ניתוח "כלכליסט" - נימוקי הדירקטוריון לשכר השיא: לשמור שהעובד לא יעזוב

לפני מספר חודשים ביקשו עובדי מפעלי ים המלח למחות על תנאי העסקתם ושיבשו את העבודה במפעל. ההנהלה לא ראתה בעין יפה את המחאה והודיעה כי בתגובה למהלך תנכה כמה מאות שקלים משכרם של העובדים. כשהסתיים המאבק קיבלו העובדים תוספת שכר של 200 מיליון שקל בפריסה לחמש שנים. מדובר בכ־350 מיליון שקל פחות מהתוספת שדרשו במקור.

מה דעתך על מניית איי.סי.אל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אתמול פרסמה החברה לישראל, בעלת השליטה בכיל, המחזיקה במפעלי ים המלח, את טבלת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר שלה ב־2010, בראשם מי שהוא כנראה השכיר המתוגמל בישראל 2010 - המנכ"ל ניר גלעד עם שכר בעלות שנתית של 23.5 מיליון שקל, שהם כמעט 2 מיליון לכל חודש. שני לגלעד בטבלת השיאנים השכירים של 2010 הוא לא אחר מאשר מנכ"ל כיל עקיבא מוזס, ששכרו השנתי עלה לכיל ולמשקיעיה 21.6 מיליון שקל.

המרחק בין העובדים המוחים להנהלה שלהם גדל עוד יותר כאשר בוחנים את עלות שכרו של ניר גלעד מאז מונה למנכ"ל החברה לישראל, שבשליטת סמי ועידן עופר. מאמצע 2007 עד סוף 2010 הסתכם שכרו של גלעד בעלות של יותר מ־52 מיליון שקל, מחציתם באופציות והיתר בשכר ובמענקים. "כלכליסט" בחן את הנימוקים של דירקטוריון החברה לישראל לחגיגת השכר של גלעד.

נימוק מס' 1: שיקום צים

גם אם הענף התאושש

באחד הנימוקים לעלות שכרו של גלעד מציין דירקטוריון החברה לישראל את הישגיו כיו"ר החברה־הבת צים ואת "התהליך המרשים שהיא עוברת בהנהגתו".

אמנם את 2010 סיימה צים עם רווח נקי של 54 מיליון דולר, ואין ספק שמדובר בשנה מוצלחת לחברת הספנות שנהנתה מהתאוששות הענף, אך גלעד היה גם זה שהוביל את החברה ב־2009 להפסד של 428 מיליון דולר, וגם ב־2008 להפסד של 332 מיליון דולר.

צים, בהובלת גלעד, הגיעה למשבר הכלכלי כשהיא ממונפת באופן משמעותי ביחס לחברות אחרות בענף, ועם צבר הזמנות גדול שהכביד על מאזנה. החברה התקשתה להתמודד עם השלכות המשבר ונאלצה להשבית פעילות אוניות, להתמודד עם תשלומי ריבית ופחת גבוהים ועם תחרותיות הולכת וגוברת בענף. צים פנתה לתוכנית הבראה במהלכה קיבלה כ־700 מיליון דולר כהלוואת בעלים ובסוף 2009 הגיעה להסדר עם בעלי החוב לגבי פריסה מחדש והפחתת החוב.

באמצע 2010, עם התאוששות הכלכלה וענף ההובלה הימית כולו, נהנתה גם צים מצמיחה שבאה לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות. מעט תמוה לייחס את הצלחת החברה דווקא למנכ"ל, ולתגמל אותו בזכות כך במענקים נדיבים, כאשר הוא לא שילם את המחיר בתקופות הקשות אותן עברה החברה.

נימוק מס' 2: שימור

מי יציע לו שכר יותר גבוה?

בדירקטוריון החברה נימקו את שכרו של גלעד גם בכך שהחברה שואפת לשמור אותו כעובד. גם אם נניח שגלעד הוא העובד האידיאלי וכל חברה תרצה לאמץ אותו לחיקה, נשאלת השאלה איזו חברה אחרת במשק הישראלי עשויה להציע לו תנאי שכר שיוכלו להתקרב לתנאים שמעניקה לו החברה לישראל?

