים בסדרי ההתקשרות של הקופה", קבע המבקר והוסיף כי "כל האמור מעלה חשש שרב הנסתר על הגלוי בנושא זה".

שירות התעסוקה חושד: מחיר המכרז נמוך באופן לא סביר

בנובמבר 2010, ממש במקביל לפרסום אותו דו"ח של המבקר, הגישה חברת האחים עובדיה עתירה מינהלית נגד המדינה, לאחר שנפסלה במכרז לבחירת קבלן שיספק שירותי ניקיון במתקני לשכות שירות התעסוקה. הצעת האחים עובדיה היתה הזולה ביותר ועמדה בתנאי הסף, אך שירות התעסוקה פסל אותה ובחר בחברה יקרה יותר, בנימוק שהמחיר שהוצע אינו מאפשר לבצע את העבודה תוך שמירה על זכויות העובדים.

המכרז שפורסם ביולי 2010 כלל מחיר קבוע מינימלי לשכר עבודה הכולל שכר יסוד, חופשה וזכויות סוציאליות של העובדים, ובסה"כ 27.1 שקל לשעה. התחרות בין המציעים השונים היתה על המרכיבים הנוספים שכל מציע הוסיף ואמורים היו לכלול הוצאות "נוספות, תקורה וריווח".

הנאמנת כבר מצויה בעניינים שרון ועובדיה, סיבוב שני פרקליטה של קופ"ח מאוחדת חשף כי לאחת הנאמנות, רו"ח עליזה שרון, יש קשר קודם לחברת האחים עובדיה, במסגרת חוות דעת שהכינה רק לפני חודשיים ענת רואה לכתבה המלאה 

האחים עובדיה הגישו הצעה שעמדה על 30.1 שקל לשעה, ואילו הזוכה במכרז שדורגה אחריה העמידה את הצעתה על 33.9 שקל לשעה. שירות התעסוקה טען כי נוכח העובדה שההפרש אמור לכסות נסיעות, שעות נוספות, בגדי עבודה, תוספת ותק, העסקת מפקחים וגם חומרי ניקוי, כלי עבודה, ביטוח וערבויות הרי שהסכום שהציעה האחים עובדיה "נראה בלתי סביר בעליל", אך טרם קבלת ההחלטה זימן את החברה לשימוע וביקש הבהרות. בנצי עובדיה טען כי החברה מקפידה על זכויות העובדים, אך הוא לא הצליח לשכנע את הוועדה וההצעה נפסלה.

בעתירה טענה האחים עובדיה כי לא מדובר בהצעה גירעונית אלא בהצעה רווחית, וכי היא חברה גדולה שעקב גודלה יש לה יתרונות רבים בכל הקשור בתקורות ועלויות. השופט יגאל מרזל מבית המשפט המחוזי בירושלים, דחה את העתירה בפסק דין מינואר 2011 וקבע שהמחיר המוצע משקף חשש לפגיעה בזכויות העובדים וכי שולי הרווח המזעריים אם לא למטה מכך מבטאים מוטיבציה מוגברת להקטנת ההפסד על דרך פגיעה בזכויות העובדים.

תשלום חסר, ניכוי שכר שלא כחוק ואי־הפרשה לפנסיה

בדיקה שערך "כלכליסט" מעלה כאמור שנגד החברה תלויות ועומדות עשרות תביעות של עובדים הטוענים לפגיעה בזכויותיהם. כמעט כל התביעות האחרות שהוגשו בשנה האחרונה נגד החברה כבר הסתיימו בפשרות, ובמסגרתן הסכימה האחים עובדיה לשלם סכומים כלשהם לעובדים.

רק במקצת מהמקרים הסתיימו התיקים בפסק דין. אחד המקרים הללו הוא תביעה שהגישה ב־2009 עובדת שהועסקה כמאבטחת מטעם החברה בנתב"ג, וטענה כי נאלצה להתפטר מעבודתה לאור ההפרות והפגיעות בזכויותיה וכי יש להכיר בהתפטרות ככזו המזכה בפיצויי פיטורים, זאת לאחר שהושעתה מעבודתה לכמה ימים בניגוד לחוזה לצורך בירור. השופטת הדס יהלום מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כתבה בהחלטתה כי הליך ההשעיה - ל־10 ימים בכל פעם - הנו בעייתי ובלתי סביר: "ככל שהנתבעת סבורה שהתובעת אינה ממלאת תפקידה כיאות, אין היא רשאית לעשות דין לעצמה ולהשעות את העובדת תוך אי מתן אפשרות לעבוד ולהתפרנס למשך עשרה ימים בכל פעם". 

בנוסף קבעה השופטת יהלום בפסק דינה כי חברת האחים עובדיה שילמה בחסר לעובדת בגין ימי חופשה, לא הפרישה לפנסיה את הסכומים הקבועים על פי חוק ואף ניכתה ממשכורתה של העובדת שלא כדין 360 שקל בנימוק שלא התייצבה להסעות.

