לרדת מעץ הגז
על יצחק תשובה להודיע כי הוא ניגש במרץ לעבודה על פרויקטי הגז תמר ולווייתן
לפני שלוש שנים בדיוק, בשיאו של המשבר הפיננסי, מצבו העסקי של איש העסקים יצחק תשובה לא היה יציב במיוחד: מאזני החברות שלו היו מלאים בחובות, ערכי הנכסים שלהן צנח והבנקאים, חברות הביטוח וקופות הגמל שמימנו אותו לחצו. את השרידים ללחץ הזה ניתן לראות בשתיים מהחברות שלו, שנמצאות
בסוף השבוע זה קרה לו שוב: בדיוק כשמסקנות ועדת ששינסקי מגיעות לישורת האחרונה שלהן, מפסיקה זרימת הגז ממצרים לישראל ושלטון יציב בן 30 שנה במצרים עומד ליפול. הסיכון הפוליטי של הגז המצרי, המתחרה בגז שאמורים תשובה ושותפיו לספק, התממש. תשובה לא היה יכול לקוות לתזמון טוב יותר, וממש כמו לפני שלוש שנים, המזל שוב שיחק לו.
תשובה יכול לנקוט שתי אסטרטגיות: האחת, להגיד לכולם "אמרתי לכם, מסע ההפחדות שלי נגד הגז המצרי קיבל ביטוי ממשי, ואם אתם חרדים לעתיד משק האנרגיה של ישראל - תסדרו את העניין הזה של ועדת ששינסקי שחתכה לי חלק גדול מהרווח". השנייה והמתוחכמת יותר יכולה לייצר לו הזדמנות להשכיח את תדמית הטייקון הגוזל שטיפח כאן בשנה האחרונה. כל מה שהוא צריך לעשות זה לעלות שוב לשידור בכל ערוצי הטלוויזיה, ממש כפי שעשה כשמצא את תמר, ולבשר לעם כי הוא, יצחק (מזליקו) תשובה, שם את כל האינטרסים האישיים בצד וניגש במרץ לעבודה על פרויקטי הגז תמר ולווייתן. עניין לאומי, עתידה של ישראל ועוד אמירות דומות מהסוג הפטריוטי הישן והטוב יוכלו לסייע לתשובה לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפס, ועוד להצטייר כמושיע לאומי. ההקלות כבר יגיעו לבד.
ועוד משהו: שימו לב שבעקבות הפיצוץ בצינור, עלויות הביטחון של צינורות הגז בישראל עלולות להרקיע שחקים. ליזמי הגז בכלל ולתשובה בפרט אין כל סיבה לדאגה. כשנתניהו הצהיר על אימוץ מלא של מסקנות ועדת ששינסקי, הוא דאג להכניס עז: המדינה היא זו שתישא בהוצאות הביטחון. מזליקו כבר אמרנו?
