מהו המס העקיף של הפרטיות?

באירופה מתנהל מאמץ של מוסדות האיחוד לחוקק את "הזכות להישכח". בחוק הצרפתי כבר יש סעיף שנושא את השם הזה בדיוק: Le Droit à L’oubli, שמטרתו לאפשר לאסירים משוחררים להשתקם, על ידי כך שעדויות להרשעותיהם ותיקיהם הפליליים ייגנזו. יוזמת החקיקה הכלל־אירופית החדשה הולכת צעדים רבים מעבר. לפיה אדם, לפי דרישה, יוכל לאלץ אתרי אינטרנט למחוק כל תוכן שאותו אדם העלה לרשת, וכן למחוק כל עותק של אותו תוכן. סעיף שנוי במחלוקת בחוק הוא מתן הזכות לאנשים לדרוש הסרה גם של תכנים שאחרים יצרו, ונוגעים להם ומתארים אותם. יוזמת החקיקה הזאת מבצרת מאוד את הפרטיות, אך שוחקת באופן מדאיג זכויות רבות אחרות. לדוגמה, חופש הביטוי. זכות מתוגברת להישכח ולהשכיח נוטה להתנגש עם החופש לפרסם דברים שעשויים להיות בעלי עניין לציבור. שלא לדבר על השלכות מרחיקות לכת על מה שכבר יש באינטרנט: על מנועי חיפוש, חברות תוכן וציבור המשתמשים. לא כולם ישמחו לוותר על הזיכרון הקולקטיבי שנוצר, גם תמורת יותר פרטיות. חברות האינטרנט מובילות חזית התנגדות לאותה יוזמת הזכות להישכח, והמערכה ניטשת בבתי המחוקקים.

עוד מחקר מעניין על ההיבטים הציבוריים של פרטיות התפרסם באחרונה בארצות הברית: מרכז ברקמן באוניברסיטת הרווארד, בשיתוף מכון המחקר Pew, בדק מה הורים חושבים על החשיפה של ילדיהם ברשתות חברתיות. המחקר נגיש בכתובת: http://is.gd/P7wRNU.

כשליש מההורים ניסו להשפיע על ילדיהם לשנות את הגדרות הפרטיות ברשתות החברתיות שלהם

לפי הסקר, ההורים מודאגים מאוד. הם חוששים שאם יש השפעה למה שעולה לרשת ונשמר בה לדיראון עולם, ההשפעה הזאת כנראה תזיק לילדיהם, למוניטין שלהם ולעתידם בתחום ההשכלה והתעסוקה. ויש עוד חרדות: חשש מהקשר עם זרים, ודאגה מהפרטים המצטברים אצל מפרסמים על הנוער כצרכנים. כשליש מההורים ניסו להשפיע על ילדיהם לשנות את הגדרות הפרטיות ברשתות החברתיות שלהם. כמחצית ההורים מפעילים תוכנות למעקב אחרי התנהגות צאצאיהם ברשת, ונכון להשנה, כשני שלישים מההורים האמריקאים פעילים בעצמם ברשת במשימות מעקב ושמירה על ילדיהם. ומנגד, חוזר מנכ"ל משרד החינוך פה בישראל אוסר על מורים להתחבר עם תלמידים ברשתות חברתיות, או אפילו "לאשר חברות".

אז מהי הדרך הנכונה לגונן? בקרב הצעירים והוריהם יש הרבה דעות והרבה בלבול, ואנשים שונים מתארים לעצמם מצב אידאלי שונה. ואולי השאלה הנכונה היא אם בכלל צריך לתת למחוקק להתערב, ואם הרגולציה היא שתעניק את השיפור הגדול ביותר. כי ייתכן מאוד שכמו במקרים אחרים, התערבות נחרצת מלמעלה, גם בשם ההגנה על כמה ערכים, תפגע פגיעה אנושה מדי בערכים אחרים. אולי השאלה צריכה להיות אם התועלת תהיה רבה מהנזק, ובעיקר: מי המרוויח פה. כשנבצר את פרטיותו של הילד, האם רק הילד ירוויח, או שמא גם אחרים, שירוויחו מהפגיעה בחופש הדיבור ובזכות הציבור לדעת, מהפגיעה ביכולת הפיקוח ההורית, ומהכוח של אמצעי התקשורת החדש והשונה שצומח באינטרנט, ושמשפיע בין היתר על התפיסה של שוויון וסולידריות. אלה שאלות טובות. חבל יהיה להשיב להן מהר מדי.