"אין הצדקה להעלאת המחירים של תנובה"
פרופ' אביה ספיבק וד"ר מאיר אמיר הגישו חוות דעת במסגרת תביעה ייצוגית נגד תנובה. לטענתם ניצלה החברה את מעמדה בשוק החלב כדי להעלות את מחיר הקוטג' באופן לא סביר וללא קשר לעלויות הייצור
חברת תנובה ניצלה את מעמדה המונופוליסטי בשוק מוצרי החלב כדי להעלות את מחיר הקוטג' באופן לא סביר וללא קשר לעלויות הייצור - עם קביעה זו מסכימים פרופ' אביה ספיבק וד"ר מאיר אמיר, שהעניקו חוות דעת כלכלית לתביעה ייצוגית שהוגשה נגד תנובה. התביעה הוגשה על ידי עו"ד אופיר נאור, המיוצג על ידי עו"ד שחר בן מאיר. לפי ספיבק ואמיר, מינואר 2009 ועד אפריל 2011 גבתה תנובה שלא בצדק 100-50 מיליון שקל עודפים על מחירי הקוטג' בלבד באמצעות העלאות מחיר שלא היו קשורות לעלויות הייצור של החברה.
חוות דעת זו סותרת חוות דעת קודמת שהוגשה לבית המשפט בינואר – של מנחם פרלמן, שהסביר מטעם תנובה כיצד עליית מחירי הקוטג' היתה מוצדקת לחלוטין מבחינת החברה.
ספיבק ואמיר בחנו בעבר את משק החלב עבור ועדת קדמי, והם ניצלו את חוות הדעת הנוכחית כדי להביע את מחאתם על כך שהוועדה כיוונה את עיקר טיפולה לרפתנים, ולדבריהם הזניחה שלא בצדק את הטיפול במחלבות הגדולות וברשתות השיווק. "אין כל סיבה והצדקה להטיל את פתרון בעיית המחיר על הסקטור החקלאי, שמחיריו (מחיר המטרה לחלב) נמצאים בפיקוח מאז ומתמיד והוא לא נהנה ולא הרוויח דבר מעליית המחיר שהכתיבה היצרנית הגדולה בענף (תנובה – ג.ק)", כותבים ספיבק ואמיר.
אביה ספיבק צילום: יואב גלאי ספיבק ואמיר טוענים לאור כך כי "צעד הסרת הפיקוח בטעות יסודו. זרעי עליית המחיר המוגזמת אשר הובילה למחאה נשתלו באותה החלטה שנעשתה ללא שיקול דעת, בלי שהגורמים המחליטים ידעו להסביר לעצמם מהם המנגנונים התחרותיים שימנעו העלאת מחיר תלולה של אותם מוצרים שיצאו מפיקוח, שהרי הסרת הפיקוח לא נעשתה כדי לאפשר ליצרנים להעלות מחיר ולהגדיל את רווחיהם. כאשר אין רגולציה ואין פיקוח על מחירים, וכאשר אין תחרות בשוק המוצרים, דינם של המחירים לעלות ללא כל קשר לעלויות יצורם, אולי אפילו, כפי שנראה, ניתן להמשיך ולהעלות אותם גם כאשר נרשמת ירידה בעלויות הייצור שלהם. המודלים הכלכליים של תחרות לא מאפשרים מצב שבו נרשמת במקביל ירידה במחירי התשומות ועלייה במחיר המוצר, הדבר אפשרי רק בשוק לא תחרותי כאשר הפירמה המובילה מכתיבה מחירים כרצונה, בלי קשר לעלויות הייצור שלה".
כמו כן טוענים ספיבק ואמיר כי תנובה אינה מגלה מספיק נתונים על עלויות ייצור הקוטג', בפרט נתונים מתחשיב שנערך בשנת 2004. "לא ברור לנו למה בעת דיון משפטי שאמור להיות ענייני ואוביקטיבי, נמנעת תנובה מלגלות נתונים משנת 2008 , שאינם מן הסתם בגדר סוד היום, אך יכולים היו לאפשר מיקוד של הסוגייה הכלכלית שעל הפרק", כותבים ספיבק ואמיר.
השניים מעריכים עוד כי משנת 2004 נהנתה תנובה מירידה של 3% בעלויות הייצור של הקוטג' שאינן חומר גלם – וזאת עקב העלייה המתמדת בצריכה וכן המעבר של תנובה למחלבה חדשה לייצור הקוטג' באלון תבור.
ספיבק ואמיר טוענים כי התייקרות הקוטג' עד העברת השליטה בחברה לקרן אייפקס ומאיר שמיר ב-2008 היתה גבוהה מההתייקרות בתשומות, וכך או כך הספיקה לפצות את תנובה באופן מלא על תקופות שבהן טענה להפסדים מייצור הקוטג'.
ספיבק ואמיר טוענים עוד כי לאחר העברת השליטה בתנובה החל להיפתח פער לא הגיוני בין עלויות הייצור של הקוטג' למחירי המכירה שלו – עד ליצירת פער של 17% בין המחיר המשקף את עלות הייצור (מחיר הכולל גם רווח עבור תנובה) לבין המחיר בפועל לצרכן. "בשום אופן לא ניתן להסביר מצב של עליית מחיר מוצר שתשומותיו הוזלו, ומדובר בתקופה רצופה של למעלה משנתיים, תקופה שהביאה לרווחים לא סבירים לתנובה בשוק הקוטג'", נכתב בחוות הדעת.
את חישוב הגבייה העודפת של תנובה מ-2009 מסייגים ספיבק ואמיר, וטוענים כי לא ניתן לדעת כמה מהרווחים העודפים נגרפו על ידי תנובה וכמה על ידי רשתות השיווק. פרלמן ניסה לחשב זאת בחוות הדעת שלו, אך ספיבק ואמיר דוחים את חישוביו, וטוענים כי חובת ההוכחה היא על תנובה - להראות כיצד השתנו מחירי המכירה לקמעונאים באותה תקופה.
"לא ברור לנו למה נמנעה תנובה לחשוף את המספרים הללו ובכך להביא לידי גמר את הוויכוח על חלקה של תנובה וחלקן של הרשתות בעליית מחיר הקוטג'. כאשר יוצגו מספרים אלו בפנינו, בעדות חתומה של תנובה, נוכל להתאים את ההערכות הכמותיות שלנו על בסיס עובדתי מוצק", טוענים אמיר וספיבק.
השניים מסכמים כי "הצעדים שבהם נקטה תנובה באשר למחיר הקוטג' החל מראשית שנת 2009 , כאשר היתה כבר בידים פרטיות, אין להם כל הסבר והצדקה כלכלית, לבד מההסבר שניתן היה לבצע אותם ולהביא לרווח עודף, אותו רווח עודף שתרם לעליית שוויה של תנובה בתקופה, שווי שנמחק בהמשך כאשר הסתבר כי הציבור לא יהיה מוכן לשלם את המחיר שתנובה תבעה ממנו לשלם".
מתנובה לא נמסרה תגובה.
