בג"ץ מתרעם על העיכובים במשא ומתן סביב קציר המלח

בבית המשפט העליון התקיים הבוקר דיון בעתירת התאחדות המלונות בים המלח נגד המדינה ונגד מפעלי ים המלח סביב סוגיית קציר המלח בים המלח. עורכת הדין דנה זילבר, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה, אשר מייצגת את רשויות המדינה עדכנה את שופטי ההרכב, אליעזר ריבלין, עוזי פוגלמן

העתירה המקורית הוגשה בתחילת שנת 2006, ומאז נמצא הנושא בדיונים וטרם גובשה החלטה סופית. במידה ולא ימצא פתרון לבעיית מפלס המים הגואה, עשויים המלונות להמצא בסכנת הצפה כבר בשנת 2017. בין המדינה לבין חברת מפעלי ים המלח מתנהל משא ומתן על אודות חלוקת נטל המימון (של פתרון הקבע, שהוחלט שיהיה קציר מלח), משא ומתן מורכב שטרם הושלם. אם המשא ומתן יסתיים בהצלחה ותושג הסכמה, זו תובא בפני הממשלה לאישור, ובכך למעשה תהפוך העתירה לבג"ץ למיותרת.

עו"ד זילבר אמרה כי ייתכן ויש מקום להתערבות בג"ץ בקביעת לוחות זמנים לקידום המחלוקת: "אנו סבורים שאם ביהמ"ש יכוון את הדברים שראוי בהחלט להתכנס, זה בהחלט יעזור. כל הגורמים שישובים כאן מודעים בצורך להתכנס סביב פתרון שנראה טוב בעיני כולם. יש סוגיות נוספות שכרוכות בנושא המורכב הזה של פתרון ים המלח".

עוד הוסיפה זילבר: "לאחר שעברה תקופה כל כך ארוכה, אז בגלל העניין של שישים יום, זה לא דבר שאמור להכריע את העניין. מדובר בנושאים טכניים, של גורמים סביבתיים, ועדיף כמובן להגיע להסכמה ולא העניין יתפוצץ. בסך הכל המשא ומתן מתנהל בצורה טובה. חברי יוכל לתאר את ההתרשמות שלו. אנו מודעים שאי אפשר למשוך את זה עד אין קץ".

השאלה לגבי מה הפתרון הרצוי, גבירתי אומרת שמסתמנת איזושהי נטייה, השאלה מה העלות של הפתרון, זו שאלה שעמדה בפני הרשויות לפני עשרים וחמש שנה. אז יש זמן, צריך להתכנס, אז מתכנסים פעם בחמש שנים, אז יש חמש ישיבות. איך גבירתי מסבירה את זה, במדינה שיחסית לא נמנית עם העולם השלישי. עשרים וחמש שנה הובילו אתכם למסקנה שיש נטייה לאחד הפתרונות".

בהמשך דנו הצדדים באפשרות לפיה נושא עליית מפלס ים המלח באיזור המלונות יפתר בתוך 4 שנים. השופט עמית שאל: "האם אפשר לומר שתוך ארבע, חמש שנים תפתרו את הבעיה?". עורך הדין גדעון פישר, המייצג את התאחדות המלונות בים המלח, ענה: "נניח נלך לחומרה, לחמש שנים, החלטת ממשלה לגבי הקציר, אז לכל המאוחר חמש שנים מהיום, וזו הצעה שהמדינה הציעה לכבודכם, הקציר ימומש עד תום".

פישר ציין כי לדעתו יש בעיה נוספת, והיא המשך ההתנהלות בין מדינת ישראל לבין מפעלי ים המלח: "הזמן חולף, הכרייה ממשיכה בקצב מואץ. המדינה ומפעלי ים המלח נהנים כלכלית מהפעילות המואצת. מדובר כמיליארד וחצי שקל דיבידנד כל שנה בעשור האחרון. אומרת המדינה שוב בחוות הדעת של אבי ליכט, שגם לאחר שיממשו את כל הקציר, הם יהנו כלכלית מהקציר בשלושה מיליארד שקל. זאת אומרת, גם כאשר הם ישקיעו את השלושה מיליארד שקל, הם יקבלו את זה בחזרה".