חצי שנה לא הספיקה למשרד האוצר לעדכן את תקציב סל הבריאות

למרות שבג"ץ נתן למשרדי האוצר והבריאות חצי שנה לסכם על תוספת תקציב לסל הבריאות, הם ביקשו היום (ו') ארכה נוספת מבג"ץ. מדובר על עדכון של הנוסחה שקובעת את התוספת לתקציב סל הבריאות הניתן לקופות החולים, שאמורה להוסיף כ-100 מיליון שקל לבסיס התקציב כל שנה. אולם אנשי אגף התקציבים של משרד האוצר ואנשי משרד הבריאות לא הצליחו להגיע להסכמה עם קופות החולים. לטענת גורמים במשרדים הסיבה היא היעדר תקציב מדינה מסודר ל-2013, הגירעון התקציבי הצפוי ועוד. לאחרונה עוד היה נראה כי הצדדים קרובים להסכם, אך לטענת גורמים במערכת הבריאות שביתת האחיות שלקחה חלק מהזמן הפנוי של אנשי האוצר, הם עתה מבקשים ארכה. עם זאת, המשא-ומתן עם האחיות היה צפוי לתקופה זו ונושא הבג"ץ היה צריך להיות מטופל מבעוד מועד.

במידה ולא יהיה פתרון תקציבי אחר, הדחייה עלולה לפגוע באופן מהותי בפעילות מערכת הבריאות והשירותים הניתנים לחולים, שכן הקופות כבר הציגו בשנה שעברה גירעון בסך של 1.2 מיליארד שקל, שעשוי לגדול ל-1.9 מיליארד שקל השנה.

כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" בתחילת החודש, הגירעון היווה עילה למכבי להפסיק חלק גדול מהתשלומים לבתי החולים המטפלים במבוטחיה. הצעד החריג אולי היה חלק מניסיון של הקופה ללחוץ על האוצר במשא-ומתן, אבל לדברי פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל רמב"ם, המשמעות של החוב של ארבע הקופות לבית החולים, בסך של 100 מיליון שקל, הוא כי בית החולים לא יוכל לשלם לספקים ועשוי להיווצר תוך שבועיים מחסור בציוד רפואי.

ביוני קיבל בג"ץ עתירה של קופות החולים כללית ומכבי וקבע כי נוצרה שחיקה בתקציב סל הבריאות העשויה לגרום ל"פגיעה חמורה ורחבה" בציבור החולים. בג"ץ ביקר קשות את התנהלות המדינה, ובעיקר משרד האוצר, והורה לקבוע נוסחה חדשה לעדכון הסל, בין השאר תוך שימת דגש גדול יותר על איזון בין תקציב סל הבריאות שמקבלות ארבע הקופות לבין ההוצאות הגדולות שלהן על מימון הבדיקת והטיפולים של מבוטחיהן בבתי החולים. בג"ץ קבע כי עד היום, ה-21 בדצמבר, המדינה צריכה לסיים את הנוסחה החדשה של מדד יוקר הבריאות, הקובע את העדכון השנתי לסל בעזרתו ממנות הקופות את רוב שירותי הבריאות הניתנים לאזרחים.

המחלוקת העיקרית בין משרדי האוצר, הבריאות והקופות היא על המשקל של הפרמטרים השונים הנכללים במדד יוקר הבריאות. הוויכוח הוא למעשה משא-ומתן על אחוזים בודדים, שכל אחד מהם שווה עשרות מיליוני שקלים לסל הבריאות. אחת ההסכמות הצפויות היא להגדיל את החלק של השינויים בשכר הצוותים הרפואיים בבתי החולים, כך שכל הגדלה של שכר הרופאים והאחיות יביא לגידול משמעותי בתקציב הניתן לקופות החולים. הסיבה לכך היא כי 40% מתקציב הקופות מיועד לרכש שירותי אשפוז בבתי החולים, והמחיר של יום אשפוז נקבע בין השאר לפי השינוי בשכר הצוותים הרפואיים השונים.

