ועדת הכלכלה: קנסות היציאה בענף התקשורת יבוטלו לחלוטין ללקוחות חדשים

בתום דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, החליטה הוועדה כי קנסות היציאה בכל ענף התקשורת יופחתו ללקוחות קיימים, ולא ניתן יהיה לשלב סעיף של קנסות יציאה בחוזים של לקוחות חדשים.

החוק ייכנס לתוקפו ללקוחות חדשים מיד לאחר שיאושר במליאת הכנסת, ככל הנראה בשבועות הקרובים, ותחולתו לגבי לקוחות קיימים תהיה החל משלושה חודשים לאחר אישורו. בהתחשב בעומס החוקים שהוועדה נדרשת לטפל בהם, נראה כי החוק ייכנס לתוקפו לקראת סוף השנה, ככל הנראה בחודש אוקטובר.

מנכ"ל HOT, הרצל עוזר, ומנכ"ל yes, רון אילון, טענו בדיון כי בעיות השירות בהן נתקלים לקוחות חברות הסלולר החל מחודש פברואר האחרון, לאחר הפחתת הקנסות בשוק הסלולר, צריכות להסב את תשומת ליבה של הוועדה להשפעה של התיקון לחוק על העומס שיווצר על מוקדי השירות של חברות הכבלים והלווין. החברות ביקשו כי התיקון לחוק ייכנס לתוקפו רק בעוד שישה חודשים, שכן כניסתו לתוקף קודם לכן תקשה על החברות לגייס עובדים בתקופות הקיץ והחגים, ותפגע בשירות לצרכנים. כאמור, הוועדה החליטה לבסוף על תקופת הערכות של שלושה חודשים בלבד.

מנכ"ל הוט הרצל עוזר. יהיה קשה לגייס עובדים צילום: אלי דסה

על פי התיקון לחוק, לקוחות המעוניינים להתנתק מספקיות התקשורת - חברות הטלפוניה הקווית ותשתית האינטרנט, ספקיות האינטרנט והטלוויזיה הרב-ערוצית - לפני תום תקופת ההתחייבות שלהם, יוכלו לעשות כן תוך תשלום קנס יציאה מופחת שיהיה לכל היותר 8% מהיקף החשבון החודשי הממוצע שלהם, כשהוא מוכפל במספר החודשים שנותרו להתחייבות. ההוראה תחול גם על לקוחות לקוחות של שירותים משולבים, כדוגמת שירות הטריפל של הוט (טלפוניה, אינטרנט וטלוויזיה) ושירותים משולבים עתידיים שיכללו גם רכיב סלולרי.

עם זאת, לשר התקשורת ניתנה הסמכות להחריג חברות מסויימות מחוק זה למשך שישה חודשים. תוספת זו נכנסה לחוק לאחר שבדיון טענו נציגי ספקיות האינטרנט סמייל ונטויז'ן כי יש להחריגם מהוראות אלו בהתחשב בהוצאה הכספית הנמוכה יחסית לחברות תקשורת אחרות שמוציא הלקוח, ולאור בדיקת משרד התקשורת את טענות החברות לגבי פעילות של בזק שלטענתן פוגעת בתחרות.

חבר הכנסת נחמן שי מתכוון להעלות בקשה לדיון נוסף, בטענה כי יש להשוות את תנאי הלקוחות בכל ענף התקשורת, ולפיכך גם לקוחות חדשים של חברות התקשורת יחויבו בקנס יציאה בהיקף של 8% מהחשבון החודשי, במקום ביטול מוחלט כפי שעליו החליטה הוועדה.

שר התקשורת, משה כחלון, שהשתתף בחלק מהדיון, אמר בתחילתו כי "הצעת החוק הזו מיותרת, כיוון שהחברות היו אמורות לבצע מהלך שכזה בעצמן, אך נאלצנו להפעיל הליך חקיקה כי ראינו שאנחנו חייבים להתערב. אני מקווה מאוד שזו הצעת החוק האחרונה בנושאים האלה שנצטרך ליזום, ושהחברות ישנו ממנהגן".

