גיוס חירום בערבות המדינה
בסוף השבוע האחרון השלימה חברת החשמל גיוס של כמיליארד שקל באיגרות חוב. אלא שערבות המדינה לא הספיקה למשקיעים, והגיוס התאפשר רק לאחר שהמוסדיים זכו להנחות. 4 נקודות למחשבה על הגיוס הנוכחי ולקראת הגיוסים הבאים
בסוף השבוע האחרון חברת החשמל השלימה גיוס של מיליארד שקל באיגרות חוב המובטחות בערבות של מדינת ישראל. לפי הדיווח של חברת החשמל, ההנפקה נהנתה מביקושי יתר שהסתכמו ב־1.5 מיליארד שקל.
הגיוס הבהול נועד לאפשר לחברת החשמל לרכוש דלקים ולפצות על הפער התזרימי שהתגלה בהיקף של כ־2.4 מיליארד שקל. עיקר הפער בין עלות הדלקים של חברת החשמל בפועל לתחזית שסיפקה לפני כמה חודשים נובע מעלייה שנרשמה בחודשי הקיץ בצריכת החשמל ומזינוק במחירי המזוט והסולר המשמשים להפקת החשמל.
הגיוס הנוכחי אינו בבחינת סוף דבר וחברת החשמל כבר מתכננת את הגיוסים הבאים. אלא שהמבחן האמיתי שממתין לחברת החשמל בשוק ההון יהיה בגיוס המתוכנן של 3 מיליארד שקל המיועדים למיחזור חובות ולהגדלת יתרות המזומנים המשמשים ככרית הביטחון של חברת החשמל.
יפתח רון טל צילום: עמית שעל
1. ערבות מדינה והנחה למוסדיים
"הצלחה לחברת החשמל: גייסה מיליארד שקלים בערבות המדינה". הכותרת הזאת, המתנוססת בגאון בהודעה לעיתונות שפרסמה חברת החשמל, מעידה על הבלבול שאופף את מונופול החשמל, שהרי מדובר בסתירה לוגית. כיצד ייתכן שחברה שנדרשת לקבל את ערבות המדינה כדי לגייס כסף יכולה להכתיר את הגיוס כהצלחה? בחברת החשמל מרוצים מכך שהצליחו לגייס מיליארד שקל באמצעות הרחבה של שתי סדרות אג"ח, האחת בתשואה של 0.57% והשנייה בתשואה של 1.31%. לכאורה, תשואות נמוכות. אלא שהמציאות לא כל כך ורודה כפי שמנסים לצבוע לנו אותה בחברת החשמל.
בשוק ההון, איך נגיד זאת בעדינות, לא היו הרבה קופצים על החוב של חברת החשמל. לכן, החברה נדרשה לתת למשקיעים המוסדיים הנחה של 1%–3.2% בהשוואה למחיר של האג"ח בשוק. המדינה הבטיחה את החוב והסוכרייה למוסדיים הבטיחה את ה"הצלחה" של הנפקה.
2. אי־זהות אינטרסים עם המדינה
לגיוס החוב של חברת החשמל קדם דו"ח דירוג של חברת "מידרוג" שנתנה את בירכתה למהלך. במידרוג, כמו במעלות, לא מצאו לנכון להוריד את דירוג האשראי של חברת החשמל נוכח ההרעה המתמשכת במצבה הפיננסי. במידרוג טוענים שתמיכת המדינה בחברה והתלות בין השתיים הנן יסודות משמעותיים בדירוג. עם זאת, טורחים לציין במידרוג, שהקשר בין החברה למדינה אינו מוחלט, ולא קיימת זהות אינטרסים מלאה.
זאת נקודה מעניינת. מדינת ישראל מחזיקה ב־99.85% ממניותיה של חברת החשמל. האם אלו אותם 0.15% שמונעים את זהות האינטרסים המוחלטת? למרבה הצער, התהום בין המדינה לחברת החשמל גדולה הרבה יותר מכך. לכאורה, ניתן היה לצפות שלמדינה ולחברת החשמל הנשלטת על ידיה באופן כמעט אבסולוטי תהיה זהות אינטרסים מלאה. אולם כפי שקורה פעמים רבים גם בחברות שאינן ממשלתיות, התוכניות של בעל השליטה לא תמיד תואמות את אלו של החברה שבשליטתו. האינטרס של המדינה הוא שלמשק תובטח אספקה סדירה של חשמל בתעריף הנמוך ביותר האפשרי. האינטרס של חברת החשמל הוא להבטיח את העסקתם של עובדי החברה ולהבטיח את תנאי הפנסיה שלהם. כשכל אחד מהצדדים מושך את הכרכרה לכיוון אחר, היא נתקעת במקום.
3. חשבון ייעודי לרכישת דלקים
הנפקת האג"ח בסוף השבוע האחרון מצטרפת לבולמוס הגיוסים של חברת החשמל מתחילת השנה שמגיע לכ־6.9 מיליארד שקל. גיוסים אלו, המובטחים בערבות המדינה, מיועדים לכיסוי עלות הדלקים העודפת של חברת החשמל.
במשרד האוצר לא לוקחים סיכונים, בייחוד אחרי הפער התזרימי שהתגלה לאחרונה המוערך בכ־2.4 מיליארד שקל. כדי "לצבוע את הכסף" ולהבטיח שתמורת ההנפקה תשמש רק לרכישת דלקים, נפתחה "קרן דלקים", חשבון מיוחד שכל התנועות הכספיות בו שקופות לרשות החשמל ולחשב הכללי.
על פניו, הפתרון נראה מושלם. אלא שקרן הדלקים הזאת היא לא המצאה חדשה. מדובר בחשבון שהופעל כבר לפני שנה. זה לא מנע את הפארסה הנוכחית בחברת החשמל שהובילה להתפטרותו של סמנכ"ל הכספים, הראל בלינדה.
4. ותודה לסמנכ"ל הכספים
הראל בלינדה, סמנכ"ל הכספים של חברת החשמל, הודיע זמן קצר לפני הגיוס על החלטתו לסיים את עבודתו בחברה. ההתפטרות לוותה בנימוק, שעל פיו האווירה הקשה שנוצרה לאחרונה בינו לבין המנכ"ל, אינה מאפשרת לו להמשיך ולמלא את תפקידו כראוי. במסגרת ההודעה על התפטרותו של בלינדה, דירקטוריון חברת החשמל לא חסך מבלינדה שבחים. לזכותו של בלינדה רשומות כמה הצלחות לא מבוטלות, אבל נראה שהדירקטוריון הפליג למחוזות מעט רחוקים מדי. השיא הגיע כשהדירקטוריון הודה לבלינדה על השנים "בהן ניהל בהצלחה את ההתמודדות על שמירת איתנותה הפיננסית של החברה".
שמירת איתנות פיננסית? יכול להיות שיש בישראל שתי חברות חשמל? כי זאת שאני מכיר לא יכולה לקנות ציוד משרדי בלי סיוע של המדינה.
