איפה הכסף יגמור?

את סחר החליפין בגמלים ומטילי זהב המרנו, לפני כמה אלפי שנים, באמצעי התשלום שנקרא כסף. כעת, כך נראה, מתקרבת שעת הפרידה ממנו.

ארבע שיטות עיקריות משמשות כיום לתשלום. האחת היא המחאות, שמשמשות להעברת הסכומים הגבוהים ביותר; השנייה היא כרטיסי אשראי. זה הכלי הכי נוח, שמאפשר לשלם מרחוק ולדחות את מועד הפירעון; השלישי הוא תוספת חדשה: תשלום באמצעות מסרוני הטלפון הסלולרי ובכסף דיגיטלי מבוסס מסלקות אינטרנטיות. והרביעית היא הוותיקה שבחלופות: המצלצלים, הכסף המזומן. זו גם שיטת התשלום שמעוררת הכי הרבה תגובות רגשיות, מאובססיה וגעגועים עד חרטה ותיעוב. אחרי הכל, כולנו ראינו ערימות שטרות ואוספי מטבעות. כמה אוספים של כרטיסי אשראי ראיתם?

ועתה, קמים על הוותיקה משיטות התשלום והסחר כדי לכלותה. יזמי הייטק מכאן, מומחים מכאן ובעלי עניין פיננסיים מכאן חוזים את סופם של המזומנים הגשמיים והמגושמים, ומנסים לקדם אותו. כסף גשמי הוא יקר לייצור, קשה לשימור, הולך לאיבוד בקלות, מקל על מעלימי מס ועבריינים, מזהם את הסביבה, וגם מפיץ מחלות. בעידן שבו ספרים, סרטים, מוזיקה ועיתונים עוברים המרה מאטומים לביטים דיגיטליים, להשאיר את הכסף במצב צבירה אנלוגי נשמע לאחדים כמו רעיון ארכאי, תלוש כמעט.

את המצב העדכני של המלחמה נגד הכסף מסכם העיתונאי האמריקאי דיוויד וולמן בספרו החדש והמשעשע "The End of Money", שמטייל בין חזיתות המאבק נגד אמצעי התשלום הישן והאטי הזה, ומבקר במוקדים שבהם חל שינוי בו ובשימושיו.

בפרק אחד הוא פוגש את ברנרד פון נוטהאוס, אמריקאי שב־2007 הסתבך עם הממשל אחרי שייצר והפיץ שטרות ומטבעות מסוג חדש של "דולר ליברטי". עד היום יש כמה עסקים אמריקאיים שמקבלים אותם. הוא מבקר באיסלנד, שם שוקלים למחוק את המטבע המקומי ולהמירו ביורו, וגם משתתף בוועידה בלונדון שעוסקת בשאלת "המזומן הדיגיטלי", המנגנון המוסדי והאמצעים הטכנולוגיים שיאפשרו לאנשים להעביר ביניהם כסף בחופשיות, בלי להזדקק לשטרות ומטבעות.

חלק מהספר מוקדש ליומן המתעד את ניסיונו של וולמן לשרוד במשך שנה בלי לגעת בכסף מזומן. אחת החוויות היותר קשות שהניסיון מזמן לו הוא הקושי להשאיר טיפ במסעדות ובתי קפה. גם אני, כאן בארץ, מתרעם על מספרם המועט של המקומות שבהם אפשר לכלול את הטיפ בכרטיס האשראי. גם בעניין קטן זה יש משום מתן עוד ארכה (מיותרת) לתלות במזומנים.

המזומנים הגשמיים עדיין מציפים את העולם צילום: בלומברג

אלה הם דמדומי השחר של המזומנים הדיגיטליים. המזומנים הגשמיים עדיין מציפים את העולם, ואף אחת מהשאלות, גם העקרוניות וגם הטכניות, עוד לא נדונה כהלכה. אנחנו רק רואים את חלופות המזומנים שהולכות ומתרבות, החל בהוראת הקבע לחברת החשמל וכלה ברב־קו לתחבורה הציבורית.

אך במקביל צומחים מיזמים ניסיוניים, כגון הביטקוין (bitcoin), מטבע דיגיטלי שגולשים ועסקים רבים באינטרנט משתמשים בו בינם לבינם, ללא פיקוח רגולטורי אך תוך אבטחה טכנולוגית אמינה; וגם מטבעות פנימיים שמשמשים לסחר חליפין בתוך רשתות חברתיות, ובהם ה־Ven, מטבע פנימי שעובר מיד ליד בין חברי הרשת החברתית האקסקלוסיבית לאנשי עסקים Hub Culture, או ה־Facebook Credit שתוכנן לשמש כאמצעי תשלום ושדרוג בכל המשחקים בפלטפורמת פייסבוק. שום דבר שיפיל את הבנק המרכזי באמריקה, אבל מתחת לקרקע התהליכים כבר החלו לרחוש.

ייתכן שבקרוב שינויים משמעותיים יותר יתדפקו על דלתותינו, ושנתחיל לראות את השינוי הכלכלי הזה מתרחש לנו בארנק. כלומר בארנק האלקטרוני.