נכון ליום הדו"חות הלפני אחרון של 2010, העובד היחיד בקרב החברות הציבוריות בישראל שמרוויח יותר מגלעד הוא יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בקבוצת עזריאלי, דוד עזריאלי. נראה שדירקטוריון החברה לישראל לקח ברצינות את החשש שגלעד יערוק לחברה אחרת, והחליט להציע לו את השכר הגבוה ביותר כך שכל תחרות תהיה בלתי רלוונטית.

נימוק מס' 3: השקעה

מצ'פרים לפני שרואים תוצאות

עוד נימוקי שניפק דירקטוריון החברה לישראל לשכרו הנדיב של גלעד הוא כי "ב־2010 השקיעה החברה וקיבלה החלטות השקעה בסכום כולל של 670 מיליון דולר". זהו. נראה כי הדירקטוריון זוקף לזכותו של גלעד את ההשקעות הללו ומצדיק באמצעותן את עלות שכרו הגבוהה. ימים יגידו אם אכן הוביל גלעד את החברה להשקעות שיתבררו כרווחיות עבורה בתחומי פעילותה השונים, אך בחירת הדירקטוריון לתגמל אותו רק בעבור החלטות ההשקעה, עוד בטרם הניבו את הרווחים המצופים, מעוררת תמיהה.

את נימוקי הדירקטוריון חותם המשפט "התגמול הכולל שניתן לניר גלעד ב־2010 הוא הוגן וסביר", ראוי לתהות איזה קנה מידה הופך עלות שכר של 2 מיליון שקל בחודש לסבירה והוגנת.

הרכב השכר

אופציות עמוק בתוך הכסף

ב־2010 הפרישה החברה לישראל כ־13 מיליון שקל על תוכנית האופציות של גלעד. בדרך כלל, מטרתן של האופציות במערך התגמול היא לקשור את ביצועי החברה לשכרו של בעל התפקיד הבכיר ולאתגר אותו ליצור ערך לבעלי המניות בחברה ובתוך כך גם לעצמו.

עיון בדו"חות החברה לישראל מעלה כי גלעד זכה ל־800 אלף כתבי אופציה של כיל ללא תמורה, כשלפי ההסכם מחיר המימוש שלהן הוא 53.1 שקל למניה, מחיר הסגירה של מניית כיל בבורסה בתחילת ינואר 2010. כיום נסחרת מניית כיל במחיר של 58 שקל למניה, כך שהאופציות של גלעד הן עמוק בתוך הכסף. על פי מודל בלאק אנד שולס לחישוב הערך של אופציות, מוערך שווי האופציות של כיל שברשותו של גלעד ב־14.8 מיליון שקל.

באוגוסט השנה החליט דירקטוריון החברה על תוכנית הקצאת אופציות לבכירי החברה, מהן 15 אלף לגלעד, והסכומים שהפרישה החברה בדו"חותיה הכספיים מייצגים את ההוצאה שנרשמה בספרי החברה על פי הערך הכלכלי של התוכנית.

גלעד הוא יליד 1957 ובעוד כשבוע יחגוג את יום הולדתו ה־54. הוא בוגר לימודי כלכלה ומינהל חקלאי (התמחות במתמטיקה ובסטטיסטיקה) מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מוסמך במינהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בר־אילן. ביוני 2007 הוא מונה למנכ"ל החברה לישראל, לאחר ששימש בה כשנה כמשנה למנכ"ל.

בין השנים 1999 ו־2003 שימש גלעד כחשב הכללי במשרד האוצר, ובמהלך כהונתו חתם עם החברה לישראל על ההסכם שהסדיר את הלאמת חלקה בבז"ן לקראת הפרטתה. למרות שפג תוקפו של הרישיון לפיו החזיקה החברה לישראל 26% מבז"ן, חתם גלעד על הסכם שחייב את המדינה לשלם לה 137 מיליון דולר בעבור המניות. ההסכם זכה לביקורת נוקבת של מבקר המדינה ובהמשך גם של הציבור.