עיזבון וחיסכון
חלק גדול מהאי שוויון בחברה הישראלית נובע מאי שוויון בהעברות הבין דוריות. יש הגיון בהתערבות שתסדר לכולנו סבא קולקטיבי לפחות חלקי
בנימין נתניהו קנה את זה ביושר. מי שהיתל בציבור בתעלולים דמגוגיים זולים (זוכרים את הסקטור הציבורי השמן הכולל את הרופאים, המורים והכבאים רוכב על גב הסקטור הפרטי הרזה הכולל את הבנקים, חברות הסלולר ורשתות השיווק?) יתכבד להתמודד עכשיו עם תחושות זעם ומיאוס, עם כריתת הגט מהמדיניות הכלכלית אותה הנהיג וגם עם לא מעט רטוריקה שמלווה את המחאה.
עם כל החן של המוחים יש שם לא מעט קריאות "בעייתיות". כך למשל שמעתי יושב אוהלים אחד אומר: "אני מוציא את כל הכנסתי על חשמל, מים, גן לילדים, מכונית ומשכנתה ולא נשאר לי כסף לחסכון". היי סליחה, אתה רוכש דירה? אתה חוסך גם חוסך. דירה היא רכוש שיש לו שתי פונקציות - האחת לגור בה, השנייה, נכס שתוכל למוכרו ומניסיון העבר מדובר באפיק חסכון בכלל לא רע שאתה יכול לחסוך לעת זקנתך או להעברה לילדיך או לנכדיך.
כן, אנשים מקבלים רכוש לא רק מעמלם אלא גם מהוריהם וסביהם. חלק גדול מהאי שוויון בחברה הישראלית נובע מאי שוויון בהעברות הבין דוריות. לרבים מאיתנו יש סבים שבמוקדם או במאוחר יורישו לנו חלק נכבד מרכושם. חשבון פשוט: אם לכל זוג הורים יש שני ילדים בלבד, צפוי כל זוג צעיר לקבל בירושה מסביהם דירה שלמה. אם לכל זוג הורים 3 ילדים צפוי כל זוג צעיר לקבל בירושה מסביהם 4 תשיעיות הדירה, וזה לא מעט. אמנם יש לי הרבה סימפתיה לצעירים שאינם רוצים להיות תלויים בהוריהם. בעולם של בחרותי היה "אסור" לקבל תמיכה מההורים. אבל גם מקרב בני דורי כל מי שהיה לו סבא קיבל ממנו בבוא היום חלק ניכר מרכושו. ובעצם אין בכך רע. עניין של מחזור החיים של הטבע.
ראשי מחאת האוהלים. נלחמים על הבית של סבא וסבתא? צילום: אריאל בשור
אבל יש גם מי שאין לו סבים או לפחות לא סבא שבבוא יומו יותיר לו מגרש בנס ציונה או דירה בחולון (וכמה מהם בכלל מאריכים ימים...). אז יש הגיון בהתערבות שתסדר לכולנו סבא קולקטיבי לפחות חלקי. המנגנון שיכול לסדר את זה הוא המיסוי והסבא רבא הוא הממשלה. איך עושים את זה? למשל על ידי הטלת מס עיזבון. זה המס הצודק ביותר שאני מכיר ושדרך אגב קיים במרבית המדינות המתקדמות. חשיבותו של המס איננה רק בכך שהיא מסדרת העברות בין דוריות, אלא גם בכך שהיא בולמת את ריכוז ההון בידי משפחות מועטות, מטרה חשובה לכל שוחר צדק ודמוקרטיה.
והנה דרך אחרת. מתן הנחות מס מפליגות לצעירים עובדים בשלב בניית המשפחה והבית. למשל, כל אזרח יהיה פטור מתשלום מס על הכנסה עד כפול מההכנסה הממוצעת במשק, במשך עשר משנות חייו. כדי להתאים את ההטבה למסלול חייו, יוכל כל צעיר לבחור את מועד תחילת חלון הפטור לא יאוחר מיום הולדתו ה-35. ניתן, ראוי מיד לשאול ממי ניקח: מהאוכלוסייה הבוגרת האמידה (אוכלוסיה שתכלול חלק מהצעירים כשיהיו גדולים). ומקורות המימון יכולים להיות באמצעות השוואת מס רווחי הון למס הכנסה והעלאת מס חברות. הון נוטה להיות מצוי בידי האוכלוסייה המבוססת הבוגרת.
אופוריה היא מנוע המהפכה. חוסר אפשריות היא מנוע הבלימה. מכיוון שאני תומך מאד ברוח השדרות אני מעז להציע לצעירים לנשום עמוק וגם לבקר את הרטוריקה של עצמם. אבל, עם יד על הלב, יכול להיות שאני טועה ושהצעירים ברוטשילד מבינים יותר טוב ממני על מה הם שחים. הלוואי.
