עו"ד ז'ק חן: "הבעיות בפרקליטות מחלחלות מהראש למטה"
חן, מבכירי הסנגורים בישראל ולשעבר סגן פרקליט המדינה, יש ביקורת נוקבת על ההתנהלות הכוחנית של בכירי הפרקליטות, על המחיר העצום שמשלמים נאשמים ועל תפקיד התקשורת בהקדחת התבשיל הזה
"לראובן שיף לא היתה כל טעות בהתנהלות שלו, ואני לא מעוניין להתייחס לפרשה הזו, ששמו מוזכר בה בחטא", מצהיר באסרטיביות עורך הדין ז'ק חן, מבכירי הסנגורים בישראל. אחרי שנים שבהן שימש סגן בכיר לפרקליט המדינה והתמחה בעבירות כלכליות, ואחרי תקופה דומה כסנגור פרטי, לחן יש הרבה מה להגיד. במשך כל הראיון שהעניק ל"כלכליסט", שנערך באחת התקופות העמוסות בחייו, הוא צועד במהירות הלוך ושוב לאורך קירות וחלונות משרדו, המשקיף למתחם בתי המשפט בתל אביב. "תסלח לי שאני מסתובב ככה", הוא אומר, כשהעומס הרגשי ניכר עליו היטב.
לחן יש, ללא ספק, בטן מלאה. אבל בכל הקשור לפרשת רשות המסים 2, ובפרט למעורבותו של איש המס הבכיר דוד ואנונו, הכעס נמצא במקום אחר. "לגבי התנהלותה של התקשורת, לא למדתי שום דבר חדש שלא ידעתי קודם", אומר חן. "שוב, איני רוצה להתייחס לעניינו של הלקוח, אבל בכל מה שקשור לפרשות שמעוררות הד ציבורי, כבר מזמן הגעתי להכרה שהסיקור עצמו הוא רק תירוץ. הפכנו כולנו בעל כורחנו לשחקנים בהצגה גדולה שנועדה לשעשע את ההמון ולהשביע את סקרנותו. לפעמים נדמה שאם נפתח את הרדיו בבוקר ולא נשמע על 'עוד פרשה גדולה שמתפוצצת', על עוד 'שערורייה שבה מעורבים בכירים', הרי שנסתובב כל היום בתחושה שחיינו משעממים. המשטרה מדליפה ללא הרף, עורכי דין משתתפים ב'חגיגה', והתקשורת - הטבח הראשי - אופה את התקרובת ומגיש אותה להמון הרעב. המציאות הזו בלתי נסבלת. למזלנו, אפשר להגיד שיש מעוז אחרון שעוד עומד על תלו והוא בתי המשפט, אבל אני חושש שאם הרעש וההמולה מחוץ לכתלים יחדרו פנימה, לא לעולם חוסן".
ראובן שיף. "לא היתה כל טעות בהתנהלות שלו" צילום: אוראל כהן "המחיר שמשלמים נאשמים עצום"
ז'ק חן היה מעורב בכמה מהתיקים המשפטיים הבולטים בשנים האחרונות, ועם לקוחותיו נמנים משה טלנסקי,רועי ורמוס (יחד עם עו"ד ניר כהן), ראובן שיף ואורן אהרונסון (עד המדינה בפרשת דן כהן). תיק מתוקשר במיוחד שבו מייצג חן את אחד הנאשמים המרכזיים הוא פרשת פועלים נאמנויות שבה מעורב ארקדי גאידמק, כחלק מפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. חן, ועו"ד נבות תל-צור, מייצגים את איש העסקים נחום גלמור, המואשם כי היה איש קש מטעמו של גאידמק, ופתח בישראל חשבון נאמנות לצורך רכישת חברת פוספטים, מבלי לגלות שהנהנה בחשבון הוא גאידמק וכי הכספים מגיעים ממנו.
האם אתה יכול לפסול על הסף אפשרות של הגעה להסדר טיעון בפרשה?
חן: "כעיקרון, אני מסרב להתייחס לשאלות שנוגעות לתיקים של לקוחות שמתנהלים בבית משפט. הרי פרשת בנק הפועלים שהולידה כבר שני זיכויים חלוטים מתוך שלושה כתבי אישום שהוגשו, מושכת התעניינות ציבורית אדירה, ובמסגרתה נשמעת ביקורת חריפה ביותר על הפרקליטות בכל הקשור להתנהלותה בתיק זה. למרות זאת, אנו נמצאים במציאות משפטית שמניחה שהסדר טיעון והודאה באשמה מסוימת הם דבר כמעט מובן מאליו. לצערי, המחיר שמשלמים נאשמים מעצם ניהול הליך ארוך ויקר, ולעתים רבות מתוקשר ומשפיל - הוא עצום ורב".
דיברת קצת על הביקורת על הפרקליטות. מי נושא באחריות?