מסדרון בבית חולים. עדיין אין הסכמה צילום: חיים הורנשטיין

המדד החדש צפוי היה להגדיל במעט את המשקל של השכר במגזר הבריאות מ-36% כיום ל-40% עד 41%. שינוי של 5% בלבד במדד זה משמעותם כ-40 מיליון שקל תוספת לתקציב סל הבריאות. מכיוון והיסטורית שכר הרופאים והאחיות גדל מהר יותר מאשר שאר מרכיבי מדד יוקר הבריאות - השכר במגזר הציבורי, מחירי תשומות לבנייה ומדד המחירים לצרכן - בקופות החולים העדיפו לשים דגש על העלאת חלקו של שכר עובדי מגזר הבריאות.

כמו כן, בעקבות פסיקת בג"ץ אמורים משרדי האוצר והבריאות להחליט כי מחיר יום האשפוז, שאי-הכללתו כפרמטר במדד יוקר הבריאות היווה העילה לעתירה, לא ייקבע יותר באמצעות ועדת מחירים של האוצר והבריאות, אלא באמצעות קביעה של משקולות, בדומה למדד יוקר הבריאות. הכוונה היא כנראה להגדיר כי 70% מהשינוי במחיר יום האשפוז בבית החולים יורכב מהשינוי בשכר הצוותים הרפואיים והשאר מהשינוי במדד המחירים לצרכן.

הוויכוח השני הוא על מועד החלת המדד החדש, כאשר באוצר רוצים לדחות את כניסתו לתוקף ל-2014, בשל הגירעון הצפוי בתקציב המדינה ל-2013 בסך של כ-14 מיליארד שקל. הקופות, לעומת זאת, דורשות כי המדד ייכנס לתוקף כבר השנה או בתחילת השנה הבאה.

אם זה לא מספיק, אז מערכת הבריאות נמצאת בסד זמנים נוסף, כתוצאה מכוונה של החשכ"ל באוצר לקזז מהתקציב סל הבריאות המגיע לקופות בסוף החודש סך של 389 מיליון שקל כהחזר של מיקדמה בסך 1.2 מיליארד שקל שניתנה להן בשנה שעברה. במשרד הבריאות לא אחרו להגיב ומנכ"ל המשרד, פרופ' רוני גמזו, השיב לאוצר כי במידה והוא יממש את איומו ללא פתרון תקציבי אחר, משרד הבריאות יורה לקופות שלא לשלם לבתי החולים הממשלתיים עבור הטיפולים במבוטחיהן.

אותו פתרון תקציבי אפשרי מגדיר סד זמנים שלישי. פעם בשלוש שנים חותמות ארבע קופות החולים על הסכמים הקרויים הסכמי ייצוב. מדובר במשא ומתן ארוך ומייגע שבסופו הקופות מתחייבות לפעולות לשיפור השירות למבוטח או שמירה על איזון תקציבי, ובתמורה מועברים אליהן מאות מיליוני שקלים. מה שפעם היה משא-ומתן שהתנהל יחסית בעצלתיים נהפך בחודש האחרון לסד זמנים לחוץ ומשא-ומתן קשוח בין האוצר לקופות. ההסכמים אמורים להעביר לידי הקופות כ-800 מיליון שקל על שלוש השנים 2011-2013, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות בין השאר בשל התעקשות האוצר על כך שהקופות ימחקו את כל התביעות שהן מנהלות נגד המדינה, צעד שההקופות מסרבות לו בשל טענה כי רק בתי המשפט יכולים למנוע מהמדינה להשית עליהן הוצאות כספיות חריגות ולפתור סכסוכים קיימים כמו במקרה של מחלוקות מימון על מספר תרופות.

מהכללית נמסר כי "העובדה שלא הושגה הסכמה בין הצדדים בזמן שנקבע מהווה פגיעה כלכלית חמורה בפעילותה של הכללית. לא נתנגד לבקשת ההארכה אך אנו קוראים לצדדים להאיץ את הדיונים על מנת להביא לפתרון של המשבר במערכת הבריאות". במכבי גם כן לא רצו לבקר את האוצר ואמרו כי "אנחנו קובים להסכם ונדרש זמן להשלימו. על ההסכם לפתור את העיוותים הקיימים היום בשיטת תיקצוב מערכת הבריאות".