איך ועדת צמח תמשוך את המשקיעים הזרים?

נושא יצוא גז טבעי מישראל ללקוחות בחו"ל נמצא בלב עבודת הוועדה הבין־משרדית להסדרת משק הגז. הוועדה שבראשה עומד מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, פרסמה בחודש אפריל האחרון מסקנות ביניים, שמהן עולה שמאגרי גז גדולים (מעל 200 מיליארד מ"ק, כגון "לווייתן") יחויבו בשריון מחצית

עוד קבעה הוועדה שמאגר בינוני (עד 100 מיליארד מ"ק, כגון מאגר הגז הפוטנציאלי בקידוח "שמשון") יוכל לייצא 60% מנפחו, ואילו מאגר קטן יותר (בין 50 ל־100 מיליארד מ"ק) יוכל לייצא כ־75% מנפחו לחו"ל. מאגר קטן (פחות מ־50 מיליארד מ"ק, כגון "דליה") יוכל לייצא את כל מרכולתו לחו"ל. כדי להקל על היזמים קבעה הוועדה במסקנות הביניים שניתן לבצע "סחר מכר" בין מאגרים כך שמאגר בינוני יוכל לייצא את כל נפחו לחו"ל תמורה לכך שמאגר קטן יתחייב לשריין את נפחו לטובת המשק המקומי.

כלל מאגרי הגז המוכחים והפוטנציאליים שעומדים לרשות ישראל נאמדים ב־1,400 מיליארד מ"ק, מתוכם יותר מחצי מוכחים - "ים תטיס", "תנין", "תמר", "דלית", "דולפין" ו"תמר". על פי ההערכות, המדינה תתיר לייצא כ־450 מיליארד מ"ק.

בוועדת צמח הבינו שכדי לפתח את מאגרי הגז שהתגלו יש צורך בהשקעות עתק שיכולות לבוא רק מקרב חברות אנרגיה בינלאומיות. לשם המחשה, פיתוח מאגר "תמר" עלה כ־3 מיליארד דולר באמצעות נטילת הלוואות על ידי חלק מהבעלים מבנקים זרים בהיקף של כ־2 מיליארד דולר.

כך, עלות פיתוח כלל המאגרים, חיבורם בצנרת אחידה כמו גם הקמת מתקן יצוא, עלולה להסתכם בעשרות מיליארדי דולרים ואלמלא הבטחת יצוא ותשואה ליזמים ממכירת הגז, המדינה לא תצליח למשוך חברות בינלאומיות. לטענת האוצר, ייצור הגז יזרים לקופת המדינה מיליארדי שקלים בשנה. בהכרזת החשבת הכללית מיולי האחרון הוערך צבר המיסוי והתמלוגים ב־550 מיליארד שקל.