מחיר הגז

שבוע שעבר קראתי את כתבתה של צופיה הירשפלד ב-ynet על לימודי התלמוד בדרום קוריאה. ראשית, עלי להודות כי חשתי בושה מסוימת לאור הכתבה. כיצד יתכן כי בקוריאה הרחוקה התלמוד הינו ספר לימוד חובה ונמצא בכל בית אב ואילו בישראל אין לומדים את התלמוד או המשנה בבית הספר. כילד, החשיפה היחידה שלי לתלמוד הייתה באמצעות התוכנית המיתולוגית שניים אוחזין וחבל.

שלא יהיו אי הבנות, אין אני סבור כי יש להפוך את בתי הספר בישראל לבתי מדרש אך כן יהיה נכון לחשוף את תלמידי ישראל לחוכמה הטמונה בתלמוד ובמשנה ולתת לילדי ישראל את הסיכוי, גם אם התיאורטי, להחליט אם ברצונם להרחיב את ידיעתם בתלמוד.

יחד עם זאת, הסיבה בעטייה לומדים את התלמוד בקוראיה הוא בניסיון להתחקות אחר "החכמה היהודית" כפי שציין שגריר קוריאה בישראל יאנג סאם מה. התלמוד מלמד אותנו כי אין לקחת את הדברים כפשוטם וכי יש לאתגר ולדון בכל מצב. לא בכדי אומרים כי לשני יהודים יש 3 דעות שונות.

ברם, התלמוד לבדו אין בכוחו להסביר את הצלחתו של "המח היהודי". הסיבה לדעתי להצלחתו האינטלקטואלית של העם היהודי באה בזכות ההיסטוריה שלו כעם נרדף וכמיעוט חלש באזורנו (להוציא את תקופת דוד המלך ושלמה המלך). ההכרח ההישרדותי הוביל את העם היהודי ליכולות של אלתור וחשיבה מחוץ לקופסה הרי ההכרח הוא אבי ההמצאה. דוגמאות ליכולת האלתור של עם ישראל ומנהיגיו ניתן למצוא בקלות בתנ"ך. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון, האלתור כפועל יוצא של הדוחק הוביל למצות. שמשון הגיבור, בניגוד לגיבורי עמים אחרים, ראה שאין מוצא למצבו בשבי והחליט בחשיבה מחוץ לקופסא להפיל את המקדש בפלישתי עליו ועל היושבים בו. סיפורי המרגלים בארץ ישראל, הדרך של גדעון לבחור את חייליו ועוד כולם מקדשים את החשיבה מחוץ לקופסה ואת יכולת האלתור.

גם בעת החדשה, לא חסרים לנו מיתוסים של גבורה אשר מקדשים את יכולת האלתור והחשיבה מחוץ לקופסה. החל במבצעים נועזים נוסח סיירת 101, מבצע אנטבה ושחרור מטוס סבנה וכלה בסיפורי גבורה כגון כח צביקה. כמעט כל סיפורי הגבורה של העם היהודי מקדשים יחד עם נושא ההקרבה של הפרט לטובת הרוב את יכולת האלתור והחשיבה מחוץ לקופסה.

בתקופת ימי הביניים חל האיסור לעבודת אדמה מחוץ לגבולות ארץ ישראל דבר אשר דחף את העם היהודי למצוא דרכים יצירתיות להתפרנס וכך להפוך לעם הספר. יהודים רבים, ביחס לאוכלוסיה, עסקו בפיננסים, מסחר, רפואה, משפטים ושאר מדעי החברה והרוח כאשר בשלב מאוחר יחסית בתקופת הרנסנס הצטרף "המח היהודי" למדעים מדויקים.

לפיכך, להערכתי, היתרון היחסי של העם היהודי הטמון במשאב האנושי הינו פרי היותנו עם אשר נלחם (עד היום) על קיומו הפיזי והכלכלי.

ברם, הצלחתה הכלכלית של מדינת ישראל ותגליות הגז הגדולות עלולות לפגוע בעתיד המדינה והעם שכן התחושה אשר הניעה ודחפה את העם יותר מכל, החוסר ביטחון והרדיפה, הולכת ומתפוגגת. לא בכדי אנו רואים דווקא בתקופה זו של שגשוג כלכלי התדרדרות בחוזקו המנטלי והמוסרי של העם היושב בציון.

ישראל הינה פלא אזורי שכן אנו המדינה היחידה באזור שמשגשגת למרות שאין לנו תעשיית נפט. כל המדינות באזורנו אשר לא התברכו בנפט הינן מדינות עם כלכלה נחשלת. קיים חשש אמיתי כי אם אכן תצליח לקום בארץ תעשיית אנרגיה משגשגת אזי ישנו חשש אמיתי למחלה ההולנדית בישראל אם לא בכלכלה אזי ברחבי האוכלוסייה.

הכותב הוא מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות