עכשיו זה רשמי: ישראל נכנסת לעידן יצוא הגז

ישראל נכנסת רשמית לעידן יצוא הגז ללקוחות זרים – שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו ומנכ"ל משרדו שאול צמח הגישו היום (ד') את המסקנות הסופיות של הוועדה הבין משרדית לבחינת משק הגז בישראל. המסקנות הסופיות הוגשו לאחר 11 חודשים של עבודת שבעה משרדי ממשלה שונים שקבעו מסגרת עבודה ליזמים כמו גם הציבו מתווה ראשוני לביקושי הגז בישראל עבור ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה. 

מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, שעמד בראש הוועדה, ניצל את ההזדמנות כדי למתוח ביקורת חריפה ויוצאת דופן מבחינתו על המשרד להגנת הסביבה, שניסה בימים האחרונים להפריך את מסקנות הוועדה ולקבוע שנושא יצוא הגז כלל לא עומד על הפרק כיוון שישראל טרם חשפה את כלל המאגרים שיש בידה.

קידוח תמר צילום: אלבטרוס

"עצמת הצעקות בתקשורת מעידה על חולשת הטיעונים. היה מישהו מחברי הוועדה שבחר מסיבות ששמורות עמו להדליף ניירות ולהביע עמדתו בתקשורת. מי שעושה זאת פועל באופן שלא קוליגאלי, מטעה את הציבור ומפריע לוועדה", הטיח צמח.

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו צילום: מיקי אלון

הייצוא יוגבל ביחס לצרכי המשק

כפי שפורסם ב"כלכלסיט", המדינה תגביל את יצוא הגז עד לרף של 500 מיליארד מ"ק. לטענת חברי הוועדה, היקף הגז האמור ישכנע יזמים להשקיע בישראל לפתח מאגרים גדולים וקטנים כאחד, ומצד שני ישמור על ביקושי הגז החזויים בישראל ב-25 השנים הקרובות.

כיצד הגיעו חברי הוועדה לנתון הייצוא? לטענת צמח, הוועדה בחנה את יכולת השוק לקלוט את הגז שנמצא ביחס לייצור החשמל, צריכת התעשייה והטמעת האנרגיה החדשה בתחבורה ביחס למאגרים שהתגלו.

לדברי צמח, המתודולוגיה שהוועדה השתמשה בה, ואושרה גם על ידי המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האוצר, היא שמאגרי הגז מגיעים לכ-1,480 מיליארד מ"ק, מתוכם כ-800 מוכחים (תמר, לווייתן) והשאר בסבירות להתגלות בסבירות גבוהה מאוד (כ-150 מיליארד מ"ק) או בינונית. צמח נשאל כיצד הוועדה יכולה לקחת בחשבון את מאגר לווייתן (כ450 מיליארד מ"ק) למרות שטרם הוכרז כ"חזקה", כלומר כמאגר מוכח.

"הגבלנו את הייצוא ל-500. יש מי שהבין את זה אחרת ואולי כדאי שיקרא שוב. את האמדנים של המאגרים לקחנו מכללי רשות ניירות ערך שנקבעו בישראל (PRMS ) לדיווחים בבורסה, כך שהנתון שהתייחסנו אליו הוא P2 (אמדן מיטבי). אם ההמתודולוגיה הושיטה אחרת הייתה מקימה עלינו צעקה", הוא מסביר.

לפיכך, המדינה תחייב שיריון של 450 מיליארד מ"ק לצרכי המשק, ותבדוק ותעדכן את נתוני הצריכה והייצוא אחת לחמש שנים ובכפוף לגילויי מאגרים חדשים. "הגבלנו את הייצוא. אולי יש חלק שקראו את זה אחרת ואיזה אינטרסים נכנסים מאחורי הבלבול הזה אני לא אכנס לכך אבל הנוסח ברור - קודם כל אספקה למשק ורק היתרה תצא החוצה", הבהיר צמח.

הייצוא יביא יזמים?

"לגבי מתקן הייצוא אני חושב שחיוני לראות שמדובר בנכס חשוב בתחום והוא בשליטת מדינת ישראל", אמר לנדאו. "אני רואה את הממשלה אחראית שמתקן הייצוא יהיה בשליטתה ובאחזקתה. חיבורו של מאגר הגז מחויב מצפון לאשדוד ובהקדם האפשרי. עד 2014 יהיו עוד 19 קידוחים אקס בהשקעה של כ-8 מיליארד שקל. חייבים למצוא ודאות למשקיעים ותמרץ מאגרים קטנים יותר כדי לפתח את המשק. נדרשת מוערבות ממשלתית".

צמח התייחס לטענת משרד הגנ"ס שצריך לחכות עם הייצוא עד שיתברר כמה גז יש בנמצא. "לחכות זה לא מדיניות, זה לא משהו שממשלה יכולה לבוא איתו ליזמים ולהצהיר שהיום אנחנו נחכה, אתם תחפשו, ואם תמצאו אולי נאשר ייצוא. מי שחושב שאפשר לחכות אולי לא מכיר יזמות, או לא מכיר ממשלה או לא מכיר את השוק. חיפושי הגז יכולים להיות מנוע לצמיחה. אני לא רוצה שיכתב בעוד כמה שנים שהחמצנו הזדמנות כי חיכינו. למי שלא יודע כדי להביא את תמר הושקעו יותר מ-3 מיליארד דולר ממקורות פרטיים. לא היה עד היום פרויקט כזה בשוק הישראלי. הוועדה בעצם מתקנת כשל שוק כיוון שנכון להיום אין שום הגבלות יצוא", סיכם צמח.

הממונה על ההגבלים יפצל את שותפויות הגז

לטענת חברי הוועדה, המאגרים יחויבו לספק גז למשק המקומי אחרת לא יקבלו רישיון ייצוא בכלל. בנוסף, כל מאגר יחויב להתחבר למשק המקומי והצרכנים המקומיים יקבלו עדיפות ברכישת הגז על פני כל לקוח בינלאומי.

כדי לסייע ליזמים המדינה תאלץ להשקיע מיליארדי שקלים כדי להקים תשתיות כניסה לחוף ותשתיות ייצוא. לעניין הייצוא ממליצים בוועדה שהמתקן יוקם בשליטה ישראלית מלאה, כלומר על קו החוף או בשטח המים הטריטוריאלים של ישראל.

המדינה תאשר את זה סטטוטורית ותשקיע כספים במידת הצורך כאשר מיקומי המתקנים יוגשו עד יוני 2013. אחת הסוכריות העיקריות ליזמים היא הרות להקים מתקני ייצוא ימיים עצמאים זאת במידה ויוכיחו שהסדירו את דרישות המשק עד ל2017. סעיף זה מכוון בעיקר לרישיון "לווייתן", "תמר", ו-"שרה", שחתמו זה מכבר מסמכי עקרונות להקמת מתקני יצוא גז נוזלי ימיים.

פותחים את הים מחדש?

המאבק על מכסות יצוא הגז עובר לוועדות הכנסת

מבחינת ארגוני הסביבה המאבק על מסקנות ועדת צמח רק מתחיל. ל"כלכליסט" נודע שהתנועה לאיכות השלטון וארגון אדם טבע ודין (אט"ד) כבר שיגרו אתמול (ג') דרישה בהולה ליו"ר ועדת הכספים ח"כ גפני ויו"ר ועדת הכלכלה ח"כ שאמה-הכהן בדרישה לקיים דיון בהול במסקנות הוועדה. הנימוק הרשמי הוא רצון הוועדה "להתיר יצוא של למעלה מ-50% מהמאגרים שנמצאו מול חופי ישראל" זאת מתוך "דאגה לאינטרס הציבורי".

גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה צילום: מיקי אלון

בדרישה לדיון מסבירים הארגונים שהוועדה לא הפנימה את הערות הגורמים המקצועיים ואף הגדילה את מכסת הייצוא של הגז . "למסקנות הוועדה השלכות הרות גורל על בריאות הציבור והעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל, מה גם שייצוא טומן בחובו הכנסות של מיליארדי שקלים ליזמים "מדובר בסכומי עתק שעלולים להגיע לידי חברות הגז על חשבון הציבור" .

לעניין טובת הציבור מזכירים מחברי המכתב שבמקרה של ועדת ששינסקי, הגדילה המדינה את הכנסותיה ממיסוי מרף של 35% לרף של 62%, נערכו עשרות דיונים בועדות הכספים והכלכלה ואילו במקרה של ייצוא הגז לא נערך שום דיון.

"הוועדה מבצעת מכירת חיסול בנכסי ציבור"

במשרד להגנת הסביבה דחו בתקיפות את הרמיזות כאילו הם הדליפו מידע מהוועדה לתקשורת ומסרו ש"ברור שמשרד האנרגיה והמים היה מעדיף להסתיר את דיוני הוועדה מעין הציבור ולהדליף רק את מה שנוח לו, כפי שבאמת עשה. הרבה יותר קל לבצע מכירת חיסול ולמנוע מהציבור נגישות לאנרגיה זולה וירוקה כאשר מעלימים מידע חשוב וחיוני באופן מגמתי". 

לטענת אנשי המשרד, מכיוון שמדובר במשאב השייך קודם כל לציבור ראוי שדיוני הוועדה יתנהלו תוך שיתוף הציבור, "ולפיכך מצאנו לנכון להעלות לסדר היום את היתרונות מניצול הגז הטבעי במשק המקומי, כגון תחבורה ואנרגיה זולים יותר. לא מפליא ששוב משרד האנרגיה והמים לא מוצא תשובות אמיתיות לטענות העולות נגדו ומעדיף להתמקד בשולי ובתפל ולהאשים גורמים שונים בהדלפות. התחושה מתחילת דיוני הוועדה שסומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, במקום להגביר את השימוש באנרגיה ירוקה, התבררה כמוצדקת עם העברת הטיוטה הסופית לחברים שבאופן תמוה לא כללה את העמדות המקצועיות שהצגנו בוועדה", אומרים במשרד להגנת הסביבה.

רה"מ בנימין נתניהו קיבל הערב את המסקנות הסופיות של ועדת צמח ואמר: "הגז הוא מרבץ אנרגיה שנותן לישראל אופק כלכלי חדש. זה יכול לתת לנו גם עוצמה כלכלית וגם עצמאות כלכלית. חשוב לפתח אותו בצורה מושכלת ואחראית. אני מתכוון ללמוד את הדו"ח ולהביא להחלטות שיתנו לנו שגשוג בעתיד".