חה"כ אופיר אקוניס, שהעלה הצעה לפיה קנסות היציאה מחברות הכבלים והלווין יבוטלו כלל, אמר כי "מדובר בקנס לא ראוי, לא נכון ולא מוסרי, וזהו חסם התחרות מספר אחת. ריכוזיות במשק פותרים לא על ידי כתיבת מאמרים בעיתון אלא על ידי חקיקה שמתבצעת כאן ופותחת את השווקים".

ההוראה כפופה עדיין להצבעות במליאת הכנסת. בכך מושווה מצבם של לקוחות כל חברות התקשורת למצבם של לקוחות חברות הסלולר, אשר מחודש פברואר האחרון נהנים מהפחתת הקנסות, שהאיצה את מעבר הלקוחות בין החברות.

שר התקשורת יקבע את הקריטריונים לחריגים מהפחתת הקנסות

בעוד התיקון לחוק שהתייחס ללקוחות הסלולר (שנכנס לתוקפו ב-1 בפברואר) הבדיל לעניין קנסות היציאה בין לקוחות פרטיים ועסקיים קטנים, לבין לקוחות עסקיים גדולים, בכך שקבע כי הפחתת הקנסות לא תחול על לקוחות המחזיקים יותר מ-100 קווי טלפון, העדכון החדש לחוק התקשורת מבדיל בין סוגי הלקוחות על פי גובה התשלום החודשי הממוצע שלהם, אך משלב גם את מספר הקווים הסלולריים כקריטריון.

מנכ"ל yes רון אילון. "חברות הטלוויזיה הפסידו 200 מיליון שקל בשנה שעברה" צילום: צביקה טישלר

בתום הדיון בוועדה הוחלט כי כלקוח שייאלץ להמשיך ולשלם קנסות יציאה על פי ההסכם בינו לבין חברת התקשורת, ייחשב רק מי שמשלם יותר מ-10,000 שקלים בחודש עבור כל שירותי התקשורת שהוצא צורך מספק אחד, או שמחזיק יותר מ-100 קווים סלולריים (גם במסגרת חבילה המכילה שירותי תקשורת אחרים), וגם משלם יותר מ-10,000 שקלים בממוצע בחודש לכלל שירותי התקשורת שהוא צורך מספק אחד.

הצעת החוק המקורית קבעה רף של 10,000 שקלים לסעיף זה, אך בדיון טענו מנכ"לי HOT ו-YES כי כמות הלקוחות העסקיים המוציאה סכומים שכאלה הינה אפסית, וכי יש להציב את הקריטריון על 2,000 שקלים.

יו"ר הוועדה הציע לקבוע את הרף על 5,000 שקלים, אך בסופו של דבר נקבע כי לשר התקשורת תוקנה הסמכות להחליט על גובה הסכום שמעליו לא יוכל הלקוח ליהנות מקנס יציאה מופחת, והשר אף יוכל לקבוע סכום נפרד לכל ענף תקשורת. קביעתו של השר תהיה בתוקפה למשך שנה.

במסגרת התיקון לחוק גם תוקנה הפירצה בחוק ההסדרים, שאיפשרה לכאורה לחברות הסלולר לגבות מהלקוחות את מחירו המלא של מכשיר הסלולר בתשלום אחד, במקום לפרוס אותו לתשלומים כפי שסוכם בין הצרכן לחברה בעת שהתחבר אליה.

