בלעדי ל"כלכליסט": EMG שכרה את שירותיו של משרד עורכי דין בינלאומי נגד מצרים

בעלי המניות בחברת אספקת הגז המצרית EMG הצטיידו לאחרונה במשרד עורכי דין בינלאומי לקראת הגשת תביעת הבוררות נגד ממשלת מצרים - כך נודע ל"כלכליסט". מאז 2008 ועד תחילת פברואר 2011 היוותה EMG (יחד עם ים תטיס הישראלית־אמריקאית) את אחד מזוג השחקנים במשק הגז הישראלי; אך סדרה של פיגועי חבלה בתשתיות הולכת הגז בצפון סיני בשנה האחרונה הביאה להפסקות באספקה, עד לעצירתה המוחלטת בחודש יולי.

בחודש מאי האחרון פרסמה אמפל - שבאמצעותה ובאמצעות מרחב שבבעלותה מחזיק יוסי מימן ב־20.6% ממניות EMG - הודעה לבורסה, שבה נמסר כי היא מתכוונת להגיש תביעת בוררות נגד ממשלת מצרים בסכום של כ־8 מיליארד דולר. התביעה, שתוגש למוסד הבוררות העסקי הבינלאומי בשוויץ, מחשבת עלות הפסד חוזים נוכחיים ועתידיים ואת הקמתו של צינור הולכה מצפון סיני לאשקלון - כחצי מיליארד דולר.

ממידע שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי החברה שכרה באחרונה כמה משרדי עורכי דין בינלאומיים בעקבות אי־הסכמה בין בעלי המניות ב־EMG על אופן הגשת התביעה: חלקם מצדדים בהגשת תביעה בשם החברה, וחלקם מצדדים בהגשת תביעות בשם בעלי המניות בחברה, תוך ניצול הסכמים בילטרליים שעליהם חתומה מצרים מול המדינות השונות שמהן הגיעו השותפות - הסכמים שנועדו להגן על השקעות הדדיות. המיליונר סם זל, שמחזיק ב־12% ממניות EMG, כבר שוקל להגיש תביעת בוררות באמצעות חברה שבבעלותו, בטענה של פגיעה באינטרסים המסחריים שלו.

ההסכם הגדול ביותר של EMG הוא מול חברת החשמל, שבמסגרתו התחייבה ממשלת מצרים לספק גז לתקופה של 20 שנה - עד 2028, כאשר עלות החוזה היא כ־6 מיליארד דולר לכל התקופה - כ־300 מיליון דולר לשנה. דירקטוריון חברת החשמל הודיע לאחרונה שהוא בוחן הגשת תביעת בוררות נגד EMG באותו בית דין בשוויץ, והנושא נבחן בימים אלו.

קבוצת מרחב מסרה בתגובה כי "בעלי המניות הבינלאומיים שכרו יחד משרד עורכי דין בינלאומי מוביל בתחום תביעות ובוררויות נגד מדינות וגופים שלטוניים. הן EMG והן בעלי המניות פועלים בכלל החזיתות המשפטיות הכוללות כמה תביעות ובוררויות. EMG ובעלי המניות פועלים בתיאום מלא".

בתוך כך, נתוני משרד התשתיות מצביעים על כך שבשמונת החודשים הראשונים ב־2011 עלתה צריכת הסולר לייצור חשמל בכ־103%, כשהסיבה העיקרית לזינוק החד היא היעדרו של הגז המצרי. עד חודש פברואר האחרון סיפקה מצרים כ־40% מהביקוש לגז בישראל, כאשר הלקוח העיקרי היה חברת החשמל, שהשתמשה בגז כדי להפעיל את תחנות הכוח שלה. לפי נתוני משרד התשתיות, עלות ייצור החשמל בעזרת סולר גבוהה פי עשרה ויותר מעלות ייצור החשמל בגז טבעי. בחודשים יולי־אוגוסט 2011 רכשה חברת החשמל סולר עודף בהיקף של 142 אלף טונות ובעלות של כ־600 מיליון שקל, כך שהעלות היומית למשק הישראלי מהפסקת הגז המצרי נאמדת ב־10 מיליון שקל. 

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו הגיב לנתונים ואמר: "הפרסומים הללו מחדדים את הצורך של ישראל להבטיח את עצמאותה האנרגטית".