"בניגוד להרבה מהדעות שנשמעות בחוץ, אני יודע שעשיית הפרקליטות היא בסופו של דבר עבודה בתנאים קשים של מאות פרקליטים מקצועיים ומסורים, ערכיים וחרוצים. ובכל זאת, הרושם המתגבר שלי מהעת האחרונה הוא שיש משהו שלא עובד. המסקנה שלי היא שלא מדובר באנשים אלא בתפיסה מערכתית בעייתית. אני זוכר ישיבות בפרקליטות המדינה, שבהן לצד הרושם שהיה לי על העוצמה האישיותית והמקצועית של פרקליטי המדינה, הדגש היה על התלבטות וריסון הכוח. בעיניי, האתוס הזה שמכיר בכוח ובצורך לרסן אותו נפגם. התפיסה המלחמתית שמחלחלת מראש המערכת מטה - שלפיה המאבק המשפטי הוא של מעטים מול רבים, בין בני אור לבני חושך, השלטון מול ההון המושחת — היא תפיסה מסוכנת מאין כמותה שמביאה להתרת רסן והפעלת כוח לא מידתית. תופעה זו מתאפיינת גם בחוסר יכולת ורצון להקשיב לביקורת ולתקן את הטעון תיקון".
היכן היעדר הריסון בא לידי ביטוי?
"למשל, בתגובת הפרקליטות לפסקי הדין המזכים בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים. שם, באופן חמור וחסר תקדים, כינו גורמים בעילום שם בפרקליטות את פסק הדין בפרשת הדסק הרוסי בכינויי גנאי ובעלבונות אישיים שהופנו כלפי בית המשפט. מעניין לראות, אגב, שהפרקליטות לא ערערה על פסק דין זה לבית המשפט העליון, שהיה המקום הטבעי להעביר בו ביקורת עניינית ומקצועית, אם היה לה בסיס כלשהו. דווקא כשהיתה לה הזדמנות להשמיע את עמדתה בבית המשפט העליון, היא נמנעה מלעשות כן ומשכה את ערעורה. ככלל, דברים שפעם לא היו נתפסים, היום עוברים כמעט בלי תגובה".
אתה מתכוון לראיון שהעניק פרקליט המדינה משה לדור, שבו התבטא בעניין פרשיות אולמרט?
"למשל, ראיון שנותן פרקליט המדינה הנכבד, שבו הוא מתייחס לשורה של עניינים שמצויים בהליך משפטי, ואחרים. בעיניי, בכל הקשור להיעדר הריסון נחצו קווים אדומים. מי שחצה אותם הם דווקא אנשים שאני מעריך ביותר ומשוכנע במקצועיותם ובכנות כוונותיהם. התוצאה של היעדר הריסון היא תיוג כל מי שלא מקבל את עמדת הפרקליטות, במקרה הרע, כ'אויב', המבקש לפגוע בשלטון החוק ולכרסם במעמדה של הפרקליטות משיקולים זרים, או במקרה הטוב כ'לא מבין עניין' ו'לא אינטליגנטי'. התיוג הזה אינו פוסח גם על שופטים שמעזים לזכות. תפיסות כל כך קיצוניות מביאות בעיניי בדיוק למטרה ההפוכה - פיחות משמעותי במעמד הפרקליטות בעיני בית המשפט, שהיום הוא ספקן יותר מאי פעם כשעומד לפניו פרקליט שמייצג את המדינה. ראה עד לאן הגענו".
אולמרט אפילו הגיש תביעת דיבה אישית נגד פרקליט המדינה. איך אתה רואה את הצעד הזה?
"בעיניי זו סיטואציה מאוד עגומה ומיותרת. אני לא חושב שפרקליט מדינה צריך להתמודד בבית משפט מול תביעות אישיות. זה לא עניין אישי שלו. עם זאת, אני מבין את התסכול וחוסר האונים שיכולים להיות מנת חלקו של חשוד ונאשם, שנאלץ לקרוא בעיתון כיצד ראש התביעה הכללית מתייחס אליו".
דמות מפתח שאותה מייצג חן היא מי שהיה מנכ"ל סימנס ישראל אורן אהרונסון, ששימש עד מדינה בפרשת השופט לשעבר דן כהן. לפי כתב האישום, כהן קיבל מאהרונסון שוחד של 10 מיליון שקל כדי לקדם זכייה של סימנס במכרזים של חברת החשמל בשווי 5 מיליארד שקל.
ישנה הערכה שאם כהן יגיע לישראל ויעיד, הרבה מאוד אנשים יובכו. מה אתה חושב על ההערכה הזו?
"בחומר שאליו נחשפתי במסגרת הפרשה, אין לי שום דרך לאשר את ההערכה הזו", אומר חן.
פרידה מטלטלת
מלבד התיקים המתוקשרים שבהם מייצג חן, הוא עצמו עבר לפני כשנה טלטלה אישית ומקצועית, כאשר הוא ושותפו לשעבר עורך הדין יהושע רזניק החליטו לפרק את משרד עורכי הדין שהקימו יחד לפני תשע שנים, לאחר שעזבו את הפרקליטות. לאחר הפרידה מרזניק הקים חן שותפות עם חברו יצחק יערי, גם הוא יוצא משרד רזניק חן. השניים החליטו שהמשרד יתמקד אך ורק בליטיגציה פלילית, אזרחית ומינהלית.