חברות הטלוויזיה: החוק מצריך הערכות של מספר חודשים

מנכ"ל HOT, הרצל עוזר, אמר בדיון כי החברה אינה מתנגדת למהות החוק, אך מתנגדת לדרך בה ייושם. "אנחנו חושבים שיש בעיה עם החלתו של החוק באופן רטרואקטיבי. אין כאן כשל שוק, ואין רק שני שחקנים בתחום הטלוויזיה, כיוון שאנחנו מתמודדים מול עידן פלוס ומול שידורים באינטרנט, ויש תחרותיות גדולה בתחום הטלוויזיה. מעל 20 אלף לקוחות עוברים בין החברות בכל חודש, כך שיש מעבר. אנחנו לא קונסים את הלקוחות, אלא מציעים מאז ומתמיד מגוון של חבילות שבהן יש גם חבילות ללא התחייבות. במקביל הוא יכול להתחבר לחבילה עם התחייבות, שבמסגרתה הוא מקבל מחיר נמוך יותר, התחייבות שלנו שלא נעלה את המחיר, וגם מתנות. הלקוחות בוחרים לקחת את החבילות היותר זולות ולקבל את המתנות, ובמקרה שהלקוחות מחליטים בסופו של דבר להתנתק אנחנו חייבים לקבל לפחות את עלות ההשקעה שלנו, מבלי להרוויח כמובן מהלקוח על הניתוק".

עוזר אף תקף את נסיונו של משרד התקשורת להשוות בנושא קנסות היציאה בין חברות הסלולר לחברות הטלוויזיה הרב ערוצית. "בחברות הסלולר הלקוח משלם בנפרד על המכשיר, ולכן אפשר להמשיך ולגבות מהלקוח כסף גם לאחר שהוא מתנתק. אצלנו התשלום הוא משולב לגבי התוכן והמכשיר יחדיו, ומובן לנו שמטרת החוק היא למנוע מהלקוח לשלם על ציוד שאנחנו נוטלים מהלקוח לאחר שהתנתק, אבל החוק חייב לכלול מתן אפשרות לגבות מהלקוח את ערכה של המתנה שקיבל מאיתנו מעבר לציוד, במחיר העלות".

טיעונים דומים השמיע מנכ"ל yes, רון אילון, שהוסיף כי "חברות הטלוויזיה הפסידו 200 מיליון שקל בשנת 2010, בניגוד לרווחיות הגדולה של חברות הסלולר, כך שאין מקום לראות את החברות הללו כמקשה אחת".

ספקיות האינטרנט טענו בדיון כי אין להשוות בין חברות הטלוויזיה וחברות הסלולר לספקיות האינטרנט, שכן ההוצאה הכספית של לקוחות ספקיות האינטרנט נמוכה משמעותית, ומסתכמת בעשרות שקלים לחודש, לעומת מאות שקלים בחברות הטלוויזיה והסלולר. החברות, המספקות גם שירותי טלפוניה על גבי האינטרנט, דרשו להחריג אותן מהתיקון הנוכחי לחוק, ואף הציעו כי יבצעו רגולציה עצמית - הצעה שנדחתה בידי הוועדה.

נציג סלקום טען בדיון כי התיקון לחוק מפלה בין בזק לשאר חברות הטלפוניה הקווית, שכן לבזק תשתית קיימת ולפיכך העלות להרכשת לקוח חדש מצידה קטנה משמעותית מזו שנדרשת ממתחרותיה בתחום זה. לפיכך, באם תידרש סלקום לאפשר ללקוח עסקי להתנתק ללא תשלום החזר משמעותי, היא צפויה לוותר על פריסת התשתית למקומות בהן פריסה שכזו לא תהיה כלכלית עבורה.

עו"ד נגה רובינשטיין, היועצת המשפטית של משרד התקשורת, העירה בהקשר זה כי רשיונה של סלקום וחברות דומות מאפשר לה שלא לפרוס תשתית במקומות שבהם היא לא מוצאת לכך הגיון עסקי, בניגוד לבזק ו-HOT, המחוייבות לפריסה אוניברסלית, ולפיכך אינן יכולות לטעון כי נמנעת מהן השקעה בתשתיות. גם סמנכ"לית הרגולציה של בזק, שרון פליישר, השיבה לדברים וטענה כי בזק פורסת תשתיות חדשות כל העת, ולפיכך משקיעה עוד בטרם גייסה לקוחות באיזור מסויים.