ביולי 2012 הוגשה תביעת עובד שטען כי היה אחראי להסעת עובדים מביתם לאתרי העסקה שונים של החברה באילת. העובד טען כי נדרש להיות בכוננות 24 שעות ביממה וכי בחודשי העסקתו הראשונים נאלץ לעבוד 18 שבתות רצופות. לטענתו, באחד המקרים הוא הוזעק בשבת לאחר שבשדה התעופה באילת אזל נייר הטואלט והוא התבקש לרכוש כמות גדולה מכספו והכסף הוחזר לו רק אחרי שלושה חודשים. עוד טען העובד כי הוא השתכר רק 2,000 שקל בחודש. החברה הכחישה את טענותיו וטענה שפוטר בגין חשד לביצוע מעילה בכספיה בכך שעשה שימוש יתר בשוברי מוניות שניתנו לו, ולכן נשללה זכאותו לפיצויי פיטורים. החברה הכחישה שהעובד היה בכוננות מתמדת. הדיון בתיק ייערך באפריל.

כמה תביעות נוספות שהסתיימו בפשרה, שברובן מייצג את החברה עו"ד שי דדוש, נגעו לסיום חוזה ההעסקה של החברה מול מחוז ירושלים של קופ"ח מאוחדת, מה שהוביל לכך שחלק מעובדי החברה נותרו ללא תעסוקה. החברה טענה שהציעה להם לעבוד בנתב"ג אך הם סירבו ולכן הם אינם זכאים לפיצויי פיטורים. לטענת אחד העובדים הוא סירב להצעה זו משום שהיא היתה כרוכה בצמצום היקף עבודתו, דבר שיקשה עליו לפרנס את משפחתו.

תביעות אלו חושפות כנראה רק את קצה הקרחון של האופן שבו נשמרות זכויות העובדים בחברה. בספטמבר 2012 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המאשר לנהל תביעה ייצוגית של כ־40 מיליון שקל נגד החברה.

את התביעה הגישה מיכל בן דוד, שהועסקה כמאבטחת בנתב"ג ולאחר שפוטרה עתרה לקבלת כספים שמגיעים לה וביקשה להכיר בתביעה כייצוגית בשם כל עובדי החברה בתפקידי שמירה ואבטחה במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה. זאת בטענה לאי־ביצוע שורה של תשלומים בניגוד לחוק. בין היתר נטען כי לא שולמו תוספת ותק והפרשות לפנסיה בגין רכיב זה, לא שולם גמול עבור שעות נוספות בשבתות וחגים, הפרשות פנסיוניות בוצעו בחסר ולא שולמו דמי חג במלואם. בית הדין קיבל את בקשתה לנהל את התביעה הייצוגית בגין שתי עילות: ההפרשות הפנסיוניות ודמי החגים.

ההנהלה החדשה במאוחדת מתנערת מהאחים עובדיה

בחזרה לדו"ח המבקר: בעקבות מסקנות הדו"ח והתערבות משרד הבריאות, הוחלפה רוב הנהלת מאוחדת לרבות המנכ"ל. נראה כי בשלב זה החלה מאוחדת לנסות להתנער מהאחים עובדיה ולסיים החוזים עמה, מהלך שגרר לא מעט הליכים משפטיים בין השתיים.

לפני כחצי שנה, במאי 2012, הגישה האחים עובדיה עתירה מינהלית באמצעות משרד עו"ד נשיץ ברנדס, ותקפה את ההחלטה להרחיב את תחולת העבודה של אחת ממתחרותיה, קבוצת ש. ניר בע"מ, על מחוז מרכז השרון של הקופה וכן את ההחלטה שלא להאריך את החוזה שלה במחוז ירושלים והדרום, אלא לצאת למכרז חדש. החברה טענה כי מאוחדת סימנה כמטרה להפסיק את פעילותה במתקניה.

מאוחדת טענה באמצעות עו"ד דן גיורא כי התקבלו אצלה תלונות על האיכות הירודה של שירותי הניקיון, ולכן החליטה שלא להאריך את ההסכם, והיא אף ציטטה את דו"ח המבקר וטענה כי החלפת ההנהלה הובילה לבדיקות מקיפות ומחודשות. ביוני 2012 הגיעו הצדדים להסכמה בעקבות המלצת השופט קובי ורדי, ולפיה יפורסם מכרז לגבי מחוז השרון והמרכז אך במקביל יימשכו הליכי המכרז לגבי מחוז יהודה, הדרום וירושלים.

האחים עובדיה מצהירה על חוסן פיננסי, ואחר כך קורסת

בסופו של דבר, באוקטובר 2012 הפסידה החברה במכרז לשירותי הניקיון למאוחדת במחוז ירושלים. הנימוק לפסילה היתה קביעת מאוחדת שהחברה לא עומדת במבחני האיתנות הפיננסית הנדרשת. בפועל, המציאות מלמדת שהיה בסיס לחשש זה, שכן לא חלפו חודשיים והחברה הגיעה להקפאת הליכים, אך ב־18 באוקטובר הגישה החברה עתירה נוספת באמצעות משרד נשיץ ברנדס, ותקפה את פסילתה בעילה זו.