במבט לאחור, תן לי סיכום ביניים של מהלך ההיפרדות מרזניק.
חן: "היתה שנה חשובה מאוד מבחינה אישית ומקצועית. הזדמן גם ליהושע וגם לי לבחון את ההחלטה שלנו, ואני יכול להגיד שזו היתה שנה ברוכה שתאמה את הציפיות שלנו. מובן שנשארנו חברים. כפי שאתה רואה, אנחנו גם נמצאים תחת קורת גג אחת ויש לנו אפילו כמה תיקים משותפים. מלכתחילה החיבור שלי ליהושע לא היה חיבור 'מסחרי'. שנינו יצאנו מהפרקליטות וזה היה טבעי שנמשיך את הדרך יחד. לכן, ממילא גם ההחלטה להיפרד היתה החלטה שבאה ממקום אחד, של בשלות במערכת יחסים ארוכת שנים. השנה הזו חיזקה אצלי את ההכרה בעומק היחסים שיש לי עם יהושע ובחוב העצום שאני חב לו".
מה הפסדת ומה הרווחת מההיפרדות הזו?
"לכל דבר יש 'דאונסייד'. יש יתרון מאוד גדול בלמידה מחכם משפט כמו יהושע, מתפיסותיו ומניסיונו. במשך שנים ספגתי ולמדתי, ואני שמח שמערכת היחסים שלנו היא כזו שמתאפשר לי להמשיך ולהיות איתו בקשר. אנחנו קרובים גם פיזית וגם פנויים זה לזה כשצריך, ולכן אני לא יכול לומר שאני נמצא בחסך".
ההחלטה שיפרה את מצב ההכנסות שלך?
"אני יכול להגיד שברוך השם, גם השותפות עם רזניק היתה בפרנסה, וגם עכשיו אין מה להתלונן".
"לא הכל פלילי"
פרשה רגישה וחברתית במיוחד שבה מייצג חן היא פרשת קרטל הלחם, שחקרה רשות ההגבלים העסקיים בראשות הממונה היוצאת על הגבלים עסקיים, רונית קן. בפרשה זו טוענת הרשות כי חשפה קרטל בין יצרניות הלחם המובילות, שפגע באוכלוסיות החלשות ביותר שצורכות כמויות לחם גדולות. חן, שמייצג את מאפיית מרחבית, אינו שבע רצון מהתנהלות הרשות.
איך אתה מסכם את כהונתה של רונית קן?
חן: "התחושה שלי היא שבשלהי כהונתה, ודווקא משום שהממונה ספגה ביקורת על כך שנתנה פחות דגש על אכיפה פלילית, היה ניסיון ללחוץ על הדוושה. ואכן, בתקופה האחרונה אנחנו עדים לכמה פרשות שנחקרו וקיבלו תהודה רבה בתקשורת, עד כדי כך שהופתעתי לשמוע את הגברת קן מתראיינת בתוכנית בוקר בעניין של חקירה מסוימת שנפתחה יום קודם לכן".
ומה האתגרים שעומדים בפני מחליפהּ, יהיה אשר יהיה?
"מציאת שביל הזהב בשימוש בסמכויות האזרחיות והפליליות שיש לו. לא כל דבר הוא פלילי. השימוש בכלי הזה צריך להיעשות במשורה ובזהירות רבה, ולהישמר רק למקרים הקשים באמת. זאת, במיוחד כשאנו זוכרים שלממונה סמכויות אכיפה במישור האזרחי שבאמצעותן הוא יכול לפעול כדי להשיג את מטרותיו".
כמו השופטים, גם אתה כסנגור עמוס לעייפה ועובד שעות רבות מאוד. אתה מרגיש שזה בא על חשבון המשפחה?
"השאלה הזו מציקה לי מדי יום. אין לי ספק שהזמן שאני משקיע במשפחתי אינו מספיק ולכן אני משתדל לקחת חלק משמעותי בחייהם של ילדיי נעם ויונתן ובת הזוג שלי. חלק מהעניין שלנו בחיים הוא גם במעורבות קהילתית וחברתית. אני פעיל במועצה החברתית לקידום השירות החברתי־לאומי של עמי איילון. אני באמת חושב שאדם צריך לצאת מהבועה האינדיווידואלית והתועלתנית הצרה שלו ולחיות בקהילה ובחברה".
ז'ק חן (45)
תפקיד: שותף מייסד של חן, יערי, משרד עורכי דין
מקום מגורים: תל אביב
מצב משפחתי: נשוי + 2
עוד משהו: "קריאה זאת הבריחה שלי, שאינה תלויה בלוח הזמנים אלא רק בצמצום שעות השינה"