גליקמן למנכ"ל האוצר: תעמדו בהבטחות לסייע

המאבק להבטחת תזרים המזומנים של חברת החשמל עולה שלב: מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן החליט לעקוף את פקידות האוצר ופנה ישירות בחמישי בערב למנכ"ל משרד האוצר דורון כהן, בדרישה לקיים לאלתר את כל ההתחייבויות הקודמות של המדינה להעניק סיוע פיננסי לחברה. הדרישה הועברה במכתב בהול

על פי מכתבו של גליקמן לכהן, "סוכם עמכם בעבר מפורשות כי מדינת ישראל תעניק לחברה (החשמל - ל"ג) ערבות נוספת של חצי מיליארד שקל כדי לגשר על הפער התזרימי, אשר כעת ברור שהוא גדול משמעותית מהסכום שביחס אליו ניתנה התחייבות מדינה. אין כל ספק כי האחריות לדיוק התחזית של תזרים המזומנים הנה של החברה, ואנו בוחנים לעומק את הסיבות לפער האמור", כותב גליקמן, אולם מזהיר ש"דחיפות הנושא היא ברורה. מציאת מזור למצוקה התזרימית של החברה הנה קריטית ומרכזית לתפקוד התקין של משק החשמל".

"לא להשאיר את המצב כך"

גליקמן מסכם באזהרה ש"אנו מבקשים פעם נוספת מימוש מיידי של הפתרון שכבר סוכם. לא ניתן להשאיר את המצב באוויר ולהימנע מקבלת החלטות דחופות. ההשלכות ידועות לכולם".

מבדיקת "כלכליסט" עולה שהפנייה של גליקמן לכהן נולדה לאחר שתי ישיבות הנהלת חברת החשמל ומשרד האוצר שהתקיימו בשבוע האחרון בנוכחות בכירי האוצר, או אז התחוור לאנשי חברת החשמל שההבטחה לעזור לה עלולה להישאר "כתובה על הקרח", זאת לאחר שהתחושה בחלק מאגפי משרד האוצר היא כאילו חברת החשמל "מורחת" את מקבלי ההחלטות ו"ממציאה" משברים תזרימיים.

גליקמן מזכיר במכתבו כי "השנה בחרה המדינה למנוע מהחברה מיליארדי שקלים של הכנסות נדרשות לכיסוי מלא ורציף של עלויות הדלקים", ומכוון להחלטת רשות החשמל שהתקבלה בחודש מרץ האחרון שלא להעלות את תעריפי החשמל מיידית ב־35% אלא לפרוס את העלאות התעריף לשלוש שנים קדימה, כאשר הפעימה הראשונה היתה באפריל האחרון (עלייה של 8.9%).

הבטיחו יותר מפעמיים

"החלטה זו, בנסיבות הקשות שבהן נלקחה, היתה גם מאוזנת וגם סבירה, אף שהיה מחיר לא קל בצדה המצריך אחריות של המדינה להחלטתה וללקיחת סיכונים", מחדד גליקמן. הוא אף מצטט שני מכתבים ששלח מנכ"ל האוצר דורון כהן לחברה ברבעון השלישי של 2012, שם כתב ש"המדינה תיתן ערבויות או פתרונות מימוניים אחרים לגירעון התזרימי של חברת החשמל הנובע מעלות דלקים עודפת".

בקיץ האחרון נרשם שיא כל הזמנים בביקוש לחשמל (כ־12 אלף מגה־ואט). חברת החשמל מספקת כ־95% מהביקוש, והיעדר הגז המצרי והידלדלות המאגרים הישראליים חייבו אותה להפעיל את תחנות הכוח בעיקר באמצעות סולר. התוצאה: עלות דלקים חזויה של כ־13 מיליארד שקל עלולה להסתכם בסוף 2012 בכ־24 מיליארד שקל. בנוסף, לחברת החשמל התחייבויות של כ־70 מיליארד שקל, מה שמונע ממנה לממן את ההוצאות החריגות בעצמה. זו גם הסיבה שפנתה לסיוע מבעלת החברה - מדינת ישראל.