במסגרת העתירה הצהירה האחים עובדיה: "כדי להסיר כל ספק יודגש כבר כעת - המבקשת הנה איתנה פיננסית וראויה להתמודד במכרז". החברה אף צירפה חוות דעת מומחית של רו"ח איריס מטלס שקבעה כי לאחים עובדיה "יש רמה גבוהה של חוסן פיננסי". בהמשך העתירה הובהר שוב: "כדי להסיר כל חשש וכל עננה שעשויה לרחף בענייננו", כתבה החברה, "יובהר כי העותרת איתנה פיננסית על פי כל פרמטר מקצועי מקובל".

מאוחדת עמדה על טענתה שאיתנותה של החברה "נמוכה ומסוכנת", וכדי להוכיח את טענותיה חשפה תמונה של הפרות זכויות עובדים לכאורה בחברה. היא טענה כי הגיעו אליה תלונות רבות על הלנת שכר, וציינה כי עובדים רבים קיבלו מכתבים מחברות הביטוח שהתריעו על הפסקת הכיסוי הביטוחי בגלל אי־העברת הפרשות סוציאליות, אף שהסכומים נוכו משכר העובדים.

בנוסף נטען כי עיון בכמה תלושי שכר שהועברו למאוחדת מעלה כי החברה "אשר רוממות זכויות העובדים בגרונה", לטענתה, משלמת לעובדיה דמי הבראה בחסר ומפרישה לעובדיה עבור פנסיה ופיצויי פיטורים בשיעורים הנמוכים מהמתחייב, ובמקרים מסוימים אף אינה מפרישה כלל. כל הטענות הללו גובו במסמכים לכאורה שאמורים לאמת אותן.

מאוחדת טענה עוד כי כשניסתה ליישם את החוק החדש שנחקק ביוני 2012 להגברת אכיפת דיני עבודה בקרב עובדי קבלן - היא נתקלה בהתנגדות מצד האחים עובדיה. לפי חוק זה, על מזמין השירות חלה חובה לערוך ביקורת שכר בקרב 10% מדגמיים מהעובדים המועסקים במתקניו. לפי טענתה, כשפנתה לאחים עובדיה בבקשה לקבל את רשימת שמות העובדים המועסקים מטעמה בקופה תוך פירוט הוותק והשכר בפועל, סירבה החברה להעביר את המידע בטענה כי מדובר ב"פגיעה בפרטיות וחיסיון". בסופו של דבר הציע השופט קובי ורדי ב־30 באוקטובר לבטל את פסילתה של האחים עובדיה בעילה של איתנות פיננסית יחסית ולהחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, כדי לבחון שוב את אופן החישוב והניקוד.

סנו טוענת שנפלה קורבן לעוקץ של האחים עובדיה

חודש נוסף חלף, ובסוף נובמבר פנתה חברת סנו פרופשיונל, חברה־בת של סנו, בבקשה למתן עיקולים נגד החברה, בעקבות תביעה כספית שהגישה נגדה בסכום של 1.2 מיליון שקל. סנו טענה כי ממסמכים שהגיעו לידיה עולה ש"מצבה הכספי של המשיבה בכי רע והיא על סף קריסה". השופט צוריאל לרנר מביהמ"ש השלום בכפר סבא הורה על צו עיקול זמני.

החברה, הפעם באמצעות משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', ביקשה לבטל חלקית את העיקולים ב־4 בדצמבר, כשבועיים וחצי לפני הבקשה להקפאה. הפעם לא טענה החברה כי היא איתנה פיננסית, אלא רק ביקשה לצמצם את מסגרת העיקולים. הבקשה נקבעה לדיון, אך זה נדחה לינואר.

גם בתביעה של סנו באמצעות עו"ד שלמה דגן הועלו טענות כלפי התנהלות חברת האחים עובדיה: סנו סיפקה חומרי ניקיון לחברה בהיקף של 200 אלף שקל בחודש, וטענה שנראה כי מדובר ב"תרגיל עוקץ מתוכנן מראש", שבמסגרתו הותירה האחים עובדיה חובות כלפיה ועברה לרכוש מוצרים מספק אחר. החברה הכחישה את כל הטענות וטענה שנאלצה לעבור לספקים אחרים בגלל הידרדרות בשירות שסופק לה. התביעות כאמור טרם התבררו.

עו"ד קרן רייכבך שמשמשת עם רו"ח עליזה שרון כנאמנת האחים עובדיה מסרה בתגובה: "אנחנו נפגשות יום וליל עם משקיעים פוטנציאליים שיוכלו לקבל את פעילות החברה ולשמור על מקום העבודה של העובדים. לגבי זכויות העובדים, אנחנו נבדוק את תביעות החוב שלהם ונעשה את המקסימום האפשרי לפי הדין כדי למזער את הנזקים לעובדים. הצלת העובדים נמצאת בראש מעייננו".

מבנצי עובדיה לא התקבלה תגובה.